ניב (שן)

ניבים הם קבוצה של שיניים חדות הקיימות בקרב יונקים, המשמשות לשיסוע המזון ולביתורו, כדי להקל על אכילתו.

ניב

שיוך	שן, ישות אנטומית מסוימת
תיאור ב	האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1116)
מזהים
לטינית (TA98)	dens caninus
טרמינולוגיה אנטומיקה	A05.1.03.005
TA2 (2019)	907
FMA	55636
קוד MeSH	A14.549.167.860.200
מזהה MeSH	D003481
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0010482

המחצית התחתונה הימנית של המשנן הקבוע

ניביו הארוכים של הסמילודון

אצל בעלי חיים רבים משמשים הניבים גם כנשק או אמצעי הרתעה, וצמחו לגדלים ניכרים, בין אם המין טורף או צמחוני. לדוגמה, קבוצת בעלי ניבי חרב התאפיינה בניבים ארוכים ששימשו אותו כטורפים, ואילו אצל הניבתן והחדשן הם משמשים לתפקידים אחרים.

לבני האדם ולמרבית היונקים ארבעה ניבים בפיהם, המסודרים בקדמת הפה בצידי השיניים החותכות, כך שבכל רבע של הפה קיים ניב אחד.

ראו גם

• בעלי ניבי חרב
• קדם-טוחנות
• שן חותכת
• שן טוחנת
• שנחרבים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניבים בוויקישיתוף

• ניב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.