ניזאר קבאני
ניזאר תאופיק קבאני (ערבית: نزار توفيق قباني, 21 במרץ 1923 - 30 באפריל 1998) היה משורר, מוציא לאור ודיפלומט סורי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים הערבים בתקופה המודרנית. סגנון השירה שלו הוא פשוט ורוב שיריו אשר עוסקים בנושאים מגוונים, בהם פמיניזם, דת ולאומיות ערבית, הם שירי אהבה.[1]
לידה |
21 במרץ 1923 דמשק, המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון |
---|---|
פטירה |
30 באפריל 1998 (בגיל 75) לונדון, אנגליה |
מדינה | מדינת דמשק, הרפובליקה הערבית המאוחדת, הרפובליקה הסורית השנייה, מדינת סוריה, סוריה |
לאום | סוריה |
מקום קבורה | Bab al-Saghir Cemetery |
עיסוק | משורר, דיפלומט ומוציא לאור |
מקום לימודים | Faculty of Law Damascus University |
שפות היצירה | ערבית, צרפתית, אנגלית, ספרדית |
תחום כתיבה | שירה |
תקופת הפעילות | מ-1939 |
בן או בת זוג | Balq ՀՀis al-Rawi |
nizarq | |
ביוגרפיה
עריכהילדותו ונעוריו
עריכהקבאני נולד בדמשק, סוריה, למשפחה מהמעמד הבינוני. הוא גדל במיאד'נת א-שחם, אחת משכונותיה של דמשק העתיקה, ולמד בין 1930-1941 במכללה המדעית הלאומית בדמשק, אשר נוהלה על ידי חבר של אביו. מאוחר יותר הוא למד משפטים באוניברסיטת דמשק, שעד ל-1958 נקראה האוניברסיטה הסורית. את התואר הראשון שלו במשפטים הוא קיבל בשנת 1945.
בזמן היותו סטודנט הוא כתב את אוסף שיריו הראשון, "השחרחורת אמרה לי". אוסף השירים תיאר, בין השאר, בצורה נועזת את גוף האישה, דבר שגרם לגלי הלם ברחבי החברה השמרנית בדמשק. מתוך מטרה לתת גושפנקא לשיריו הוא הראה אותם למוניר אל-עג'לאני, שר החינוך הסורי באותה תקופה. אל-עג'לאני אהב את השירים ואף כתב הקדמה בפתח הספר.
נישואין
עריכהקבאני היה נשוי פעמיים: אשתו הראשונה הייתה בת דודתו, זהראא אקביק. מנישואים אלו נולדו להם בן בשם תאופיק ובת, הדבאא. תאופיק מת מהתקף לב כשהיה בן 22 בלונדון. את בנו הוא הנציח בשיר המפורסם, "אל הנסיך הדמשקאי, תאופיק קבאני". בתו שנולדה ב-1947 הייתה נשואה פעמיים וגרה בלונדון עד למותה באפריל 2009. אשתו מתה בשנת 2007.
נישואיו השניים היו לבלקיס א-ראוי, אישה עיראקית שפגש בבגדאד. היא נהרגה ב-15 בדצמבר 1981 בפיגוע תופת בשגרירות עיראק בביירות שאירע במהלך מלחמת האזרחים בלבנון. קבאני הושפע עמוקות ממותה, ואף הביע את צערו בשיר מפורסם שלו הנקרא "בלקיס", ובו הוא מאשים את העולם הערבי כולו במותם. ילדיו מנישואים אלו היו בן בשם עומר ובת בשם זיינב. לאחר מותה של בלקיס הוא לא נישא שוב.
שנותיו המאוחרות ומותו
עריכהלאחר מותה של בלקיס עזב קבאני את ביירות. הוא שהה תקופות קצרות בז'נבה ופריז ולבסוף השתקע בלונדון, שם חי את 15 שנותיו האחרונות. בתקופה זו המשיך קבאני לכתוב שירים ולהביע דעות שנויות במחלוקות. שירים מעוררי מחלוקת מתקופה זו הם "מתי יכריזו על מות הערבים" ו"הרצים".
