נחמה ליבוביץ

נחמה ליבוביץ (ג באלול ה'תרס"ה, 3 בספטמבר 1905 – ה' בניסן ה'תשנ"ז, 12 באפריל 1997) הייתה פרשנית ופרופסור למקרא, מורה ומחנכת, כלת פרס ישראל בתחום החינוך (1956). עסקה בהוראת תורה נביאים וכתובים, וחידשה דרך לימוד חדשה בתנ"ך.

נחמה ליבוביץ

נחמה ליבוביץ תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	3 בספטמבר 1905 ריגה, האימפריה הרוסית
פטירה	12 באפריל 1997 (בגיל 91) ירושלים
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת מרבורג
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1956) פרס ביאליק (1983)

ילדותה ובגרותה

ליבוביץ נולדה בריגה שבאימפריה הרוסית (כיום בירת לטביה) לסוחר העצים מרדכי קלמן ולפריידה (לבית נימצוביץ) ליבוביץ. הוריה היו אמידים והמשפחה הייתה דתית וציונית. אחיה המבוגר ממנה בשנתיים, ישעיהו ליבוביץ, היה לימים למדען והוגה דעות נודע. בילדותם, למדו השניים אצל מורים פרטיים ולא ביקרו בבית-ספר יסודי. לאביה הייתה השפעה רבה על חייה גם בזכות אישיותו, וגם כי היה אחד ממלמדיה הבולטים בילדותה. הוא היה ציוני ודיבר עם ילדיו בעברית. ליבוביץ למדה מפי מורים פרטיים עברית ותנ"ך. ב-1919, בעקבות המהפכה הבולשביקית, עברה המשפחה לברלין. בברלין היא סיימה בית ספר תיכון ממשלתי ועמדה בבחינות הבגרות ב-1925. למדה באוניברסיטאות היידלברג, מרבורג, וברלין.

קריירה

כבר בהיותה סטודנטית החלה ללמד בבתי ספר. היא הורתה בבית ספר יהודי עממי ובבית ספר יהודי תיכון של קהל "עדת ישראל" מיסודו של רבי עזריאל הילדסהיימר. ליבוביץ לימדה עברית ותנ"ך בעברית, בלא תיווכה של שפה מקומית, בצורה חלוצית שטרם הייתה נהוגה אז בגרמניה. באותה תקופה החלה להרצות בדידקטיקה ופרסמה מאמרים על הוראת העברית כשפה חיה. היא למדה במשך שנתיים בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות שבברלין, שם למדה מפי לאו בק, פרופסור גוטמן ופרופסור אלבוגן. ב-1930 קיבלה ליבוביץ תואר דוקטור מאוניברסיטת מרבורג, לאחר שכתבה עבודה על "שיטת התרגום של תרגומי המקרא לשפת היידיש בני המאה ה-15 וב-מאה ה-16", זאת בהסתמך על כתבי יד בספריות של ברלין ושל פארמה. בד בבד סיימה לימודי הוראה לבית הספר התיכון.

במהלך לימודיה נחשפה לשיטתו של מרטין בובר, הידועה בשם מילה מנחה, בחקר הסיפור התנ"כי והושפעה ממנה כי התאימה לרוח הבית בו גדלה – ניתוח המקרא מבלי להיעזר בביקורת המקרא.

העלייה לארץ ישראל וההוראה

בשנת 1930 עלתה לארץ ישראל יחד עם בעלה. הזוג השתקע בירושלים, בדירה בדמי מפתח בשכונת קריית משה וליבוביץ החלה ללמד בסמינר המזרחי למורות. בשנים הראשונות החלה ללמד ספרות, מקרא והיסטוריה של עם ישראל. לאחר מכן התרכזה בהוראת מתודיקה, לימוד תנ"ך ובהכשרת מורים. בסמינר המזרחי למורות לימדה עד 1955, וב-1956 נתמנתה מרצה לתנ"ך ולדידקטיקה של ספרות וחיבור באוניברסיטת בר-אילן ולימדה שם כחמש שנים לערך. היא עזבה את בר-אילן לאחר סכסוך עם פרופ' ברוך קורצווייל כיוון שהאחרון פיטר את ד"ר מאיר וייס וליבוביץ ראתה במעשה עוול הנוגד לצדק הבסיסי. ב-26 בנובמבר 1957 נתמנתה למרצה באוניברסיטת תל אביב וכעבור 11 שנה לפרופסור חבר. מאותה תקופה לימדה במוסדות רבים אחרים. ב-1 בינואר 1972 יצאה לגמלאות.

עיונים בפרשות השבוע

בשנת 1942 החלה במנהגה המפורסם להפיץ דפי סטנסיל של שאלות על פרשת השבוע (שנקראו בפי העם "דפים" או "גליונות"). אופיינית השאלה "מה היה קשה לרש"י?" שבה ניסתה לרדת למניעיו של הפרשן. את התשובות שלחו אליה והיא החזירה אותן עם הערות ותיקונים. ה"דפים" הללו הפכו ל"סמל מסחרי" שלה, ואנשים רבים בציבור הרחב התוודעו לנושאי פרשת השבוע הודות להם. משנת תשי"ד ואילך פרסמה ליבוביץ את ה'עיונים' שכללו, מלבד השאלות, ציטוטים מפרשנים והתייחסות אליהם. ה"דפים" וה"עיונים" תורגמו לשפות רבות והגיעו לקהילות יהודיות רבות בכל העולם, עד שבמשך הזמן קובצו ה"עיונים" בצורת חמישה ספרים המקבילים לחמשת חומשי תורה על פי נושאי פרשת השבוע.

פרשנית תנ"ך

נחמה ליבוביץ שימשה במשך שנים רבות כפרשנית תנ"ך בשידורי הרדיו של "קול ישראל".

על אף שעסקה במחקר ברמה אקדמית, נהגה להופיע רבות בציבור הרחב כמרצה עממית ואף כפרופסור הייתה ידועה בפשטות הליכותיה. הייתה מכונה "נחמה" בפי תלמידיה, והעדיפה את התואר מורה על פני פרופסור, בתהאם לבקשתה זו גם המילה היחידה שנכתבה על מצבתה. התפרסמה ב'מסעות' שערכה ברחבי הארץ כדי ללמד במקומות רבים ככל האפשר, כולל מרוחקים ומבודדים.

הידע שלה בפרשנות התנ"ך היה רחב ביותר וכלל את מגוון הפרשנים מכל הדורות, החל מרש"י וכלה בפרשנים מודרניים כמו בנו יעקב ובאסכולת ביקורת המקרא. בדרכה הפרשנית היא נצמדה לגישתם של הפרשנים המסורתיים. מחקריה הצטיינו בעמקות רבה תוך כדי התייחסות למרכיב הספרותי של הכתוב יחד עם מסורת ורוח היהדות. היא ראתה לעצמה יעוד להפיץ את ידע התנ"ך ואהבת התנ"ך לא רק בין תלמידיה אלא גם בציבור הרחב.

הוקרה ופרסים

• תשט"ו – פרס כץ לחינוך מבוגרים
• תשט"ז – פרס ישראל לחינוך 1956 על פועלה בחקר התנ"ך והפצתו ברבים
• תשמ"א – פרס על שם יהודית ליברמן על הפצת ידיעת התורה
• תשמ"ג – פרס ביאליק לספרות ולחכמת ישראל של עיריית תל אביב-יפו, על פועל חייה בפרשנות המקרא
• תשמ"ו – הפרס לחינוך יהודי על שם שמואל רוטברג מטעם האוניברסיטה העברית, על הצלחה ללא תקדים בהפצת לימוד התורה, בשיפורו ובחיבובו על המוני ישראל
• תשמ"ח – פרס השר לענייני דתות
• 1983 – תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.
• תשפ״ג – דמות השנה של החינוך הממלכתי־דתי. זו הפעם הראשונה שאישה מקבלת תואר זה בזכות עצמה ולא כ'אשת הרב'

חיים אישיים

ב-1930 נישאה לדודה (אחי אביה) ליפמן ליבוביץ, שהיה מבוגר ממנה ב-29 שנים. לבני הזוג לא נולדו ילדים.

נחמה ליבוביץ נפטרה בירושלים ביום ה' בניסן תשנ"ז (12 באפריל 1997). ארכיונה הופקד בספרייה הלאומית בחודש ספטמבר 2021.

מספריה

• עיונים בפרשת השבוע – סדרה שביעית, תשכ"א
• עיונים בספר בראשית: בעקבות פרשנינו הראשונים והאחרונים, תשכ"ו
• עיונים חדשים בספר שמות: בעקבות פרשנינו הראשונים והאחרונים, תש"ל
• עיונים בספר ויקרא: בעקבות פרשנינו הראשונים והאחרונים, תשמ"ג
• עיונים בספר במדבר: בעקבות פרשנינו הראשונים והאחרונים, תשנ"ו
• עיונים בספר דברים: בעקבות פרשנינו הראשונים והאחרונים, תשנ"ד
• מדריך ללימוד פרשנים בכיתה י"ב, תשל"ב
• לימוד פרשני התורה ודרכים להוראתם: ספר בראשית, תשל"ה
• פירוש רש"י לתורה: עיונים בשיטתו, עם משה ארנד, קורס של האוניברסיטה הפתוחה, תש"ן
• ללמוד וללמד תנ"ך: אסופת מאמרים, תשנ"ה

משפחתה

שעיה אברמוביץ' נימצוביץ'

פריידה (לבית נימצוביץ)

מרדכי קלמן ליבוביץ‏‏

צבי ליבוביץ

אהרון נימצוביץ' (רב אמן בשחמט)

גרטה (לבית וינטר)

ישעיהו ליבוביץ

נחמה ליבוביץ'

ליפמן ליבוביץ'

שלמה לבב (דיפלומט)

יסכה ליבוביץ (עורכת דין)

ד"ר מירה עופרן (פיזיקאית)

פרופ' אליה ליבוביץ (אסטרופיזיקאי)

ד"ר יוסי יובל (כימאי)

פרופ' אלחנן ליבוביץ (מתמטיקאי-פיזיקאי)

פרופ' אורי ליבוביץ (נוירוביולוג)

אילעאי עופרן (רב)

שמאי ליבוביץ (עורך דין)

פרופ' יורם יובל (פסיכיאטר)

לקריאה נוספת

• לאה אברמוביץ, סיפורי נחמה: מעשים ומעשיות לדמותה של נחמה ליבוביץ, 2015. (הספר בקטלוג ULI)
• חיותה דויטש, נחמה – סיפור חייה של נחמה ליבוביץ, ידיעות ספרים, 2008. (הספר בקטלוג ULI)
• חיותה דויטש, רוח בכנפיה, ידיעות ספרים, 2022
• פרקי נחמה: ספר זיכרון לנחמה ליבוביץ (מאמרים על דרכי עבודתה הפרשנית והחינוכית, מכתבים אישיים ומאמרים מעזבונה שטרם ראו אור), בהוצאת המחלקה לחינוך יהודי ציוני של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ירושלים תשס"א. (הספר בקטלוג ULI)
• מרלה ל' פרנקל, תורתה של נחמה ליבוביץ: דרכה בלימוד התנך ובהוראתו, ידיעות ספרים, 2007. (הספר בקטלוג ULI)
• יצחק ריינר ושמואל פירלס (עורכים), הגדת נחמה: עיונים בהגדה של פסח על-פי הגליונות והשיעורים של נחמה ליבוביץ, 2003. (הספר בקטלוג ULI)
• מרים סקלרץ, שילוב מצוינות דיסציפלינארית ודידקטית בהוראת מקרא במכללות להכשרת מורים, בעקבותיה של 'פרופסור נחמה' ליבוביץ ו'המורה נחמה', חמדעת ח, עמ' 157–168

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של נחמה ליבוביץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
• גיליונות נחמה ליבוביץ, אתר מקיף על נחמה ליבוביץ ותורתה
• נחמה ליבוביץ, באתר הסוכנות היהודית
• גליונות עיון בפרשת השבוע עם פרשנותה של פרופ' נחמה ליבוביץ, באתר הסוכנות היהודית
• גליונות עיון בפרשת השבוע, באתר דעת
• יאיר שלג, אם אחיה, ישעיהו ליבוביץ, היה נביא התוכחה, היא הייתה נביאת הנחמה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2005
• ד"ר גבריאל חיים כהן, המורה לתנ"ך, באתר nrg‏, 3 בינואר 2006
• הרצאות בווידאו מכנס מאה שנים להולדתה, מאתר מכון ון ליר
• המבוא לספר 'תורתה של נחמה ליבוביץ'
• עפרה לקס, דמות תנ"כית, 'אתנחתא' גיליון 738, באתר ערוץ 7, ג' בניסן ה'תשע"ז
• גלעד סרי-לוי, על הספר "נחמה", באתר "ספר חברה תרבות"
• נריה גוטל, המורה לתנ"ך, חיותה דויטש, נחמה: סיפור חייה של נחמה ליבוביץ, באתר הארץ, 12 בינואר 2009
• משה ענבר, אני מתכבד בנשיאת תיקה הכבד והיא מרביצה בי תורה, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
• יעל אונטרמן, נחמה ליבוביץ, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• דב לנדאו, " דרכי השאלה, החשיבה והתשובה בגליונות נחמה ליבוביץ'", מבוא ל"גליונות נחמה" באתר דעת
• שיטת נחמה ליבוביץ ללימוד פרשנות תנ"ך, מאיר פנים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
• נחמה ליבוביץ (1905-1997), דף שער בספרייה הלאומית