נאויאסיס דאוגלישקיס
נאויאסיס דאוגלישקיס (בליטאית: Naujasis Daugėliškis; בפולנית: Daugieliszki Nowe, דאוגיילישקי נובה; ביידיש: דוגאלישוק) היא עיירה קטנה במחוז משנה איגנלינה במחוז אוטנה שבמזרח ליטא. היא נמצאת על גדות אגם וירקשטה (ליט'), במרחק 24 ק"מ מהעיר שווינציאן ו-98 ק"מ מווילנה. בעיירה מתגוררים 275 תושבים (נכון ל-2011).[1]
 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | מחוז אוטנה |
| מחוז משנה | איגנלינה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 275[1] (2011) |
| קואורדינטות | 55°22′08″N 26°17′49″E / 55.3689°N 26.2969°E |
  | |
היסטוריה
עריכהמקור השם דאוגלישקיס הוא בדוכס הליטאי דאוגירוטיס (אנ') שחי עד תחילת המאה ה-13.[2]
האזכור הראשון לכפר הוא מסוף המאה ה-18,[2] עת בעלי הקרקעות בדאוגלישקיס החליטו כי האדמות והקרקעות אינן מספיקות על מנת שיוכלו לפתח את התעשייה החקלאית ואת המשק ולכן, הם החליטו להתיישב מחדש כשלושה ק"מ מן העיירה הנוכחית, ליד ערוץ נחל. המיקום ליד הנחל סיפק להם את האפשרות להשתמש בכוח המים על מנת לסובב את טחנות הקמח, ובכך להפיק יותר קמח. בזכות המים הם יכלו להאיץ את התעשייה החקלאית בעיירה ולחסוך זמן לשם מטרות מסחריות אחרות. ביישוב התיישבו בעיקר עובדים של אחוזה באזור.[2]
לאחר מעברם של בעלי הקרקעות מן השטח הישן אל השטח החדש השתנו שמות העיירות. שם היישוב המקורי שונה מדאוגלישקיס לסנסיס דאוגלישקיס (דאוגלישקיס הישנה), ולשטח החדש שבו הם התיישבו קראו נאויאסיס דאוגלישקיס (דאוגלישקיס החדשה).[3][2]
תולדות הקהילה היהודית
עריכההיהודים הראשונים התיישבו בעיירה בסוף המאה ה-18. הם עסקו בשלל עבודות: מסחר זעיר בעורות ובזיפי חזיר למברשות, מלאכה לסוגיה, ייצור ומכירת בירה. יהודי בעל מכונה לסריקת צמר עסק בסריקת צמר לכבשים שהביאו אליו האיכרים. היהודים לא התחרו בתושבים המקומיים ואלו (הלא-יהודים) אף קיבלו אותם בברכה כיוון שהם תרמו לפיתוח הכלכלה המקומית. היהודים התגוררו בסמוך לבית המדרש ובחצרות בתיהם גידלו תפוחי אדמה ושאר ירקות.[3]
בתקופת השואה
עריכהערב מלחמת העולם השנייה ישבו בדאוגלישקיס (הרוב המוחלט בנאויאסיס דאוגלישקיס ומיעוט מצומצם בסנסיס דאוגלישקיס) כ-170 יהודים שהיו כמחצית מכלל התושבים.[4][5]
עם פרוץ המלחמה בספטמבר 1939, התחוללו בעיירה מהומות ופרעות ביהודים. התושבים המקומיים פרצו לבתים, וחנויות של יהודים ובזזו את סחורותיהם ואת רכושם. הצעירים היהודים, שהחלו בהתארגנות להגנה עצמית, הצליחו להרוג מעטים מבין הפורעים שניסו להצית בתים.[5] ב-17 בספטמבר 1939, נכנס הצבא האדום לתוך דאוגלישקיס והמהומות פסקו באופן מיידי. בתקופת השלטון הסובייטי ניתנו שלל משרות עבודה לכל התושבים היהודים וגם כן תפקידים מנהלתיים.
