נג'ף
נַגַ'ף (בערבית: النجف) היא בירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז עיראק, העיר שוכנת כ-150 ק"מ מדרום לבירה בגדאד. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2018 אוכלוסיית העיר מונה 747,261 בני אדם והיא העיר השישית בגודלה בעיראק (אחרי בגדאד, מוסול, בצרה, כירכוכ וארביל). זוהי אחת הערים הקדושות ביותר לאסלאם השיעי והיא מוקד הכוח השיעי הפוליטי בעיראק.
.jpg) | |
| הכניסה הראשית למקדש האימאם הראשון עלי | |
| מדינה |
 עיראק |
|---|---|
| מחוז | א-נג'ף |
| תאריך ייסוד | 791 |
| שטח | 864 קמ"ר |
| גובה | 34 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 724,700[1] (2015) |
| קואורדינטות | 32°01′44″N 44°20′23″E / 32.028951°N 44.339621°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
מסופר כי העיר הוקמה ב-791 על ידי הח'ליף העבאסי הארון אל-רשיד. היא התפרסמה כאתר הקבורה של עלי בן אבי טאלב מקים השיעה והאימאם הראשון (אם כי יש המאמינים כי הוא קבור במזאר-י שריף באפגניסטן). כיום העיר נג'ף היא אתר חשוב של עלייה לרגל מכל העולם המוסלמי. רק למכה ולאל-מדינה מגיעים יותר עולי רגל מוסלמים.
היסטוריה
עריכהנג'ף היא עיר עתיקה ובעלת היסטוריה עוד לפני ימי האסלאם המגיעה עד למאה ה-1.
החל מהמאה ה-10 החלו שליטים מוסלמים להקים מבנים מעל קבר עלי והעיר צמחה סביב הקבר ואף מכונה : "עיר מסביב לקבר". תושבי העיר היו בעיקר פרסים וערבים.
העות'מאנים שלטו בעיר תקופה ארוכה, אך השלטון נתקל בקשיים רבים כתוצאה מתקיפות של שבטים מדבריים וצבא פרסי, אשר גרמו לתקופת רעב ולמחסור במים. בתחילת המאה ה-16 כמות התושבים צנחה והחקלאות קרסה. במהלך המאה ה-18 החלה השפעה עצומה מצד פרס על החיים האינטלקטואליים בעיר. משבר המים נפתר בשנת 1803 ,לאחר ניסיונות רבים להסיט את זרימת הנהרות והנחלים בסביבה.
ב-1915 הקימו השבטים הערבים המקומיים אוטונומיה בנג'ף שהתקיימה עד כיבוש העיר על ידי האימפריה הבריטית ב-1917. ב-1918 מרדו השייח'ים של נג'ף בשלטון הבריטי, אך המרד דוכא וראשי המרד הוצאו להורג.
מספר רב של העולמא השיעי גורשו לאיראן בה חיזקו את מעמדה של העיר קום כמרכז למידה שיעי חשוב במקום נג'ף, ובכך גרמו לעיר לאבד את מעמדה הדתי. עם זאת, כיום יושב בעיר האייתוללה עלי סיסתאני, אשר נחשב לסמכות העליונה בזרם השיעי באסלאם.
ערים תאומות
עריכה
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
קישורים חיצוניים
עריכה
נג'ף (עיראק), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בגדאד  מוסול | |||||||||
| 1 | בגדאד | בגדאד | 6,719,476 | 11 | אל-חלה | באבל | 455,741 |  בצרה  כירכוכ | |
| 2 | מוסול | נינוה | 1,361,819 | 12 | א-דיוואניה | אל-קאדסיה | 403,796 | ||
| 3 | בצרה | בצרה | 1,340,827 | 13 | אל-כות | ואסט | 389,376 | ||
| 4 | כירכוכ | כירכוכ | 972,272 | 14 | דהוכ | דהוכ | 340,871 | ||
| 5 | ארביל | ארביל | 879,071 | 15 | זובייר | בצרה | 300,751 | ||
| 6 | נג'ף | א-נג'ף | 747,261 | 16 | בעקובה | דיאלא | 279,133 | ||
| 7 | כרבלא | כרבלא | 711,530 | 17 | פלוג'ה | אל-אנבאר | 250,884 | ||
| 8 | סולימאניה | סולימאניה | 676,492 | 18 | רמאדי | אל-אנבאר | 223,525 | ||
| 9 | נאסריה | ד'י קאר | 558,446 | 19 | סמאווה | אל-מות'נא | 221,743 | ||
| 10 | עמארה | מיסאן | 527,472 | 20 | זאכו | דהוכ | 211,964 | ||
