ניגריה במשחקים האולימפיים

משלחת אולימפית

ניגריה השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת הלסינקי (1952), עוד בהיותה מושבה בריטית. היא נעדרה מאז מהמשחקים רק פעם אחת, כשהשתתפה בחרם האפריקני על אולימפיאדת מונטריאול (1976), בשל סירובו של הוועד האולימפי הבינלאומי להשעות את ניו זילנד לאחר שנבחרת הרוגבי שלה שיחקה עם נבחרתה של דרום אפריקה, בעת שהיה נהוג בה משטר האפרטהייד. במהלך השנים צברו הספורטאים הניגרים 27 מדליות, בהן שלוש מדליות זהב. הענף בו הגיעה ניגריה למרבית הישגיה הוא אתלטיקה (14 מדליות, בהן שתי מדליות זהב).

ניגריה במשחקים האולימפיים
ניגריהניגריה
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג NGR
שם הוועד האולימפי של ניגריה
מדליות קיץ
דירוג:
74
זהב
3
כסף
11
ארד
13
סה"כ
27
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)
189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012201620202024
השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)
192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219941998200220062010201420182022

ניגריה השתתפה לראשונה באולימפיאדת חורף בשנת 2018 באולימפיאדת פיונגצ'אנג.

היסטוריה

עריכה

ניגריה לא הגיעה להישגים משמעותיים באולימפיאדות הראשונות בהן השתתפה, והספורטאי הראשון שעמד על דוכן המדליות עשה זאת במשחקים הראשונים בהם השתתפה כמדינה עצמאית - אולימפיאדת טוקיו (1964). היה זה המתאגרף נוג'ים מאייגון, שזכה במדליית ארד. אייזק איחורייה הגיע להישג דומה באולימפיאדת מינכן (1972).

בשנות ה-80 החלה ניגריה להגיע להישגים גבוהים יותר. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) זכה המתאגרף פיטר קונייגוואצ'י במדליית כסף, ורביעיית השליחים ב-400X4 מטרים הגיעה למקום השלישי. ארבע שנים אחר כך, באולימפיאדת סיאול (1988), הסתפקה רביעיית השליחים במקום השביעי.

באולימפיאדת ברצלונה (1992) זכתה רביעיית השליחים ב-100X4 מטרים במדליית כסף, ורביעיית השליחות במדליית ארד. שני מתאגרפים, דייוויד איזונריטיי וריצ'רד איגבינגהו זכו במדליות כסף. אולימפיאדת אטלנטה (1996) הייתה המוצלחת בתולדותיה של ניגריה, והספורטאים הניגרים זכו ב-6 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. הספורטאית הניגרית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית הייתה הקופצת לרוחק צ'יומה אג'ונווה. במדליה השנייה זכתה נבחרת הכדורגל, לאחר שגברה בחצי הגמר 3-4 על נבחרת ברזיל ובמשחק הגמר ניצחה 2-3 את נבחרת ארגנטינה. רביעיית השליחות ב-400X4 מטרים זכתה במדליית כסף. אחת מהשותפות לזכייה, פלילט אוגונקויה, זכתה גם במדליית ארד בריצת 400 מטר. מארי אוניאלי, שהייתה שותפה לזכייתה של רביעיית השליחות במדליית ארד בברצלונה, זכתה במדליית ארד בריצת 200 מטר. במדליית ארד נוספת זכה המתאגרף דנקן דוקיווארי.

באולימפיאדת סידני (2000) זכו הספורטאים הניגרים ב-3 מדליות. נבחרת השליחים ב-400X4 מטר זכתה תחילה במדליית כסף. בשנת 2004 התברר כי אחד מהשליחים האמריקאים שזכו במדליית הזהב, ג'רום יאנג, שהתחרה רק במקצי המוקדמות ובחצי הגמר נטל חומרים אסורים. מדליית הזהב ניטלה מהאמריקאים והועברה לניגרים, אך ב-2005 הפך בית הדין לבוררות ספורט את ההחלטה. בשנת 2008 הודיע אצן אמריקאי אחר, אנטוניו פטיגרו, שנטל חלק במירוץ הגמר, כי אף הוא נטל חומרים אסורים[1]. חברו לנבחרת, מייקל ג'ונסון, הודיע כי נוכח נסיבות אלה, על האמריקאים להחזיר את המדליות. הוועד האולימפי הבינלאומי אכן החליט כי האמריקאים ישיבו את המדליות בהן זכו[2], ובשנת 2012 החליט כי הנבחרות שדורגו אחרי ארצות הברית, ובהן נבחרת ניגריה, יקודמו בדירוג[3]. בנוסף לכך, זכו במדליות כסף מרימת המשקולות רות אוגבייפו והאתלטית גלורי אלוזי בריצת 100 מטר משוכות.

