נַאנְצַ'אנְגסינית: 南昌; בפין-יין: Nánchāng) היא נציבות עירונית ובירת מחוז ג'יאנגשי שבדרום-מזרח הרפובליקה העממית של סין. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, אוכלוסיית הנציבות העירונית מנתה כ-6.255 מיליון תושבים, מתוכם כ-3.93 מיליון בשטח האורבני.

נַאנְצַ'אנְג (נציבות עירונית)
南昌
פוטומונטז' של נאנצ'אנג
פוטומונטז' של נאנצ'אנג
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מחוז ג'יאנגשי
תאריך ייסוד 201 לפנה"ס
שטח 7,194 קמ"ר
גובה 37 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בנציבות העירונית 6,255,007[1] (2020)
 ‑ במטרופולין 3,929,660 (2020)
 ‑ צפיפות 869.5 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 28°41′00″N 115°53′00″E / 28.6833333333333°N 115.883333333333°E / 28.6833333333333; 115.883333333333
אזור זמן UTC +8
אתר נאנצ'אנג

היסטוריה

עריכה

בשנת 201 לפנה"ס, בתקופת שושלת האן, נבנתה במקום עיר מוקפת חומה בשם גאן (赣).

בשנת 589, בתקופת שושלת סווי, שונה שם המקום להוֹנְגג'וֹאוּ (洪州) ובסופו של דבר לנאנצ'אנג, שם שפירושו "הדרום המשגשג של סין".

בשנת 959 הפכה נאנצ'אנג לבירה הדרומית של שושלת טאנג הדרומית. בשנת 981 נפלה העיר לידי שושלת סונג שהחזירה לעיר את השם הוֹנְגג'וֹאוּ, השם שונה שוב ב-1164 והוחזר לנאנצ'אנג ב-1368. בסוף תקופת שושלת יואן המונגולית הייתה נאנצ'אנג שדה קרב בין שני מורדים, ג’וּ יוּ'אֶן ג’אנג, מפקד צבא המורדים המכונה "מינג", לבין צֶ'ן יוּאוּלְיַאנְג, מפקד צבא המורדים המכונה "האן". בתחילת המאה ה-16 שימשה נאנצ'אנג כבסיסו של הנסיך ג'וּ בניסיון המרד כנגד שושלת מינג.

בשנות ה-50 של המאה ה-19 נפגעה העיר בצורה משמעותית במהלך מרד טאיפינג (1865-1850). העיר נפגעה כלכלית בסוף המאה ה-19 כאשר נתיבי הסחר היבשתיים מגואנגג'ואו צפונה שעברו דרך נאנצ'אנג הוחלפו בספינות קיטור.

ב-1 באוגוסט 1927 פרצה בעיר התקוממות נאנצ'אנג – הקרב הראשון של הקומוניסטים הסינים כנגד הצבא הרפובליקני הסיני (הלאומנים) שבשליטת מפלגת הקוומינטנג. הקומוניסטים שלטו למשך זמן קצר בנאנצ'אנג, אבל נסוגו ממנה לאחר התקפת הנגד של הלאומנים. אומנם צבאית הסתיים קרב זה בכישלון, אך תאריך הקרב הוכר כיום הייסוד של צבא השחרור העממי - כינויו של הצבא הקומוניסטי. מלון ג'יאנשי בה שכנה מפקדת המורדים הוא כיום מוזיאון המוקדש למרד, וכיכר העיר מוקדשת לזכרו של המאורע.

בין 17 במרץ ל-9 במאי 1939 התחולל קרב נאנצ'אנג במהלך מלחמת סין–יפן השנייה שבסופו השתלטו היפנים על העיר חרף התנגדות סינית עיקשת.

כשהתחיל הפיתוח הכלכלי המואץ של סין בשנות ה-80 של המאה ה-20 נשארה נאנצ'אנג, בירת המחוז העני ביותר במרכז סין, מאחור, אבל בשנת 1995 רכשה פורד חלק מחברת המכונית הסינית ג'יאנגלינג והקימה מפעל משותף בנאנצ'אנג, ומאז העיר משגשגת. בין השנים 2008-1978 גדל שטח העיר פי חמישה.

גאוגרפיה

עריכה

נאנצ'אנג משתרעת על פני 7,194 קמ"ר בצפון מחוז ג'יאנגשי על גדות הנהר גאן, כ-610 ק"מ דרום-מערבית לעיר שאנגחאי, כ-60 קילומטרים דרומית לנהר היאנגצה וכ-50 קילומטרים מאגם פויאנג. האזור בו שוכנת נאנצ'אנג שופע מים, בעיר עוברים עוד שני נהרות, פֿוּהֶה וגִ'ינְגְ'יַאנְג, ומסביב לעיר מצויים כמה אגמים. בפרבר המערבי של העיר מתרומם הר מיילינג, ומצפון לה מצוי הר לושאן. אקלים העיר הוא סובטרופי גשום.

