נוואף סלאם
נוואף סלאם (בערבית: نواف سلام; נולד ב-15 בדצמבר 1953) הוא דיפלומט, משפטן ואקדמאי לבנוני. משמש כנשיא ה-27 של בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ). הוא נבחר ב-9 בנובמבר 2017 לתפקיד שופט בבית הדין הבין-לאומי לצדק משנת 2018 עד 2027, לאחר שקיבל רוב קולות בעצרת הכללית ובמועצת הביטחון של האומות המאוחדות. הוא שימש כשגריר לבנון באו"ם בניו יורק מ-2007 עד 2017, תקופה שבה כיהן גם כנשיא מועצת הביטחון וכסגן נשיא העצרת הכללית.
 | |||||
| לידה |
15 בדצמבר 1953 (בן 71) ביירות, לבנון  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
לבנון | ||||
| השכלה |
| ||||
| בן או בת זוג |
Sahar Baassiri | ||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
ב-6 בפברואר 2024 נבחר לנשיאות בית הדין הבין-לאומי לצדק – הערבי השני שנבחר לנשיאות והשופט הלבנוני הראשון.[1]
ב-13 בינואר 2025 הודיע נשיא לבנון החדש, ג'וזף עאון, כי הטיל על סלאם להרכיב ממשלה חדשה במדינה לאחר שזכה לתמיכת רוב הנציגים בפרלמנט.
ביוגרפיה
עריכהסלאם נולד למשפחה סונית בביירות לעבדאללה סלאם ולרקאת בייהום ממשפחה בולטת בלבנון. הוא קיבל תואר דוקטור במדע המדינה מהמכון למדע המדינה פריז (1992), תואר שני במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד (1991), דוקטורט בהיסטוריה מאוניברסיטת הסורבון (1979) ותעודה מבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה (1974).
קריירה
עריכהסלאם היה מרצה בהיסטוריה עכשווית של המזרח התיכון באוניברסיטת הסורבון מ-1979 עד 1981. ב-1981 עזב את פריז לשנת לימודים כחוקר אורח במרכז ות'רהד לעניינים בין-לאומיים באוניברסיטת הרווארד. בין השנים 1985 ל-1989 היה מרצה באוניברסיטה האמריקאית בביירות. במהלך תקופה זו עסק גם בעריכת דין כשותף במשרד עו"ד טקלה. הוא היה חוקר אורח בבית הספר למשפטים של הרווארד מ-1989 עד 1990 ויועץ משפטי זר ב-Edwards & Angell LLP מ-1989 עד 1992. הוא חזר לעסוק בעריכת דין במשרד עורכי הדין ב-1992 וכן להוראת המשפט הבין-לאומי ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטה האמריקאית בביירות.
הוא מונה לפרופסור עמית מבקר במדע המדינה ב-2003, ולאחר מכן לפרופסור עמית במדע המדינה ב-2005. מ-2005 עד 2006 שימש כיושב ראש מחלקת הלימודים הפוליטיים והמנהל הציבורי.
בשירות הציבורי
עריכהסלאם שימש כחבר במשרד הביצועי של המועצה הכלכלית והחברתית של לבנון מ-1999 עד 2002 וכחבר בוועדה הלאומית הלבנונית של אונסק"ו מ-2000 עד 2004. ב-2005 ו-2006 היה חבר והמזכיר הכללי של הוועדה הלאומית לרפורמה בחירותית, שעליה הוטלה המשימה להכין את טיוטת חוק בחירות חדש ללבנון. הוא גם שימש בדירקטוריון של המרכז הלבנוני ללימודי מדיניות (LCPS), מרכז חשיבה בלתי מפלגתי שמשימתו לייצר ולקדם מדיניות המשפרת את הממשל בלבנון ובעולם הערבי. ב-1996 היה ממייסדי האגודה הלבנונית לבחירות דמוקרטיות (LADE), ארגון לא ממשלתי העוסק בקידום התנהלות הוגנת ושקופה של בחירות פרלמנטריות ועירוניות.
שגריר לבנון לאומות המאוחדות
עריכהמיולי 2007 עד דצמבר 2017 שימש כשגריר לבנון ונציג קבע לאומות המאוחדות בניו יורק.
תקופת כהונתו באו"ם התאפיינה במעורבויות חוזרות ונשנות שלו בפני מועצת הביטחון בדרישה לביטחון ויציבות בדרום לבנון דרך יישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, קידום מדיניות של "ניתוק" מהסכסוך הסורי וחיפוש אחר סיום החסינות דרך הקמת הטריבונל המיוחד ללבנון בעניין רצח ראש הממשלה הלבנוני לשעבר רפיק אל-חרירי בהתאם להחלטה 1757 של מועצת הביטחון.
