נוב (עיר מקראית)

עיר מקראית בישראל

נוב (במקרא כתוב נֹב) היא עיר מקראית הממוקמת בנחלת שבט בנימין.[1] על פי אזכור העיר בשמואל א', כ"א, עולה כי העיר הייתה עיר כהנים, בה היה המשכן בימי שאול המלך, שם ישבו הכהנים בני עלי לאחר חורבן שילה. הסיפור המפורסם ביותר במקרא הנוגע לעיר מופיע בשמואל א', כ"א שם מסופר על בריחתו של דוד אל העיר ועל תגובת שאול לכך שמצווה לטבוח את כל כהני העיר.

ציור העיר נוב באנציקלופדיה התנ"כית ארכימנדריט ניקיפור (1892)

על פי התלמוד, המשכן מוקם בעיר במשך שלוש-עשרה שנה.[2] ספר הזוהר מציג דעה כי העיר נוב היא בעצם ענתות המקראית, אך דוחה אותה בנימוק שענתות לא הייתה עיר אלא כפר.[3] הרב ראובן מרגליות מפרש[דרוש מקור] את סברת שוויון המקומות על פי הפסוקים בספר נחמיה (פרק יא) וספר ישעיה (פרק י) המזכירים אותם זה לצד זה.

הטבח בנוב

עריכה
  ערך מורחב – הטבח בנוב עיר הכהנים
 
אחימלך מוסר לדוד את חרב גוליית. ציור הולנדי משנת 1680 לערך

דוד ברח לנוב בעת ששאול המלך רדף אחריו להורגו. שם ביקש מאחימלך בן אחיטוב הכהן, לחם וחרב. אחימלך נתן לו מלחם הפנים, ואת חרב גוליית הפלישתי. מוזכר שדואג האדומי נכח שם באותו זמן.[4]

שאול הלין על צוותו שאינו נאמן לו, אלא מצדד בדוד. בתגובה, גילה דואג האדומי לשאול שראה את דוד בנוב, ושקיבל סיוע מהכהן, אחימלך.[5] שאול זימן אליו את אחימלך, שהתייצב אצל המלך עם 85 כהנים מבני משפחתו, צאצאי עלי הכהן.[6]

שאול האשים את אחימלך, את אביו ואת כל הכהנים בתמיכה בדוד וציווה על עבדיו להרוג אותם. העבדים סירבו לבצע את הפקודה, לכן דואג האדומי הרג בעצמו את כולם.[7][8] לאחר-מכן, הוביל דואג טבח בעיר נוב כולה, וכל יושביה נרצחו מנער עד זקן, חוץ מפליט אחד שנמלט מהטבח: אביתר, בנו של אחימלך.[9]

אזכור המאורע שובץ בתהילים נ"ב.[10]

משכן נוב

עריכה
  ערך מורחב – משכן נוב
 
אחימלך מוסר לדוד כיכרות לחם. ציור ספרדי משנת 1720

משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם, על פי המקרא[דרוש מקור][11], בעיר נוב, לאחר חורבן המשכן בשילה ומות עלי הכהן. לפי חז"ל, המבנה בנוב התקיים 13 שנה[12] וחרב בתחילת ימי מלכות דוד, ואז הוקם המשכן בגבעון. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות הפרטיות.[13] בזמן שהות המבנה בנוב היה ארון הברית בקריית יערים.[14] לפי המסורת היהודית משכן נוב עמד בין השנים ב'תתע"א - ב'תתפ"ד (889 לפנה"ס - 876 לפנה"ס).

