נחום המדי
נחום הַמָּדִי היה תנא שעלה ממדי לארץ ישראל, ופעל בה, בשלהי תקופת בית המקדש השני ולאחר חורבנו במאה ה-1.
| לידה |
המאה ה־1 נציבין, טורקיה  |
|---|---|
  | |
מספר חוקרים (כגון שמואל ספראי) מזהים את נחום המדי, כ"נחום איש גמזו" המופיע בספרות התנאים כמה פעמים.
תפקידו
עריכהלדעת התנא רבי נתן היה נחום המדי חבר בצוות של שלושה חכמים בירושלים, שכונו דייני גזירות. הם קבעו תקנות שונות בדיני ממונות[1], אך מסורת זו אינה מוסכמת[2], והדעה המקובלת היא שהצוות כלל שני חכמים בלבד, בלעדי נחום המדי[3].
דעותיו בהלכה וויכוחיו עם חכמי דורו
עריכהבמשנה מובא שלדעתו של נחום המדי אפשר להתיר נדר גם על סמך טעות בהערכת המציאות העתידית, בעוד שלדעת חכמים אין להתיר נדר אלא אם כן הטעות הייתה בהערכת המציאות הקיימת, וכך מובא במשנה:
וזו טעות טעה נחום המדי, כשעלו נזירין מן הגולה ומצאו בית המקדש חרב, אמר להם נחום המדי: אלו הייתם יודעים שבית המקדש חרב הייתם נוזרים? אמרו לו: לא. והתירן נחום המדי. וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו לו: כל שנזר עד שלא חרב בית המקדש - נזיר; ומשחרב בית המקדש - אינו נזיר
באחת מסוגייות התלמוד במסכת עבודה זרה, רוכזו מספר הלכות שאמר, ועל כולן הגיבו חכמי דורו בחריפות וביטלו את דבריו: "נשתקע הדבר ולא נאמר"; ותמה על כך האמורא רב אחא בר מניומי: "”גברא רבה אתא מאתרין, כל מילתא דאמר, אמרי ליה: נשתקע הדבר ולא נאמר!" (עברית: אדם גדול הגיע ממקומנו, כל דבר שאמר, אומרים לו: נשתקע הדבר ולא נאמר")” (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ז', עמוד ב'.)
בין ההלכות שקבע: בגולה (בבל, כנראה) איסור המסחר עם גויים לפני ימי חגיהם נוהג במשך יום אחד בלבד, ולא שלושה ימים כבארץ ישראל. והטעם לכך, שהגויים בחוץ לארץ מתכוננים לחג במשך יום אחד בלבד[4].
במסכת בבא בתרא הובאה דעתו לעניין דיני ממונות, לפיה ”המוכר את החמור, לא מכר כליו. נחום המדי אומר, מכר כליו” זאת אומרת שהמוכר חפץ מתכוון למכור גם את האביזרים הנלווים לו, אלא אם כן הוכח אחרת[5].
אזכור נוסף שלו במשנה מובא לעניין השמנים הכשרים להדלקת נרות שבת, וכך מובא בפרק במה מדליקין, במסכת שבת: ”במה מדליקין ובמה אין מדליקין? אין מדליקין לא בלכש, ולא בחוסן... ולא בחלב. נחום המדי אומר, מדליקין בחלב מבושל.”
הכינוי "נחום הזקן"
עריכהבברייתא הוזכר חכם בשם "נחום הזקן"[6], ויש משערים כי הכוונה לנחום המדי, כיוון ש"סתם נחום - נחום המדי"[7].
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "נחום המדי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 921, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ תוספתא בבא בתרא ט א; תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ה, עמוד ב'.
- ^ בבלי שם: "ולא הודו לו חכמים"
- ^ משנה, מסכת כתובות, פרק י"ג, משנה א'.
- ^ תלמוד ירושלמי עבודה זרה א א
- ^ משנה, מסכת בבא בתרא, פרק ה', משנה ב'; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ח, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ח, עמוד ב'
- ^ רבי אברהם זכות, יוחסין השלם, ערך נחום הלבלר, באתר היברובוקס