קבאני מת בלונדון ב-30 באפריל 1998 מהתקף לב. בצוואתו אשר נכתבה במיטתו בבית החולים הלונדוני כתב כי ברצונו להיקבר בדמשק. הוא נקבר חמישה ימים מאוחר יותר בבאב א-סע'יר.
קריירה דיפלומטית
עריכהלאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למשפטים עבד קבאני עבור משרד החוץ הסורי בשמשו קונסול או נספח צבאי בערי בירה שונות, בהן ביירות, איסטנבול, מדריד ולונדון. בשנת 1959, לאחר שהוקמה הרפובליקה הערבית המאוחדת, שימש קבאני סגן מזכיר רע"ם בשגרירות שלה בסין. הוא המשיך לכתוב באותה תקופה, וחלק מהשירים הטובים ביותר שלו נכתבו אז. הוא עבד בתחום המדיני עד להתפטרותו ב-1966, שלאחריה הוא הקים בית הוצאה לאור בביירות, אשר נשא את שמו.
אירועים שהשפיעו על שירתו
עריכהכשקבאני היה בן 15, התאבדה אחותו בת ה-25 משום שסירבה להתחתן עם גבר שלא אהבה. במהלך הלווייתה החליט קבאני להילחם בתנאים החברתיים שגרמו למותה. כשנשאל אם הוא רואה עצמו כמהפכן, ענה: "אהבה בעולם הערבי היא כמו אסירה, ואני רוצה לשחרר אותה. אני רוצה לשחרר את גופהּ ונשמתה של הנפש הערבית בעזרת השירה שלי. היחסים בין גברים לנשים בחברה שלנו אינם תקינים". קבאני היה ידוע כאחד האינטלקטואלים הפמיניסטים ביותר בזמנו.
משפחתו
עריכהלניזאר קבאני היו שלושה אחים: מועתז, רשיד וסבאח, ואחות אחת, ויסאל. סבאח קבאני היה מפורסם בזכות עצמו כמנהל הרדיו והטלוויזיה הסורית וכשגריר סוריה בארצות הברית ב-1980.
אביו של ניזאר קבאני, תאופיק, היה סורי, בעל מפעל לשוקולד, ואמו הייתה ממוצא טורקי. אביו עזר למתקוממים נגד המנדט הצרפתי על סוריה ונכלא פעמים רבות בעקבות דעותיו. כל זה השפיע, בין השאר, על דעותיו של ניזאר שהפך למהפכן בפני עצמו. דוד-רבא של קבאני, אבו ח'ליל קבאני, היה אחד מהמחדשים המובילים של הספרות הערבית.
מיצירותיו שתורגמו לעברית
עריכה- לחם וחשיש וירח: מבחר שירים, תרגום, הערות והקדמה: יותם בנשלום, הוצאת עולם חדש, 2016
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ניזאר קבאני
- ניזאר קבאני, הקוראת בקפה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2014
- אלי הירש, על אהבה וזעם, באתר ידיעות אחרונות, 18 במרץ 2016
- בכל סירלואי, שלום הוא שקר במסווה, באתר מקור ראשון, 25 במרץ 2016
- ז'נאן בסול, האם יש אומה מלבדנו - אשר מתנקשת בשיר?, באתר הארץ, 31 במרץ 2016
- ניזאר קבאני, שיר: מַחְרֹזֶת הַיַּסְמִין, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2020
- ניזאר קבאני, שיר: הנפט תקף אותנו כזאב, תירגם מערבית למואל שבתאי, באתר הארץ, 22 ביוני 2021
- ניזאר קבאני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נזאר קבאני (1923-1998), דף שער בספרייה הלאומית
- ניזאר קבאני, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Ayyıldız, Esat. “‘Kudüs’ Adlı İki Şiirin Mukayesesi: Nizâr Kabbânî’nin Kaleminden Arapça ‘el-Kuds’ ve Else Lasker-Schüler’in Kaleminden Almanca ‘Jerusalem’”. Ondokuz Mayıs Üniversitesi İlahiyat Fakültesi Dergisi 53 (Aralık 2022), 799-824. https://doi.org/10.17120/omuifd.1167935