נילי דגן
נילי דגן (נולדה ב-6 במרץ 1953) היא משוררת ישראלית, כלת פרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת 2024[1], יזמת פרויקטים לשירה, המשתפת פעולה עם יוצרים, משוררים, מוזיקאים, שחקנים, צלמים ואמנים פלסטיים.
 | |
| לידה |
6 במרץ 1953 (בת 71) כפר סבא, ישראל |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | הרצליה |
| תחום כתיבה | עורכת אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית |
| סוגה | שירה |
| בן זוג | לואיס דגן |
| פרסים והוקרה | כלת פרס היצירה לסופרים/ות עבריים/ות ע"ש לוי אשכול לשנת 2024 |
|
www | |
  | |
דגן היא עורכת ה"אנתולוגיה המקוונת לשירה עברית", מיזם המאגד מאות משוררים וותיקים וצעירים, המייצגים מבחר מגוון של שירה עברית עכשווית.
ביוגרפיה
עריכהדגן נולדה וגדלה בכפר סבא. אמהּ רינה רונן, ילידת נהלל, בת דודו של האלוף אסף שמחוני, הייתה מוזיקאית ומורה לפסנתר. אביה, נחום עזגד, שהיה איש צבא, עלה ארצה מליטא לקיבוץ דגניה א', והיה בן משפחתו של א.ד. גורדון (דוד-אימו). לאחר נישואיה הראשונים, בשנות ה-70, עברה לאילת. ב-1986 נישאה בשנית ובמשך כ-25 שנה עבדה לצד בעלה לואיס דגן, בעסקי המשפחה. משפחתם המורחבת מונה שישה ילדים ואחד עשר נכדים. בנה הבכור גיא רוטמן הלך לעולמו באופן פתאומי ב-27 באוקטובר 2021 והוא רק בן חמישים.
דגן החלה לכתוב בשנת 2005, לאחר שהושתל בגופה, קוצב לב. שיריה פורסמו במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות", במוסף גלריה של עיתון "הארץ", בעיתון ישראל היום ובכתבי העת "מאזנים",[2] "שבו", "גג", "משיב הרוח", "עתון 77" ו"ביטאון שירה".
למדה ספרות בשלוחת אוניברסיטת בן-גוריון באילת וקורסים לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. חברה באיגוד כללי של סופרים בישראל באקו"ם, ובאגודת הסופרים. חברה במועצת מערכת כתב העת מאזנים, דו ירחון של אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל.
יוזמות ספרותיות
עריכה- בשנת 2009, כחברת מערכת בכתב העת המקוון "עיין ערך שירה" הגישה מדור סיקורת על משוררים ושירתם.
- בשנת 2011 יזמה תחרות שירה, פרס פסח מילין, למשוררים בראשית דרכם, בחסות איגוד כללי של סופרים בישראל.
- בפסטיבל המשוררים במטולה ה-12, יזמה הפקה אינטרנטית של הפסטיבל בשיתוף עם המנהל האומנותי רפי וייכרט, המשורר והעורך של הוצאת "קשב לשירה". היה זה ניסיון ראשון מסוגו לתעד פסטיבל שירה שלם, חגיגת שירה וצליל בהשתתפות כ-60 משוררים ויוצרים, בגיליון של כתב עת מקוון "עיין ערך שירה".[3]
- במאי 2012 יזמה את סופ"ש שירה, במת שירה מרכזית באתר של נילי דגן, המהווה אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, עשירה ומגוונת, המונה מאות משוררים בני זמננו וכ-4000 משיריהם.
- בשנת 2014 יזמה את המדור "מלחיני משוררים ישראלים" המאיר בזרקור אוהב ומכבד יצירות של שירה מוזיקלית ישראלית. עורך ראשי: דודו אלהרר, מוזיקאי, מפיק מוזיקלי
- בשנת 2018 יזמה אנתולוגיה מקוונת לאמרות יוצרים בני זמננו – עַל כַּנְפֵי אֲמָרוֹת – אסופת אמרות שכולה פרי עטם של מאות משוררים וסופרים עכשוויים. עורך ראשי: אמיר אור משורר סופר מתרגם.