 
ויקטור אניצ'בה, כדורגלן נבחרת ניגריה שזכתה במדליית הכסף בבייג'ינג

באולימפיאדת אתונה (2004) ירדו מעט הישגיהם של הניגרים. נבחרות השליחים ב-100X4 מטרים וב-400X4 מטרים זכו שתיהן במדליות ארד.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכתה נבחרת הכדורגל במדליית הכסף, לאחר שהביסה בחצי הגמר את נבחרת בלגיה 1-4 והפסידה במשחק הגמר לנבחרת ארגנטינה 1-0. ויקטור אובינה הבקיע שלושה משעריה של הנבחרת. אולוביו אדפמי שאז שיחק בישראל היה חלק מהנבחת. נבחרת השליחות ל-100X4 מטרים זכתה במדליית כסף, ולהישג דומה הגיעה הקופצת לרוחק בלסינג אוקגבארה. לוחם הטאקוונדו צ'יקה צ'וקוומריג'ה זכה במדליית ארד.

אולימפיאדת לונדון (2012) הייתה הראשונה מזה 24 שנים שבה אף ספורטאי ניגרי לא זכה במדליה. המשלחת בת 55 הספורטאים הייתה המשלחת הגדולה ביותר פרט למשלחת האוסטרית שלא זכתה במדליה. עם זאת, מספר ספורטאים ניגרים רשמו הישגים נאים, בעיקר באתלטיקה. נבחרת השליחות ב-100X4 מטר סיימה במקום הרביעי, טוסין אוקה סיים במקום השביעי בקפיצה משולשת, בלסינג אוקגבארה סיים במקום השמיני בריצת 100 מטר ומואיזט אג'וקה אודומוסו סיים במקום השמיני בריצת 400 מטר משוכות. מרים המשקולות פליקס אקפו סיים אף הוא במקום השמיני.

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכתה נבחרת הכדורגל במדליית ארד, והיא הייתה המדליה היחידה של המשלחת הניגרית במשחקים. הנבחרת עשתה זאת לאחר הפסד 2-0 לגרמניה בחצי הגמר וניצחון 2-3 על הונדורס במשחק על המקום השלישי. אסה ברומה סיימה במקום החמישי בקפיצה לרוחק, נבחרת השליחות ל-100X4 מטר סיימה במקום השמיני המתאגרף אפה אג'גבה טניסאי השולחן קוואדרי ארונה והשחיין אתגר שחרזיני הודחו ברבע הגמר.

מדליות

עריכה
 עמוד ראשי
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים

לפי אולימפיאדה

עריכה

באולימפיאדות הקיץ:[4]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סך הכל
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 0 0 0 0
אולימפיאדת מלבורן (1956) 0 0 0 0
אולימפיאדת רומא (1960) 0 0 0 0
אולימפיאדת טוקיו (1964) 0 0 1 1
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 0 0 0 0
אולימפיאדת מינכן (1972) 0 0 1 1
אולימפיאדת מונטריאול (1976) לא השתתפה
אולימפיאדת מוסקבה (1980) 0 0 0 0
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 0 1 1 2
אולימפיאדת סיאול (1988) 0 0 0 0
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 0 3 1 4
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 2 1 3 6
אולימפיאדת סידני (2000) 1 2 0 3
אולימפיאדת אתונה (2004) 0 0 2 2
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 0 3 2 5
אולימפיאדת לונדון (2012) 0 0 0 0
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) 0 0 1 1
אולימפיאדת טוקיו (2020) 0 1 1 2
סך הכל 3 11 13 27

לפי ענף

עריכה

בענפי הקיץ:[5]

ענף זהב כסף ארד סך הכל
  אתלטיקה 2 5 7 14
  כדורגל 1 1 1 3
  איגרוף 0 3 3 6
  הרמת משקולות 0 1 1 2
  היאבקות 0 1 0 1
  טאקוונדו 0 0 1 1
סך הכל 3 11 13 27

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Antonio Pettigrew agrees to return relay gold medal", באתר סיאטל טיימס, 4.6.2008.
  2. ^ החלטת הוועד האולימפי הבינלאומי מיום 2.8.2008
  3. ^ החלטת הוועד האולימפי הבינלאומי מיום 21.7.2012
  4. ^ "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-5 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  5. ^ "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-5 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)