נחלת יצחק (מזרח תל אביב)
שכונת נחלת יצחק היא שכונה במזרח תל אביב שהוקמה בשנת 1925 מזרחית לנחל איילון (ואדי מוסררה, כיום נתיבי איילון) כמושבה חקלאית, על ידי קבוצת יהודים שבאו מקובנה. השכונה סמוכה לשכונות ביצרון ורמת ישראל.
 | |
| לוחית זיכרון לבנין הראשון בנחלת יצחק (רח' נחלת יצחק 14) | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| על שם |
יצחק אלחנן ספקטור  |
| שטח | 556 דונם |
| אוכלוסייה | 7,540 (2012) |
| קואורדינטות | 32°04′32″N 34°47′55″E / 32.075555555556°N 34.798611111111°E |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   נחלת יצחק (מזרח תל אביב)  | |
  | |
_-_Building_a_Farm_at_Nahalat_Yitzhak.jpg)
היסטוריה
עריכההיישוב נחלת יצחק נוסד על ידי עולים מקובנה[1] מהמעמד הבינוני, שרכשו בשנת 1923 שטח של 400 דונם[2] על גבולה המזרחי של המושבה הגרמנית שרונה ובסמוך לשכונת בורוכוב, השכונה הראשונה של גבעתיים. הם קראו לשכונה "נחלת יצחק" על שמו של הרב יצחק אלחנן ספקטור, שעשרות שנים לפני כן היה הרב הראשי של קובנה, וכתב ספר בשם "נחל יצחק". השם הערבי של האזור בו הוקמה השכונה היה שוּמרה על שם צמח השֻׁמָּר שגדל בר במקום. את קבוצת המייסדים הנהיג יוסף זימן, שלאחר הייסוד שימש כמוכתר הכפר, שהיה בעל מעמד של יישוב עצמאי.
בסוף 1925 עדיין עמד המקום עזוב[3] והובטח שהבנייה תחל מיד לאחר עבודות יבוש הביצות של נחל איילון, שמקימי השכונה השתתפו במימונם, יסתיימו.[4] המושבה חולקה ל-80 מגרשים בני 4 דונם כל אחד. בתחילת 1928 התגוררו במושבה רק תשע משפחות שהקימו על מגרשיהם רפתות, פרדסים, לולים וגינות. בנוסף אליהם היו במקום שתי קבוצות: "חבצלת השרון" ו"משתלה" שעבדו חלקים מאדמת המושבה.[2]
בשנת 1931 היו במושבה 36 בתים בהם גרו 134 תושבים. בשנת 1935 הוקם בה בית הספר לחקלאות ולכלכלת בית של ויצו.[5][6] בשנת 1936 התגוררו בה מעל 600 נפש.[1] בתחילת דרכה הייתה זו מושבה בעלת אופי חקלאי עם משקי עזר ובחלק מהשכונה הוקמו מפעלי תעשייה רבים, בהם: "מחלבת טרה", בית החרושת "יצהר" (שעל שטחו נבנו כעבור עשרות שנים רבות מגדלי תל אביב), מפעל השיניים של שמואל בלום, מפעל "הבורג", מספר טחנות קמח ועוד.
בעת הגשמים העזים שירדו בנובמבר 1938 נהרס הגשר היחיד שחיבר את השכונה לתל אביב והשכונה נותקה. כן הוצפו מספר מפעלים שנגרמו להם נזקים כבדים והתפוצץ צינור המים לשכונה.[7] הגשר נבנה מחדש אך בנובמבר 1979, בעת עונת חורף גשומה נוספת, קרס שוב הגשר, ונבנה שוב ב-1980.[8]
זמן מה אחרי ייסוד מדינת ישראל אוחד היישוב נחלת יצחק עם העיר תל אביב.
מוסדות השכונה
עריכהבשכונה פועלים כמה גני ילדים, בית הספר היסודי "אילון", שלושה בתי כנסת, ישיבת "עטרת נחמיה", מרכזי קניות, מרכז ספורט וקאנטרי ומגדלי תל אביב. מרכז הספורט מפעיל חדרי כושר ומגוון חוגי ספורט לילדים ולמבוגרים וכן בריכת שחייה. גם האזור התעשייתי-מסחרי וגם שכונת המגורים משנים צורה; בניינים ישנים רבים הוחלפו בחדשים, אם כי מגדל המים הישן עדיין עומד על תילו. בגבול השכונה נמצא בית הקברות נחלת יצחק, שהוא בית עלמין "סגור", שאין קוברים בו יותר. בית הקברות הוקם בשנת 1932 על מנת לשרת את תושבי תל אביב נוכח מצוקת מקומות הקבורה בבית הקברות טרומפלדור.