ב-22 ביוני 1941, עם פלישת הנאצים לברית המועצות במבצע ברברוסה, נסוג הצבא הסובייטי מהעיירה ואיתו כמה תושבים יהודיים.[5] צעירים יהודיים מהעיירה שהצליחו לברוח לברית המועצות התגייסו לצבא הסובייטי או לחמו בשורות הפרטיזנים. באותה תקופה קבוצה של לוחמי מחתרת ליטאים הוציאו להורג בסביבות 16 יהודים שנחשדו כסובייטים.[5] בסוף יוני 1941, נכבשה העיירה על ידי הצבא הגרמני. הצבא הגרמני מינה ראש עיר ליטאי בשם קז'מייז' זיבר. הצבא הגרמני הוציא להורג יהודים שניסו להימלט. היהודים שנשארו בעיירה הועברו לגטו.[5][4]
ב-27 בספטמבר 1941 גורשו כל יושבי הגטו אל מחנה המעבר פוליגון, שהיה קודם לכן בסיס צבאי, ביחד עם יהודים רבים מעוד גטאות בסביבה.[5][4] ב-7 באוקטובר 1941 ובימים שלאחר מכן, הוצאו להורג כל יושבי המחנה, וביניהם תושבי העיירה שנקברו בקבר אחים בסמוך למחנה.[3][6][5][4]
חינוך יהודי
עריכהבשנת 1889 נפתח בית ספר רוסי בעיירה, ששימש לכל העיירות מסביבי. בשנת הלימודים הראשונה (1889–1890) היו 75 תלמידים, 71 בנים ועוד 4 בנות. מורה אחד לימד את כל תלמידי בית הספר. בשנת הלימודים 1892–1893 היו 86 תלמידים בבית ספר, 82 בנים ו4 בנות. עדיין היה רק מורה אחד בשביל כל תלמידי בית הספר.[3]
בתי העלמין
עריכהבסביבת העיירה, היו שני בתי עלמין מרכזיים: בית העלמין היהודי, שבו נקברו יהודי העיירה, ובית העלמין הנוצרי "ואשיאוליאלי". בית העלמין "ואשיאוליאלי" הנוצרי של העיירה שוכן ק"מ אחד ממזרח העיירה, על כביש 112 לאיגנלינה-דידזיאל. בית העלמין היהודי, נהרס והושחת על ידי תושבים ליטאים מקומיים אשר שיתפו פעולה עם הכוחות הנאצים הפולשים בשנת 1941. לאחר מלחמת העולם הראשונה נבנה בית העלמין באזור השיפוט של מחוז משנה שווינציאן, אך בשנת 1995 הועבר בית העלמין לאזור השיפוט של מחוז משנה איגנלינה.[7]
רבני העיירה
עריכה- רבי אליהו גורדון - היגר לארצות הברית
- רבי אברהם ליב כץ - לימים דיין בלודז'
- רבי ליבר ראוויץ' - כיהן בדאוגלישקי בשנים 1911–1914, ואף הוא היגר לארצות הברית עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה
- רבי שניאור זלמן קריס - כיהן בעיירה בשנות השלושים המאוחרות של המאה ה-20
מפורסמים מבני העיירה
עריכה- לאון אוחינסקי - רבי יהודי, מלומד והיסטוריון. .
- סטניסלבאס פילטר - גאוגרף והיסטוריון פולני.
- רומאלדאס מלינאוסקאס - איש המחלקה לפדגוגיה ופסיכולוגיה, חבר באגודת הפסיכולוגיה הספורטית הליטאית, משתתף בקונגרסים בינלאומיים לפסיכולוגיה.
- קלמנט צ'יביר - משורר.
- אנדריוס רודאמינה - המיסיונר הליטאי הראשון, המכריז על מדע המשיח בסין.
- הירש אושפאל - צעיר יהודי שהצליח לברוח מהגרמנים והתגייס לצבא הסובייטי. אושפאל עצר לבדו, עם מקלע, כוח של גרמנים וזכה בעיטור "גיבור ברית המועצות".
- אברהם אביאל - ניצול השואה, סופר ומתעד קורותיו בשואה. במשפט אייכמן בשנת 1961, הופיע כעד מטעם התביעה.
העיירה בשנות האלפיים
עריכהבעבר העיירה הייתה מקום שבו בני אצולה היו מקיימים אירועי ספורט כגון ציד ומרדף אחר בעלי חיים כאשר הם רכובים על סוסים, או מגיעים אליו על מנת לנפוש במקום רגוע, שקט ופסטורלי. בשנות האלפיים, העיירה היא אזור אשר מגיעים אליו אנשים אשר מטרתם להתנתק מהטכנולוגיה ומההתפתחות המודרנית ולנפוש במקום שקט ופסטורלי מרוחק מהעיר.
תושבי העיירה מציעים הרבה בקתות לנופשים במקומות מאוד מרהיבים ומרוחקים, במטרה ליצור את ההרגשה של ההתרחקות משאר העולם. ליד העיירה יש אגם אחד הנמצא שלושה ק"מ מן העיירה ובנוסף העיירה מוקפת בשטחים חקלאיים, יערות, והרים ואדמות לא מעובדות.
לקריאה נוספת
עריכה- רחל גרוסבאום-פסטרנק, "דַאוּגִייֶלִישקִי, נפת שוויינצ'יאני, מחוז וילנה", בתוך: שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכים), פנקס הקהילות: (4) פולין, כרך ח: מחוזות וילנה–ביאליסטוק–נובוגרודק, ירושלים: יד ושם, תשס"ו 2005, עמ' 234–236.
- אברהם אביאל, כפר ושמו דוגאלישוק, הוצאת משרד הביטחון, 1995.
- המהדורה באנגלית יצאה לאור בלונדון : ,Avraham Aviel, A Village Named Dowgalishok: The Massacre at Radun and Eishishok, Vallentine Mitchell & Co Ltd. ISBN 0853035830
קישורים חיצוניים
עריכה
- "נאויאסיס דאוגלישקיס", באתר JewishGen (באנגלית)
- דאוגיילישקי (Daugieliszki), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- מרטין דין (אנ'), דאוגיילישקי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1049–1050), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 תוצאות מפקד 2011 עבור מחוז אוטנה, מחלקת הסטטיסטיקה הליטאית (באנגלית).
- ^ 1 2 3 4 Daugėliškis (Didysis Daugėliškis), Voruta.it
- ^ 1 2 3 4 תרגום: שמואל ספקטור, פנקס הקהילות, פולין, כרך שמיני, מחוזות וילנה-ביאליסטוק-נובוגרודק, יד ושם ירושלים
- ^ 1 2 3 4 דאוגיילישקי (Daugieliszki), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 מרטין דין (אנ'), דאוגיילישקי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1049–1050), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- ^ אביה סלומון-חובב, מאשה פולק-רוזנברג, מרב ז'נו, ריאיון עם אברהם אביאל, ניצול שואה, באתר יד ושם
- ^ Lietuvos miesteliai ir kaimai iki Antrojo Pasaulinio karo, miestai.net