נחל אשלים
נַחַל אֲשָׁלִים (בערבית: ואדי אוּם טַארֶפֳה[1]) הוא נחל קניוני בנגב.
 | |
| מפל אשלים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אגן ניקוז |
80 קמ"ר  |
| מוצא | מישור רותם |
| גובה מוצא הנהר |
484 מ' |
| קואורדינטות מוצא | 31°02′30″N 35°13′12″E / 31.0415509°N 35.2200366°E |
| יובלים |
נחל עמיעז |
| שפך | בעבר ים המלח, כיום הוסט לאזור נחל אדמון ומלחת סדום |
| קואורדינטות שפך | 30°51′52″N 35°18′07″E / 30.864456°N 35.301839°E |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   נחל אשלים | |
  | |
גאוגרפיה
עריכהמוצאו של הנחל ביובלים רדודים שמתחתרים במישור רותם הממוקם בפינה הצפון מזרחית של הנגב, בקצהו הצפוני של קמר חצרה, בגובה 484 מטר מעל פני הים. יובלים אלו מתאחדים לערוץ ראשי, אשר מתחתר בסלעים מתקופת טורון וקנומן עליון.
בהמשך נופל הערוץ במפל בגובה של 100 מטר ואחריו, מפתח מעוק באורך כשני קילומטר, בסלעי הדולומיט. בתוך המעוק מכתשות וגבים המתמלאים לאחר שיטפון. בסוף המעוק, מפלס הנחל את דרכו בתוך סלעי חוואר הלשון של דרום מישור עמיעז. הנחל נשפך בעבר לים המלח, סמוך לשער של מפעלי ים המלח, אך כיום מופנה לתעלה שמנקזת אותו דרומה לאזור נחל אדמון ומלחת סדום. שטח אגן הניקוז של הנחל הוא כ-80 קילומטר רבוע. יובליו העיקריים, מקבילים לו מצפון, והם נחל עמיעז, יחד עם יובלו הגדול נחל חמרמר, ונחל עזגד.
זיהום הנחל
עריכהב-30 ביוני 2017 זוהם הנחל על ידי זרימת שפכי גבס חומציים ממפעל רותם אמפרט כתוצאה מקריסת קיר בגובה 60 מטרים במאגר שפכים במפעל. בעקבות הדליפה נחסם לסירוגין במשך 24 שעות קטע בכביש 90 שבין מפעלי ים המלח לצומת כיכר סדום[2][3][4]. על פי אומדנים שפורסמו על ידי רותם אמפרט זרמו כ-100 אלף קוב של שפכים לאורך 20 קילומטרים בנחל אשלים. הדליפה גרמה למותם של בעלי חיים, בכללם כשליש מהיעלים בנחל אשלים[5]. המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה פלילית[6] כנגד רותם אמפרט ומנהליה[7].
המים המזוהמים זרמו לברכות אגירה בתחומי מפעלי ים המלח ומפעל המגנזיום, בשטח נוצר אגם חדש מדרום למפעל המגנזיום. בשטח קיים חשש כי מי הזיהום יפגעו במי מלחת סדום.
באותה עת נערכו מספר הפגנות נגד חברת כימיקלים לישראל, האחראית העיקרית לזיהום נחל אשלים.
ביוני 2020 נפתח הנחל מחדש למבקרים לאחר סדרת בדיקות שהראתה שלמבקרים בנחל לא נשקפת סכנה ממזהמים ובפרט לא מפלואוריד[8].
ארבע שנים לאחר הזיהום בנחל אשלים, מחקר מראה שסביבתו עדיין נגועה בחומרים רעילים. הזיהום פוגע בין השאר ביכולת נביטת זרעים של צמחים, וגורם נזק לקרומים ביולוגיים על הקרקע החיוניים להתפתחות הצומח והחי בסביבה מדברית. הזיהום בנחל עצמו נותר משמעותי והוא יוסיף להשפיע לרעה על הצומח והחי עוד עשרות שנים לפחות[9].
מסלול הליכה
עריכההנחל הוא חלק מסלול הליכה מעגלי פופולרי למיטבי לכת. חלקו של נחל עזגד, כ-5 קילומטר, מסומן בסימון שבילים ירוק, והוא מתחבר לנחל אשלים לעוד כ-5 קילומטר המסומן בסימון שבילים כחול. המסלול כולל שימוש ביתדות וכניסה לגבים מלאי מים.[10][11][12] בתחילת המסלול, במפגש עם נחל עזגד, אזור מגודר החשוד בסחף מוקשים.
גלריית תמונות
עריכה-
צלף מצרי בערוץ הנחל -
-
שרידי מבנה מתחנת הדרכים הקדומה -
-
גב בנחל -
גב בנחל
,_Judean_Desert,_Israel_(4).JPG)
קישורים חיצוניים
עריכה
- זיו ריינשטיין, נחל אשלים: כך נראתה פנינת הטבע המדהימה שאבדה לנו במדבר יהודה, באתר וואלה, 6 ביולי 2017
צפריר רינת, קו פרשת המים: מסע לאורך נחל אשלים המזוהם, באתר הארץ, 13 ביולי 2017
אשלים - העמותה לתכנון ולפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון ומשפחותיהם, דף שער בספרייה הלאומית
,_Judean_Desert,_Israel_(2).jpg)
הערות שוליים
עריכה- ^ ילקוט הפרסומים 605 (עמ' 1156), 12 ביוני, 1958
- ^ עדי חשמונאי, יניר יגנה, חומצה מסוכנת דלפה ממפעל באזור ים המלח; זיהום כבד בנחל אשלים, באתר וואלה, 30 ביוני 2017
- ^ צפריר רינת, אלמוג בן זכרי, שפכים חומציים דלפו לנחל אשלים בנגב ממפעל רותם אמפרט, באתר הארץ, 30 ביוני 2017
- ^ אילנה קוריאל, אסון אקולוגי במדבר יהודה: חומצה זרמה לנחל אשלים, באתר ynet, 30 ביוני 2017
- ^ אילנה קוריאל, קורבנות הזיהום: מתו שליש מהיעלים בנחל אשלים, באתר ynet, 15 ביולי 2017
- ^ מדינת כיל, אורן אהרוני, תאגיד השידור כאן, 2020
- ^ המשרד להגנת הסביבה, שימוע למנהלי רותם אמפרט
- ^ צפריר רינת, נחל אשלים נפתח למטיילים שלוש שנים לאחר שנפגע מזיהום, באתר הארץ, 22 ביוני 2020
- ^ צפריר רינת, ארבע שנים לאחר הזיהום בנחל אשלים, מחקר מראה שסביבתו עדיין נגועה בחומרים רעילים, באתר הארץ, 30 בינואר 2022
- ^ מסלול נחל אשלים - עזגד אשלים, רשות הטבע והגנים
- ^ ארז דגן, המאמץ משתלם: טיול בנחל עזגד ונחל אשלים, באתר מאקו, 24 בפברואר 2021
- ^ מנחם מרקוס, טיולי ישראל:דרום, עמ' 64, באתר גוגל ספרים