 
תצלום לוויין של האזור בו שוכנת נאנצ'אנג (במרכז התמונה). הנהר המופיע בצילום הוא הנהר גאן

אתרים מרכזיים

עריכה
  • היכל טֶנְגוַאנְג – המבנה המפורסם ביותר בנאנצ'אנג. היכל טֶנְגוַאנְג (היכל הנסיך טנג) נבנה לראשונה בשנת 653 בתקופת שושלת טאנג. בשנת 675 כתב המשורר הסיני וַאנְג בַּוֹ (王勃 ‏ 676-649), אז בן 25, את היצירה הקלאסית טֶנְגוַאנְג גֶה שׂוּ' (滕王阁序 מבוא להיכל הנסיך טנג). הבניין, כמו גם העיר, התפרסמו בשל יצירה זו והמחבר מוכר לדוברי הסינית בעיקר בשל יצירת מופת זו. הבניין נהרס ונבנה מחדש 28 פעמים במהלך ההיסטוריה הסינית. הבניין נהרס בפעם האחרונה במהלך מלחמת האזרחים הסינית של סין ב-1926. המבנה הנוכחי נבנה בין 1983 ל-1989 והוא שיחזור של המבנה כפי שהוקם בתקופת שושלת סונג (1279-960). מוקף גני סלע ואגמים, הבניין בן תשע הקומות, בולט ברעפים בגוון ירקן ובעמודים בצבע אדום, והוא מתנשא לגובה של 57.5 מטרים. שני מבנים קטנים יותר שוכנים מצפון ומדרום לו.
  • כיכר בא-יי – מילולית, "כיכר שמונה אחד" (ה-1 באוגוסט), ידועה גם כ"כיכר העם". הכיכר נמצאת במרכז נאנצ'אנג וגודלה כ-78,000 מטרים רבועים, הכיכר העשירית בגודלה בסין.[2] הכיכר נבנתה לרגל יובל למרד ה-1 באוגוסט 1927 שהתקבע בנרטיב הסיני כיום הקמת צבא השחרור העממי של סין.
  • אגם ההר הירוק – הפארק המרכזי של נאנצ'אנג בסמוך לכיכר בא-יי. בין השאר יש בו פארק שעשועים, מגרש גולף ובית מלון.
  • כוכב נאנצ'אנג - גלגל ענק שקוטרו 153 מטרים ונישא לגובה 160 מטרים. כוכב נאנצ'אנג היה הגלגל הענק הגבוה ביותר בעולם מהשקתו במאי 2006 ועד 1 במרץ 2008 שעה שנפתח הסינגפור פלייר הגבוה ממנו ב-5 מטרים.

חלוקה אדמיניסטרטיבית

עריכה

נאנצ'אנג מוגדרת כנציבות עירונית במחוז ג'יאנגשי. כנציבות עירונית יש לה סמכות שיפוטית על שש המועצות ושלוש הנפות הבאות:

  • מועצת דוֹנְגְחוּ (东湖区)
  • מועצת שִׂיחוּ (西湖区)
  • מועצת צִ'ינְגְיוּ'נְפּוּ (青云谱区)
  • מועצת צִ'ינְגְשָאנְחוּ (青山湖区)
  • מועצת שִׂינְגְ'יֵין (新建区)
  • מועצת חוֹנְגְגוּטָאן (红谷滩区)
  • נפת נאנצ'אנג (南昌县)
  • נפת אַנְיִי (安义县)
  • נפת גִ'ינְשְׂייֵן (进贤县)

כלכלה

עריכה

נאנצ'אנג מהווה מרכז אזורי לתוצרת החקלאית של מחוז ג'יאנגשי. מוצרים כדוגמת אורז ותפוזים הם מוצרים כלכליים מרכזיים. לחברת פורד יש מפעל בנאנצ'אנג שבו מרכיבים מטעניות מסוג פורד טרנזיט קסטום כחלק מיוזמה המשותפת עם חברת המכונית הסינית ג'יאנגלינג. נאנצ'אנג היא גם מרכז לייצור תרופות סיניות מסורתיות ותרופות מודרניות.

מכללות ואוניברסיטאות

עריכה
  • האוניברסיטה לכלכלה וכספים של ג'יאנגשי (江西财经大学 ‏נוסדה 1923).
  • אוניברסיטת נאנצ'אנג (南昌大学)
  • אוניברסיטת ג'יאנגשי (江西师范大学)
  • המכללה למדע וטכנולוגיה של ג'יאנגשי (江西科技师范学院)
  • האוניברסיטה החקלאית של ג'יאנגשי (江西农业大学)
  • אוניברסיטת גְ'יָאוטונְג של מזרח סין (华东交通大学)
  • המכון לאווירונאוטיקה טכנולוגית של נאנצ'אנג (南昌航空工业学院)
  • המכון לרפואה סינית מסורתית של ג'יאנגשי (江西中医学院)

תחבורה

עריכה

רכבות

עריכה
 
תחנת הרכבת המרכזית של נאנצ'אנג. הכיכר לפני התחנה עברה שיפוץ ב-2007

נאנצ'אנג הנה צומת של מסילות הברזל בייג'ינג-הונג קונג ושאנגחאי-קונמינג (לשעבר מסילת גֶ'ה-גַאן; מילולית: מסילת ג'ג'יאנג-ג'יאנגשי), עובדה המסבירה את היותה של נאנצ'אנג אחד ממרכזי התעבורה החשובים ביותר בדרום סין ומשכנה של לשכת מסילות הברזל של נאנצ'אנג האחראית למערכת מסילות הרכבת ברוב שטחם של המחוזות ג'יאנגשי ופוג'יין. משנת 2007 מקושרת נאנצ'אנג גם לערים השכנות האנגג'ואו, צ'אנגשה ושאנגחאי באמצעות מערכת הרכבות המהירות המכונה באנגלית China Railway High-speed ‏(中国铁路高速). בעתיד, מתוכננת פתיחת רכבת תחתית בעיר.

תעופה

עריכה

בסמוך לנאנצ'אנג שוכן שדה תעופה "נאנצ'אנג צ'אנגבֵּײ" (南昌昌北国际机场). השדה נחנך ב-1999, ובשנת 2004 נפתח גם לטיסות בינלאומיות, כיום לסינגפור ובנגקוק.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה