נביל זרנדי
נביל אעט'ם זרנדי, מולא מוחמד (בפרסית: ملّا محمد نبیل اعظم زرندی; 29 ביולי 1831 בזרנד, איראן – 3 בספטמבר 1892 בעכו, האימפריה העות'מאנית) היה משורר פרסי בהאי, מורה ומחבר כרוניקה על ההיסטוריה הבאבית, ואחד משליחיו של בהאא אללה.
.jpg) | |
| Early Bahais-1 (cropped) | |
| לידה |
29 ביולי 1831 זרנד, איראן |
|---|---|
| התאבד | 3 בספטמבר 1892 (בגיל 61) |
| מדינה |
איראן  |
| מקום קבורה | עכו, ישראל |
| השקפה דתית |
הדת הבהאית |
  | |
ביוגרפיה
עריכהחייו המוקדמים כמאמין באבי
עריכהזרנדי נולד ב-29 ביולי 1831 בזרנד, איראן. בצעירותו היה זרנדי רועה צאן, אך יחד עם זאת קיבל חינוך מסורתי שבמסגרתו למד לקרוא בקוראן. הוא נהג לנסוע יחד עם אביו לעיר קום שבאיראן, עיר שנחשבת למוקד שיעי חשוב. זרנדי המיר את דתו לדת הבאבית בסביבות שנת 1847, לאחר ששמע במקרה על הבאב בעת ביקורו בבית דודו בכפר רבאט כרים[1]. לאחר מכן ניסה זרנדי להצטרף למאמינים הבאבים בשיח' טברסי, בקרבת באבול שבמחוז מאזנדראן[2], אך הגיע מאוחר מדי[3]; במקום התחולל קרב עקוב מדם בין המאמינים הבאבים לשלטון הפרסי, עליו כתב זרנדי בפירוט בספרו מפציעי השחר[4]. משם הגיע זרנדי לעיר טהראן והתמקם באותה המדרסה של מירזא אחמד, המעלה על הכתב של כתבי הבאב[5].
במהלך שהותו בטהראן פגש זרנדי מאמינים באבים רבים שחיו בעיר או עברו בה, וביניהם בהאא אללה, איתו נפגש לראשונה בשנת 1850[6], השנה בה הוצא להורג הבאב. בשנים לאחר מכן היה זרנדי מאלו שטענו שהם הדמות המשיחית מנבואותיו של הבאב, אך כשפגש את בהאא אללה בבגדאד מאוחר יותר הוא הסתייג מכך והכיר בו כמנהיגם של הבאבים[7].
זרנדי סייע רבות לטיפוח האמונה הבאבית ולהרחבת הקהילות הבאביות במחוזות שונים באיראן, ובעקבות פעילות זו הוא נכלא לארבעה חודשים בסאוה, איראן. לאחר מכן, הגיע זרנדי לבגדאד ב-19 ביולי 1858[8]. בשנה זאת, פגש את בהאא אללה שוב והפך לתומך נלהב בו כמנהיג הקהילה הבאבית.
חייו כבהאי
עריכהלאחר שהכיר בבהאא אללה כמנהיג הקהילה הבאבית נסע זרנדי ברחבי המזרח התיכון וניסה לשכנע את המנהיגים הבאבים כי בהאא אללה הוא הדמות המשיחית אותה חזה הבאב. בשנת 1863 (1280 בלוח השנה ההיג'רי) הכריז זאת על עצמו בהאא אללה באופן רשמי, כשהוא משתמש באמונה מוסלמית מילינארית שהמשיח יופיע בשנה זו. באותה השנה ללוח השנה ההיג'רי, ו-20 לאחר התגלותו של הבאב, כתב בהאא אללה לזרנדי את "סורת הדם", בה הכריז על עצמו כחזרה (רג'עה) של הבאב[9].
שתי סורות נוספות שקיבל זרנדי מבהאא אללה נקראו שתיהן סורת אל-חג' ("העלייה לרגל") ובעקבותן היה הראשון שביצע עלייה לרגל לביתו של הבאב בשיראז ב-1866 ולביתו של בהאא אללה בבגדאד ב-1867. ביקורו של זרנדי בשני הבתים הללו סימנו את ההתחלה של חוקי העלייה לרגל שכתב בהאא אללה מאוחר יותר בספרו אל-כתאב אל-אקדס[10].
בהיותו בח'וראסאן בשנת 1866, סייע זרנדי לבדל את קבוצת מאמיניו של בהאא אללה מהמאמינים הבאבים ומהאזלים, זרם באבי שהחשיב את סובח-י אזל לממשיכו של הבאב, באמצו את ברכת השלום "אללה אבהא" (אללה הוא המפואר מכולם) במקום ברכת השלום "אללה אכבר" (אללה הוא הגדול מכולם) שהייתה מקובלת אצל הבאבים[11]. זאת, כרמז לשמו של בהאא אללה.
בשנת 1868, זרנדי נכלא למשך חודשיים בקהיר ולאחר מכן בכלא אלכסנדריה לכמה חודשים נוספים. זאת בעקבות נסיעתו למצרים, תחת הנחייתו של בהאא אללה, במטרה לשכנע את הח'דיו לשחרר שבעה מאמינים בהאים שנכלאו בקהיר בעקבות הסתה נגדם של הקונסול הפרסי במדינה, מירזא חסן ח'אן[12]. כששוחרר ניסה להצטרף לקהילה המוגלית של בהאא אללה בעכו בסוף 1869, אך מאמיניו של אזל, שעקבו אחריו ממצרים, דיווחו על הגיעו לרשויות במקום ובכך מנעו ממנו את הכניסה לעיר. זרנדי חי תקופה מסוימת במערה בהר כרמל וכן בנצרת עד שהורשה להיכנס לעכו[13]. הוא שהה בעכו וסביבותיה עד לסוף חייו.
מותו
עריכהזרנדי הושפע עמוקות ממותו של בהאא אללה בשנת 1892, ובסביבות ה-3 בספטמבר של אותה השנה בחר להטביע את עצמו בים בעכו ובכך לשים קץ לחייו. זרנדי השאיר אחריו פתק, ובו כתב את שנת מותו באמצעות שימוש במילה ערבית אחת – ע'ריק, שפירושה טבוע, וערכה בגימטריה הוא 1310, שנת מותו על פי לוח השנה ההיג'רי[14].
לפני ששם קץ לחייו, נבחר זרנדי על ידי עבד אלבהאא להכין טקסט לציטוט על קברו של בהאא אללה. זרנדי חיבר טקסט בשם המוכר בשם זיאראת נאמה ("כתב הביקור") המבוסס על ארבעה קטעים שבחר מכתביו של בהאא אללה. טקסט זה מצוטט עד ימינו בקברו של בהאא אללה וכן בקברו של הבאב ובאירועים אחרים[15].
זרנדי קבור בבית הקברות בעכו[16].
חיבוריו
עריכהשירה
עריכהבשירתו, זרנדי כתב רבות על אירועים ההיסטוריים של הבאבים והבהאים, כדוגמת גירושו של בהאא אללה מאדירנה לעכו. זרנדי נהג לשלוח את יצירותיו לבהאים באיראן[17].
שירו המפורסם ביותר של זרנדי נכתב בסגנון מת'נוי ומגולל את ההיסטורית הבהאית עד שנת 1869, והוא פורסם תחת השם מ'תנוי-י נביל זרנדי בקהיר בשנת 1924. לעומת שירים רבים שכתב בסגנון מת'נוי, רק חלק קטן משיריו בסגנונות אחרים פורסמו[18]. זרנדי היה משורר פורה, ואמונתו החזקה ואהבתו העזה לבהאא אללה ניכרת היטב בשיריו[19].
פרוזה
עריכהחיבורו החשוב ביותר של זרנדי הוא הספר "מפציעי השחר", שעוסק בעיקרו בסיפורו של הבאב. את הספר כתב זרנדי בעכו בין השנים 1888–1890, וחלקים ממנו נקראו ואושרו על ידי בהאא אללה ועבד אלבהאא. ספר זה תורגם לאנגלית ונערך על ידי שוגי אפנדי, נינו של בהאא אללה[20]. הספר "מפציעי השחר" נחשב להיסטוריה הקדושה של הדת הבהאית, ומאמיניה משתמשים בו ומצטטים ממנו על מנת לחזק טענות שונות. הספר פורסם לראשונה בארצות הברית בשנת 1932, ותורגם לשפות רבות. כתב היד המקורי של הספר נשמר בארכיונים הבהאיים בחיפה[21].
בנוסף לכך, כתב זרנדי חיבורים בנושאים שונים וביניהם חיבורים בנושא לוח השנה הבאבי-בהאי וחוקי הירושה הבהאים[22].
לקריאה נוספת
עריכה- Balyuzi, H.M., Bahá'u'lláh, King of Glory, Oxford: George Ronald, 2000.
- Balyuzi, H.M., Eminent Bahá'ís in the time of Bahá'u'lláh, Southampton: The Camelot Press Ltd, 1985.
- Taherzadeh, A., The Revelation of Bahá'u'lláh, Volume 1: Baghdad 1853-63, Oxford: George Ronald, 1976.
- `Abdu'l-Bahá, Memorials of the Faithful, Wilmette, Illinois: Bahá'í Publishing Trust, 1997.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Balyuzi, H.M., Eminent Bahá'ís in the time of Bahá'u'lláh, Southampton: The Camelot Press Ltd, 1985, 268-269.
- ^ Juan Cole, "BAHĀʾ-ALLĀH," http://www.iranicaonline.org/articles/baha-allah, 2011.
- ^ Balyuzi, H.M., Eminent Bahá'ís in the time of Bahá'u'lláh, Southampton: The Camelot Press Ltd, 1985, 269.
- ^ Nabíl-i-Zarandí, Shoghi Effendi (translator) ed., The Dawn-Breakers: Nabíl’s Narrative, Wilmette, Illinois: Bahá'í Publishing, 1932, 368-377.
- ^ Balyuzi, H.M., Eminent Bahá'ís in the time of Bahá'u'lláh, Southampton: The Camelot Press Ltd, 1985, 268.
- ^ Taherzadeh, A., The Revelation of Bahá'u'lláh, Volume 1: Baghdad 1853-63, Oxford: George Ronald, 1976, 203.
- ^ Balyuzi, H.M., Eminent Bahá'ís in the time of Bahá'u'lláh, Southampton: The Camelot Press Ltd, 1985, 268.
- ^ Vahid Rafati, "NABIL-E AʿẒAM ZARANDI, MOLLĀ MOḤAMMAD," http://www.iranicaonline.org/articles/nabil-zarandi, 2016.
- ^ Vahid Rafati, "NABIL-E AʿẒAM ZARANDI, MOLLĀ MOḤAMMAD," http://www.iranicaonline.org/articles/nabil-zarandi, 2016.
- ^ Vahid Rafati, "NABIL-E AʿẒAM ZARANDI, MOLLĀ MOḤAMMAD," http://www.iranicaonline.org/articles/nabil-zarandi, 2016.
- ^ Vahid Rafati, "NABIL-E AʿẒAM ZARANDI, MOLLĀ MOḤAMMAD," http://www.iranicaonline.org/articles/nabil-zarandi, 2016.
- ^ Taherzadeh, A., The Revelation of Bahá'u'lláh, Volume 1: Baghdad 1853-63, Oxford: George Ronald, 1976, 203.
- ^ Balyuzi, H.M., Eminent Bahá'ís in the time of Bahá'u'lláh, Southampton: The Camelot Press Ltd, 1985, 268.
- ^ Taherzadeh, A., The Revelation of Bahá'u'lláh, Volume 1: Baghdad 1853-63, Oxford: George Ronald, 1976, 202.
- ^ Vahid Rafati, "NABIL-E AʿẒAM ZARANDI, MOLLĀ MOḤAMMAD," http://www.iranicaonline.org/articles/nabil-zarandi, 2016.
- ^ Vahid Rafati, "NABIL-E AʿẒAM ZARANDI, MOLLĀ MOḤAMMAD," http://www.iranicaonline.org/articles/nabil-zarandi, 2016.
- ^ Balyuzi, H.M., Eminent Bahá'ís in the time of Bahá'u'lláh, Southampton: The Camelot Press Ltd, 1985, 268-269.
- ^ Vahid Rafati, "NABIL-E AʿẒAM ZARANDI, MOLLĀ MOḤAMMAD," http://www.iranicaonline.org/articles/nabil-zarandi, 2016.
- ^ Taherzadeh, A., The Revelation of Bahá'u'lláh, Volume 1: Baghdad 1853-63, Oxford: George Ronald, 1976, 202.
- ^ Taherzadeh, A., The Revelation of Bahá'u'lláh, Volume 1: Baghdad 1853-63, Oxford: George Ronald, 1976, 202.
- ^ Vahid Rafati, "NABIL-E AʿẒAM ZARANDI, MOLLĀ MOḤAMMAD," http://www.iranicaonline.org/articles/nabil-zarandi, 2016.
- ^ Vahid Rafati, "NABIL-E AʿẒAM ZARANDI, MOLLĀ MOḤAMMAD," http://www.iranicaonline.org/articles/nabil-zarandi, 2016.