ספריה
עריכה- בשנת 2008 יצא לאור ספר שיריה הראשון "בכל אדם יש ארבעה בנים" – יצירה בארבעה רבדים: שירה, תרגום, מוזיקה וקריאה המשולבת ביצירת אמנות. שירי הספר תורגמו לאנגלית על ידי סוזן ואד קודיש, לערבית בידי פרופ' נעים עריידי ולספרדית על ידי קלאודיה אסא. לספרים מצורפים תקליטורים בהפקת דודו אלהרר. הספר ראה אור גם במהדורה ביבליופילית מצומצמת בת 54 עותקים בהוצאת "אבן חושן", עם מגזרת המתכת "רביעייה" של דוד גרשטיין בעיצוב עידו אגסי ובצירוף התקליטורים.[4] היצירה נבחרה להיות מוצגת בין ספרי האמן המיוחדים בשדרת מעצבי הספרים הביבליופיליים של יריד הספרים ה-60 בפרנקפורט, אוקטובר 2008.
הפרויקט המוזיקלי קונצרט שירה בארבעה קולות כולל ארבעה תקליטורים עם שמונה קטעים מקוריים אינסטרומנטליים שהלחין והפיק דודו אלהרר ועיבד קן ברג'ס, המשלבים בתוכם קריאה אמנותית של טקסטים מהספר "בכל אדם יש ארבעה בנים", בביצוע ארבע שחקניות ובארבע שפות. - בשנת 2010 ראה אור הספר "מאחורי המלחמה רואים את הים", בליווי צילומים של הצלם אמן גדי דגון.[5]
- בשנת 2013 ראה אור הספר "לא מתקרבת לתחנה המרכזית".[6] חמישה שירים מספר זה תורגמו לרומנית ופורסמו במרץ 2018 בירחון "אפוסטרוף", בעריכתה של מרתה פטראו. השירים תורגמו לרומנית על ידי המשוררים רירי סילביה מנור ומנחם פאלק.[7]
- בנובמבר 2013 יצא לאור הספר "ילדה של פעם" – ספר שירי ילדים מלווה בתמונות מאלבומי משפחתה. שירים מתוך הספר הולחנו ועובדו על ידי המוזיקאי רמי שולר, זוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים 2012.
- בשנת 2018 ראה אור ספר שיריה החמישי "עד שאלמד לעוף", סדרת 'כתוב' בעריכת אמיר אור, פרדס הוצאה לאור.
- בשנת 2019 ראה אור "ניליק בלונה פארק" ספר שירי ילדים מלווה בציוריו של רפי פרץ.
פרסים והוקרה
עריכה- במאי 2014 בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים השתתפה נילי דגן במיצג – פסיפס של 50 נשים יוצרות שפרצו דרך בתחומי התרבות בישראל.
- במרץ 2015 הוענק פרס הוקרה לנילי דגן על פועלה למען היצירה והשירה העברית, מטעם אגודת הסופרים העבריים וקרן העמותה ע"ש נחמה פוחצ'בסקי (נפ"ש) ויחיאל מיכל פוחצ'בסקי.[8][9]
- בדצמבר 2024 הוענק לנילי דגן פרס ראש הממשלה/ פרס היצירה לסופרים/ות עבריים/ות ע"ש לוי אשכול.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נילי דגן- נילי דגן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- פסטיבל מטולה ה-12, באתר עיין ערך שירה, ספטמבר 2009
פרס הוקרה לנילי דגן על פועלה למען היצירה והשירה העברית, סרטון באתר יוטיוב- שירי לב-ארי, שירה בריבוע, באתר הארץ, 26 במרץ 2008
- נילי דגן, מדף הספרים של נילי דגן, באתר nrg, 22 בדצמבר 2008
- "בכל אדם יש ארבעה בנים" הגיע לפרנקפורט, באתר Iwoman
- אדלינה קליין, "מאחורי מלחמה רואים את הים", באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 במאי 2011
- "בית הורי", עם רעיה אדמוני ברשת א', 2014
- אדלינה קליין, "עד שאלמד לעוף", news1
- נילי דגן, דף שער בספרייה הלאומית
- נילי דגן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ דפנה לוי, רשימת הזוכים בפרס היצירה לסופרים עבריים, ישראל היום, 12 בדצמבר 2024
- ^ שירים / נילי דגן, באתר מאזניים, דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים, 26 במרץ 2020
- ^ פסטיבל מטולה ה-12 לשירה, באתר האינטרנט של נילי דגן
- ^ הממלכה – מקום למלאכת הספר, באתר האינטרנט של נילי דגן
- ^ גדי דגון, באתר האינטרנט של נילי דגן
- ^ לא מתקרבת לתחנה המרכזית, באתר האינטרנט של נילי דגן
- ^ נילי דגן בירחון הרומני APOSTROF, באתר של נילי דגן, 20 באפריל 2018
- ^ אירוע הוקרה - נשים למען היצירה העברית, באתר האינטרנט של נילי דגן
- ^ פרס הוקרה לנילי דגן על פועלה למען היצירה והשירה העברית, סרטון באתר יוטיוב