זיהוי העיר

עריכה

ממה שנאמר במקרא בתיאורים הגאוגרפיים השונים, ברור למדי מהו האזור שבו יש לחפש את נוב. העיר משקיפה על ירושלים[15] והיא נמצאת דרומית לגבעת שאול וסמוכה לענתות וענניה.[16] יש חוקרים שהציעו למצוא קשר בין נוב לבין ראשו של הר הזיתים שבו עבר דוד בבריחתו מפני אבשלום לפני הגעתו לבחורים, אבל זוהי סברה שאין לה יסוד מספק.[17] לדעת ג'ון קנינגהם גייקי מיקום העיר הוא בשועפט.[18] הארכאולוג חנן אשל הסכים עם זיהוי זה.[19]

הקושי העיקרי בזיהוי המיקום של נוב הוא שעל אף שברור היכן היא אמורה להיות, אין באזור אתר ארכאולוגי שניתן למצוא בו הוכחות לזיהוי העיר. חירבת א-צ'ומע או חירבת אל-קמעה (כעמה) בסביבת שועפט אינן משקיפות על ירושלים ואף אין בהן ממצא ארכאולוגי מתאים. ראס אל משארף, בפסגת הר הצופים, מסתבר מבחינה טופוגרפית אולם גם בו אין ממצא חומרי המוכיח את זיהוי המקום. היו מי שהציעו לזהות את נוב בעיסאוויה, שבה נמצאו חרסים מתקופת הברזל, אבל אין אתר זה משקיף על ירושלים. ספק אם חרסים מתקופת הברזל שנמצאו בבית הקברות הצבאי הבריטי בקרבת עיסאוויה, הניצב על הרכס, מעידים על יישוב של ממש במקום זה. אפשרות נוספת שהועלתה על ידי אולברייט היא לזהות את נוב בא-טור, אולם לא הובאו ראיות ארכאולוגיות לכך.[17]

בנימין מטודלה, שביקר באזור סביב שנות הששים של המאה ה־12, זיהה את נוב בבית נובא שליד לטרון,[20] ככל הנראה בהתבסס על הדמיון בצליל השמות.[21]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ספר נחמיה, פרק י"א, פסוקים כ'ל"ב
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ח, עמוד ב'
  3. ^ זוהר חלק א דף סג עמוד ב
  4. ^ שמואל א', כ"א, ב'י'
  5. ^ שמואל א', כ"ב, ט'
  6. ^ "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא אֶת אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִיטוּב הַכֹּהֵן וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו (=זו בית עלי) הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בְּנֹב, וַיָּבֹאוּ כֻלָּם אֶל הַמֶּלֶךְ."שמואל א', כ"ב, י"א
  7. ^ דניאל פרידמן, הרצחת וגם ירשת - משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, הוצאת דביר, 2000, הפרק "שאול הורג את הכוהנים בנוב", עמ' 169-164
  8. ^ דב קמחי, אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, הוצאת יהושע צ'ציק, 1969, עמוד 217
  9. ^ שמואל א', כ"ב, כ'
  10. ^ תהלים, נ"ב, ב'
  11. ^ המשכן עצמו לא נזכר במקרא באופן מפורש, אולם קיימת התייחסות לנב כ"עיר הכהנים" בשמואל א', כב, יט.
  12. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה י"ב;
    סדר עולם רבה פרק יג;
  13. ^ משנה, מסכת זבחים, פרק י"ד, משנה ז'
  14. ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק ב'
  15. ^ כך עולה מאזכור העיר במסע אשור לירושלים בספר ישעיהו, פרק י', פסוק ל"ב
  16. ^ על פי תיאור הנחלות בספר נחמיה, פרק י"א, פסוק ל"ב
  17. ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית, בערך "נוב".
  18. ^ Geikie, John C. The Holy Land and the Bible: a book of Scripture illustrations gathered in Palestine. London : Cassell. 1887
  19. ^ רן שפירא, לאן נעלמה עיר הכוהנים, באתר הארץ, 7 בינואר 2007
  20. ^ בנימין מטודלה, מסעות רבי בנימין, עמ' כח, באתר היברובוקס
  21. ^ מיכאל ארליך, בעקבות בנימין מטודלה בנחלת בנימין, במעבה ההר: מחקרי הר אפרים ובנימין ג', אריאל – טלמון, תשע"ד (2013), עמ' 219