נופי ים

נופי ים
מידע
שם נוסף	הגוש הגדול
עיר	תל אביב-יפו
תאריך ייסוד	העשור הראשון של המאה ה-21
שטח	1,067 דונם
קואורדינטות	32°06′57″N 34°47′16″E / 32.1158333°N 34.7877778°E
	שכונות נוספות בתל אביב-יפו
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) נופי ים נופי ים נופי ים מפת צפון __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: __ רמת השרון, __ הרצליה; ממזרח: __ פתח תקווה, __ בני ברק, __ רמת גן; ממערב: הים התיכון

נופי ים היא שכונה ברובע 1 בצפון-מערב תל אביב-יפו, בין הרחובות פרופס, לוי אשכול ואיינשטיין לבין חוף הים ומתחם שדה דב. מערבית לשכונות רמת אביב. לפני בניית השכונה היה ידוע האזור כ"הגוש הגדול".^[1]

השכונה

השכונה גובלת בשכונת רמת אביב החדשה ממזרח, שיכון למד מדרום, הטיילת, שדה דב וחוף תל ברוך ממערב ושכונת אזורי חן מצפון.

בשכונה כ-2000 יחידות דיור, רובם בבניה רוויה לגובה ומיעוטם ווילות בבניה נמוכה. הבניינים הסמוכים לשדה דב נמוכים יותר מהבניינים הסמוכים לרמת אביב החדשה. בשכונה מתוכננים לקום עוד כ-12,000 יחידות דיור לזוגות צעירים. בדרום השכונה הוקם בית ספר אזורי.

בשכונה קיימים שני מרכזים מסחריים קטנים, ובהם משרדים, בית קפה מרכול וסניפי בנק. בדרום השכונה יש פארק שכונתי. במרכז השכונה יש קאנטרי עם בריכה וחדרי כושר פעילים. בשכונה פעיל בית הכנסת 'אוהל יוסף יצחק' המעניק שירותי דת לתושבי השכונה, בניהולו של הרב משה אברמד. שליח חב"ד בשכונה הוא הרב אליהו שוויכה המכהן גם כרב קהילת שער הרחמים.

הרחובות בשכונה קרויים כולם על שם אמנים: יאשה חפץ, יחזקאל שטרייכמן, ארתור רובינשטיין, מרק שאגאל, אמיר גלבע, דוד אויסטרך, יצחק בשביס-זינגר, אהרן צבי פרופס, אייזק שטרן, דמיטרי שוסטקוביץ' ויהודה עמיחי. הרחובות המשותפים לשכונה ולשכונות אחרות הם לוי אשכול ואלברט איינשטיין.

אולם ספורט נופי ים

היסטוריה

אדמות הגוש הגדול נרכשו על ידי מספר רב של גורמים פרטיים במחצית הראשונה של המאה ה-20. בשנות ה-30 הופקעו חלק מהאדמות לשם הקמת שדה דב. ריבוי הבעלים יצר תסבוכות משפטיות והקשה על פיתוח האזור. ככל שחלף הזמן, הועברו בהדרגה הבעלויות ליורשיהם של הבעלים המקוריים, מה שהפך את המצב למסובך עוד יותר.

ב-1975 מינה בית המשפט שישה עורכי דין לניהול המתחם, במטרה לפתור את הבעיות שהתעוררו. ב-1980 חתמו מנהלי הגוש על הסכם עם המדינה, שעיקריו קובעים כי המדינה תרכוש את הקרקעות, ולאחר שיוסדר תכנונן, תעביר את זכויות הבעלות לבעלים. עוד נקבע בהסכם הסדר של חילופי קרקעות כנגד קרקעות המצויות בתחום שדה התעופה. מבחינה תכנונית מכונה השטח "גוש 6896".

מאז חתימת ההסכם התנהלו הליכי התכנון בעצלתיים, והליכים משפטיים שונים נמשכו, חלקם עקב מחלוקות על שכר הטרחה של מנהלי הגוש. רק במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 נבנו בנייני המגורים הראשונים, בחלקות המזרחיות של הגוש. בשנת 2006 הגיעו הצדדים להסכם נוסף, לפיו בעלי הקרקעות יעבירו למדינה 50% מזכויות הבנייה בגוש, ובמקביל יפונה שדה דב. לא נקבע לוח זמנים ליישום הסכם זה^[2]. בשנת 2009 הוצגו לעיריית תל אביב-יפו תוכניות ראשונות למתחם^[3].

בשל הבעיות שעיכבו את פיתוחו של הגוש הגדול נוסף בחוק שמירת הסביבה החופית, שנחקק ב-2004, סעיף מיוחד הקובע כי אין בהוראותיו של החוק כדי לפגוע ב"התחייבות חוזית כתובה וחתומה, שעניינה זכויות בנייה או שימוש במקרקעין בתחום הסביבה החופית, ושניתנה כדין ובסמכות בידי המדינה, ערב פרסומה של הצעת חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ג-2003, ברשומות".

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 החל אכלוס השכונה.