באזור שכונת נחלת יצחק, בשטח של כ-40 דונם, פעל מאז שנת 1948 ועד שנת 1997 מפעל "מגן" של התעשייה הצבאית לייצור כלי נשק. פעולות הייצור במפעל כללו שימוש בחומרים כמו טריכלורואתילן וטטראכלורואתילן. פעולות ציפוי כלי נשק במפעל כללו שימוש במתכות כבדות כמו כרום, ניקל, נחושת וכן שימוש במזהמים וחומרי נפץ. על פי הערכת נציבות המים גרם המפעל בכל שנות קיומו זיהום של כ-900 מיליון מ"ק מים באקוויפר החוף.[9] ביוני 2003 הוערך הנזק הכלכלי שיצרו מזהמים אלה ב-1,340 מיליון ש"ח.[10] בסקרים שנעשו במקום נתגלו אדי חומרים אורגנים נדיפים (VOC) ועל כן בעת הקמת מגדלי תל אביב נאלצו הבונים להגן על המבנה התת-קרקעי ביריעות פוליאתילן. המפעל פורק והשטח עומד מגודר ונטוש, אך בשנות ה-20 של המאה ה-21 החלו עבודות לטיהור השטח לשם הכשרתו למגורים.[11]
בתחילת שנת 2010 הוקמה לראשונה קבוצת כדורגל ייצוגית לשכונה, מכבי נחלת יצחק תל אביב. ב-2012 זכתה הקבוצה באליפות ישראל בליגת הכדורגל באולמות של ההתאחדות לכדורגל, המשחק הועבר בשידור חי בטלוויזיה. ב-2013 ייצגה הקבוצה את מדינת ישראל בליגת האלופות של אופ"א וסיימה את הטורניר במקום השני עם ניצחון ושתי תוצאות תיקו. ב-2014 זכתה הקבוצה בטורניר בינלאומי באמסטרדם והפכה לקבוצה הראשונה בישראל שזוכה בטורניר בינלאומי בכדורגל באולמות.
אחד הרחובות בשכונה נקרא על שם יוסף זימן, מייסד השכונה.
בשכונה נבנה בימים אלה אשכול גנים רחב-ידיים ברחוב טירת צבי, שייתן מענה לגידול המשמעותי במספר תושבי השכונה.
בעקבות תלונות של אחדים מתושבי השכונה, נעתרה עיריית תל אביב לבקשות להגביר את בטיחות התושבים לאורך רחוב עמק ברכה בשכונה, וסללה מהמורות (במפרים) לאורך הרחוב.
בעשור השני של המאה ה-21 נבנו מגדלי מגורים ומשרדים בלב השכונה כמו גם בשוליה, כדוגמת מגדל משרדים ברחוב תוצרת הארץ ופארק ירוק ומגרש משחקים.[12]
-
מתנ"ס וגינה -
בית הכנסת נחלת יצחק, נוסד-1934 -
בית ותיק בשכונה -
רחוב עמק ברכה -
בית יעקבי - פסל חוצות -
מגדל המים הוותיק -
בית ספר אילון -
גינת יהדות ליטא בנחלת יצחק
השתייכות מוניציפלית
עריכהנחלת יצחק הייתה בימיה הראשונים שכונה חסרת מעמד מוניציפלי ועל כן לא יכלה להטיל מיסים וסבלה מהזנחה.[13] בשנת 1930 התקיימו דיונים על איחוד עם שכונת בורוכוב ורמת גן והיו אף שבקשו לכלול באיחוד את בני ברק ושכונת מונטיפיורי,[14] אולם האיחוד לא יצא אל הפועל. בתחילת שנת 1946 סופחו 550 דונם מאדמות השכונה לתל אביב.[15] בשלהי תקופת המנדט הבריטי סופחה השכונה על ידי הבריטים במרץ 1948 לתל אביב.[16] בשנת 1956 קיבל שר הפנים עצומה חתומה על ידי כ-90% מתושבי השכונה בעד ניתוק מתל אביב והצטרפות לגבעתיים. בעקבות זאת הקים שר הפנים ועדת בדיקה אשר המליצה באמצע 1957 להעביר את השכונה לתחום השיפוט של גבעתיים.[17] ב-16 בינואר 1958 נכנס לתוקפו צו של שר הפנים המעביר את השכונה לתחום השיפוט של גבעתיים.[18] אולם שניים מתושבי השכונה פנו לבג"ץ נגד ההעברה והציגו עצומה של רוב תושבי העיר נגד הסיפוח.[19] בסוף אוקטובר 1958 פסל בג"ץ את החלטת שר הפנים בנימוק שעמדת המתנגדים להעברה לא נשמעה.[20][21] דרישה לספח את השכונה לגבעתיים שבה ועלתה לאחר פסיקת בג"ץ,[22] אולם הדבר לא יצא אל הפועל והשכונה נשארה בתחום השיפוט של תל אביב.