הוא ייצג את לבנון במועצת הביטחון ב-2010 וב-2011, לכהונת לבנון כחבר לא קבוע למשך שנתיים. במאי 2010 ובספטמבר 2011 כיהן כנשיא המחזורי של מועצת הביטחון.
הוא שימש כסגן נשיא הסשן ה-67 של האספה הכללית של האומות המאוחדות מספטמבר 2012 עד ספטמבר 2013 וכנשיא מכהן של האספה הכללית של האומות המאוחדות ביולי 2013.
הוא ייצג את לבנון במועצה הכלכלית והחברתית (ECOSOC) ב-2016 וב-2017.
במהלך כהונתו באומות המאוחדות השתתף סלאם במשלחות לבנוניות רבות לכנסים ולפגישות בין-לאומיות, כולל ועידות שינוי האקלים (פריז 2015 וקופנהגן 2009), הכנס הבין-לאומי למימון לפיתוח (אדיס אבבה 2015) ופסגת ריו+20 לפיתוח בר-קיימא (ריו דה ז'ניירו 2012).
בבית הדין הבין-לאומי לצדק
עריכהב־9 בנובמבר 2017 נבחר סלאם לשופט בבית הדין הבין־לאומי לצדק, כשהוא זוכה ב־135 קולות בעצרת הכללית של האו"ם וב־12 קולות במועצת הביטחון.[2]
ב-6 בפברואר 2024 נבחר סלאם לנשיא בית הדין הבין-לאומי לצדק.
ראש ממשלת לבנון
עריכה
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.ביוני 2022 הפסיד סלאם בהצבעה לראשות ממשלת לבנון לנג'יב מיקאתי, כשהוא מקבל 25 קולות לעומת 54 למיקאתי.[3]
ב-13 בינואר 2025 הודיע נשיא לבנון החדש, ג'וזף עאון, כי הטיל על סלאם להרכיב ממשלה חדשה במדינה לאחר שזכה לתמיכת רוב הנציגים בפרלמנט. הוא נתמך על-ידי גורמים פוליטיים המתנגדים לחזבאללה.[4]
יחסו למדינת ישראל
עריכהעל פי דו"ח שפרסם ארגון UN Watch, סלאם מוגדר "עוין" כלפי ישראל. הדו"ח מציג את פעילותו כשגריר לבנון באו"ם בין השנים 2007–2017, בהן סלאם תמך באופן חד-צדדי בהחלטות נגד ישראל, תוך התעלמות מפעולות הטרור של חמאס. בנאומיו באו"ם האשים סלאם "ארגונים יהודיים טרוריסטיים" בביצוע "טבח מאורגן". כמו כן הוא כינה את ישראל "מדינת אפרטהייד" והאשים אותה בפשעים נגד האנושות. סלאם הצביע נגד החלטות או"ם שגינו הפרות של זכויות האדם באיראן, זכויות האדם בסוריה וזכויות האדם בבלארוס. באפריל 2024 ביקשו מספר חברי הקונגרס מממשל ביידן להגביל את נסיעותיו של סלאם לארצות הברית או להטיל עליו סנקציות.[5]
משפחתו
עריכהסבו של סלאם, סלים סלאם, היה מנהיג "תנועת הרפורמה של ביירות" ונבחר לתפקיד רשמי בפרלמנט העות'מאני ב-1912. דודו, סאיב סלאם, נלחם למען עצמאות לבנון מהמנדט הצרפתי על לבנון ובהמשך כיהן ארבע פעמים כראש ממשלת לבנון בין השנים 1952 ל-1973. בן דודו, תמאם סלאם, כיהן גם הוא כראש ממשלת לבנון בין השנים 2014 ל-2016.
הוא נשוי לסחר בעאסירי, שגרירת לבנון לאונסק"ו נכון לינואר 2018. לזוג שני בנים, עבדאללה ומרוואן.
הערות שוליים
עריכה- ^ איתמר אייכנר, התפתחות מדאיגה בהאג: שופט לבנוני מונה לנשיא בית הדין הבינלאומי לצדק, באתר ynet, 6 בפברואר 2024
- ^ Lebanese Judge elected to International Court of Justice, The New Areb, 14 בספטמבר 2017
- ^ Lebanon's Mikati named PM, urges action to secure IMF deal, Reuters, 23 ביוני 2022
- ^ לשכת נשיאות לבנון: הנשיא ג'וזף עאון הטיל על השופט נוואף סלאם את משימת הרכבת הממשלה, באתר ישראל היום, 13 בינואר 2025
- ^ קרן בצלאל, העבר הבעייתי של השופט הלבנוני שמוביל את הדיון על "חוקיות הכיבוש", באתר מאקו, 18 ביולי 2024