רבני השכונה
עריכהרבה הראשון של השכונה היה הרב יצחק אייזיק פרידמן, שקודם לכן כיהן כרבה של קהילת טבריג בליטא. מינויו נעשה יחד עם חנוכת בית הכנסת הראשון בשכונה, בכ"ח בכסלו תרצ"ה (5 בדצמבר 1934). לאחר פטירתו, בשנת תש"ד (1944), התמנה הרב ישעיהו חלמיש, תלמיד ישיבת חברון. הוא כיהן ברבנות המקומית קרוב ליובל שנים, והיה אחראי למתן הכשרות למפעלים הגדולים בשכונה, ובהם "יצהר" ו"טרה".
לאחר פטירתו בשנת תשמ"ו (1986) נבחר הרב מיכה הלוי, העומד גם בראשות ישיבת עטרת נחמיה בשכונה, ואחראי מחלקת כשרות בבתי המלון מטעם המועצה הדתית בתל אביב ואשר שימש כרב בית הכנסת הפועהמ"ז ע"ש דורף בשכונה. לאחר מינויו של הרב הלוי לרב העיר פתח תקווה בשנת תשע"ו (2016), מונה במקומו כרב בית הכנסת, הרב ירון משה ניסנהולץ, אשר שימש לפני כן כרב הקהילה היהודית בעיר בזל, שווייץ.
לקריאה נוספת
עריכה- יוסף זימן, עם נחלת יצחק מראשיתה, זכרונות אחד המייסדים. הוצאת ספריית ראשונים תש"ז.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד 1978. עמוד 5129.
קישורים חיצוניים
עריכה
גדעון ביגר, התפתחות השטח הבנוי של תל אביב, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- שביל החלב בלב ת"א, סיפורו של קואופרטיב טרה הוא סיפורה של שכונת נחלת יצחק.
- גלעד כספי, נחלת יצחק, הרקע להקמת המושבה
- גלעד כספי, רחובות שכונת נחלת יצחק
- יאיר בר-קול (קולה) נחלת-יצחק בשנות ה-40 וה-50 - "מילון" מושגים ושמות מזווית אישית
- מיכאל יעקובסון, לא בוכים על חלב שנשפך, עושים ממנו מחלבת נדל"ן: 'טרה' הנטושה מבפנים, באתר Xnet, 6 ביולי 2005
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
- צעירי קהילות נחלת יצחק - אתר המרכז מידע על החיים הדתיים בשכונה
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 טרויבסקי, נחלת יצחק, דבר, 26 בנובמבר 1936
- ^ 1 2 נחלת יצחק, הארץ, 5 בינואר 1928
- ^ מים עד ים, הארץ, 22 בדצמבר 1925
- ^ ב"נחלת יצחק", הארץ, 7 בדצמבר 1925
- ^ הניה מליכסון, בית הספר ויצ"ו בנחלת יצחק, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ מפת תל אביב בהוצאת מחלקת המדידות, 1949, עם ציון מיקום 'חוות למוד של ויצ"ו' במערב נחלת יצחק (מס' 36 במפתח), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ אימת השטפונות בתל אביב והשרון, דבר, 8 בנובמבר 1938
- ^ ירון דרוקמן, הכבוד האבוד של ענת אלימלך. השבוע לפני, באתר ynet, 30 בנובמבר 2013
- ^
צפריר רינת, גם 35 שנה לאחר הסגירה, רעלים ממפעלי תע"ש ממשיכים לסכן את גוש דן, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2015
- ^ דוח סופי לאומדן כמותי של ההשלכות הכלכליות של זיהום קרקע על ידי מפעל תע"ש מגן מסמך שהוגש למשרד להגנת הסביבה
- ^ שלומית צור, פרסום ראשוןהמדינה מתחילה בטיהור מי התהום של מתחם תעש בתל-אביב, באתר כלכליסט, 26 במאי 2021
- ^ גיא בן סימון, אמות השקעות וגב ים משתפות פעולה - מקימות מגדל משרדים בלב תל אביב, באתר ביזפורטל, 24 במאי 2017
- ^ ד"ר א. הולר, חובתה של תל אביב לנחלת יצחק, דבר, 11 בפברואר 1946
- ^ שכונת בורוכוב - שאלת איחוד השכונות, דבר, 17 במרץ 1930
- ^ סיפחו ללא ידיעת המועצה, דבר, 16 בינואר 1946
- ^ ד. ירקוני, השכונות מתמרדות בעיריית תל אביב, דבר, 21 בינואר 1958
- ^ נחלת יצחק תסופח לגבעתיים, דבר, 19 באוגוסט 1957
- ^ נחלת יצחק סופחה לגבעתיים, דבר, 21 בינואר 1958
- ^ סיפוח נחלת-יצחק לגבעתיים בפני בית הדין העליון, דבר, 14 באפריל 1958
- ^ בג"ץ 3/58 ברמן ואח' נ' שר הפנים, פ"ד יב(2) 1493.
- ^ נחלת יצחק תסופח מחדש לתל אביב, דבר, 31 באוקטובר 1958
- ^ התחדשה הדרישה לסיפוח נחלת יצחק לגבעתיים, דבר, 21 בדצמבר 1958
