ויקיפדיה

ניקוטין

סם ממכר הקיים בכמויות גבוהות בצמח הטבק ובמוצריו כסיגריות, סיגרים ועוד

ניקוטין הוא אלקלואיד וסם פסיכואקטיבי ממריץ, המצוי בעיקר בצמח הטבק ובצמחים נוספים בריכוזים שונים, המהווה את החומר הפעיל במוצרי טבק כגון סיגריות וסיגרים.

ניקוטין
מבנה מולקולרי
מבנה מולקולרי
שם סיסטמטי 3-[(2S)-1-methylpyrrolidin-2-yl]pyridine
שמות נוספים Nicorette, Nicotrol
כתיב כימי C₁₀H₁₄N₂ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 162.23 גרם/מול
מספר CAS 54-11-5
צפיפות 1.01 גרם/סמ"ק
מצב צבירה נוזל
טמפרטורת היתוך -79 °C
194.15 K
טמפרטורת רתיחה 247 °C
520.15 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בטבע, הניקוטין נמצא בעיקר בצמח הטבק, בשיעור של בין 0.5% ל־3% ממסת הצמח, ונוצר בשורשי הצמח ונאגר בעליו. הניקוטין נמצא בכמויות מזעריות יותר גם בצמחים אחרים ממשפחת הסולניים, כגון חציל, עגבנייה, תפוח אדמה ופלפל ירוק. ניקוטין מזוקק הוא נוזל שמנוני היגרוסקופי ומסיס במים בצורתו הבסיסית. מלחיו וחומצות הנגזרות ממנו מסיסים במים גם כן.

הניקוטין הוא אלקלואיד אורגני ורעלן עצבי חזק במיוחד עבור חרקים. כל אופני צריכתו גורמים להגעתו אל מחזור הדם ולהתפתחות הדרגתית של סבילות ותלות בו. רוב הרעלות הניקוטין נגרמות בשל חשיפה לקוטלי חרקים המכילים ניקוטין בריכוז גבוה.

השפעותיו על גוף האדם

עריכה

ניקוטין הוא אגוניסט של חלק מקולטני האצטילכולין, המכונים בהתאם קולטני אצטילכולין ניקוטיניים. אצטילכולין משמש כמוליך עצבי הן במערכת העצבים המרכזית והן במערכת העצבים ההיקפית, שבה ניתן למצוא קולטני ניקוטין גנגליוניים בגנגליונים האוטונומיים.

ברגע שהניקוטין נשאף לריאות, הוא נספג עד מהרה במחזור הדם וחודר למוח בתוך 10–20 שניות, בעוברו את מחסומי הדם־מוח.[1] במוח, הניקוטין גורם לשחרור של אדרנלין, מה שגורם לערנות, להאצת קצב פעימות הלב ולעלייה בלחץ הדם; וכן הוא גורם לשחרור של דופמין, מה שגורם לתחושת ההנאה מהעישון ובסופו של דבר להתמכרות לניקוטין הבא בצורת טבק ומוצריו. ניקוטין מדכא תיאבון ועשוי לגרום בשל כך לירידה במשקל.[2]

הנזק הקטלני הקשור לעישון, נגרם כמעט בלעדית ללא הניקוטין, על ידי חומרים מסרטנים וכימיקלים אחרים בעשן הטבק.[3][4][5][6][7] לצד זאת, מחקרים שונים מצביעים על סיכונים אפשריים מצריכת ניקוטין בנסיבות מסוימות, דוגמת הגברת סיכוי לסיבוכים בכלי הדם בקרב חולי לב קיימים.[8] הניקוטין הוא החומר הממכר העיקרי בעישון שמקשה על תהליך הגמילה.

לשם השוואה, 32% ממשתמשי הניקוטין יתמכרו לניקוטין, לעומת 23% ממשתמשי ההרואין שיתמכרו להרואין.[9] הניקוטין גורם למשתמשים בו להתמכרות פיזית ונפשית כאחד. ההתמכרות הפיזית שהניקוטין יוצר בשימוש ממושך היא חמורה, והמשתמש בו מפתח סבילות אליו – כלומר, בכל פעם של צריכתו יהיה צורך בכמות גדולה יותר כדי להגיע לתוצאות הרצויות. אנשים המפסיקים לעשן מדווחים על תחושות של עצבנות, מתח, קשיי ריכוז וכדומה; תופעות אלה מתגברות לקראת השעה ה־48 או ה־72 לאחר ההפסקה, ואז נחלשות באופן מתמיד לאורך שבועיים עד שישה שבועות.[10]

במצב טהור, הניקוטין הוא סם רעיל.[11] משערים שהמנה הקטלנית של ניקוטין היא בין חצי גרם לגרם עבור מבוגר.[11]

ניקוטין ובעיות לב

עריכה

לפי דו"ח האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) משנת 2018, ניקוטין מגביר סיכוי למחלות לב וכלי דם, ומהווה סיכון במיוחד לאנשים בעלי רקע או נטייה למחלות אלו. ניקוטין מעורר תגובה מוגברת במערכת העצבים וזו בתורה מגבירה את הסיכון להיווצרות תופעות המודינמיות המתבטאות כעלייה בדופק ובלחץ הדם, התכווצות שריר הלב, אי ספיקת לב והפרעה בקצב הלב. קשה לבודד במחקר את השפעתו הבלעדית של ניקוטין על תוספות אלו, ולהפרידה מהשפעתם של חומרים נוספים שישנם בסיגריה, אולם מחקרים הראו שבעיות אלו נצפו גם באנשים שצרכו תרופות מבוססות ניקוטין שאינן מכילות את החומרים המסוכנים המוכרים מסיגריות. תופעות נוספות כמו טרומבוגנזה, אנגיוגנזה, פגיעה באנדותל והשפעות דלקתיות שונות בכלי דם מציגות במחקר תוצאות שונות, וקשה להעריך את מידת השפעתו של הניקוטין עליהן,[8][12] אם כי ניכר שבניגוד לעישון, הניקוטין לא גורם לטרשת העורקים או התקפי לב.[13]

מחקרים קליניים רבים מדדו השפעותיהם קצרות-טווח של טיפולי החלפת ניקוטין לגמילה מעישון. המחקרים הראו שבטווחי זמן קצרים הנדרשים לצורך טיפול ישנה אומנם עלייה בולטת בסיכון לתופעות שונות של מחלות לב וכלי דם, אולם הסיכון לסיבוכים רציניים בנסיבות אלו זניח למדי.[14][15] תחליפים שונים לסיגריות משתמשים בכמות שונה של ניקוטין, ולעיתים מורכב לקבוע את מידת הסכנה שבכל תחליף באופן פרטני, ובמיוחד לטווח ארוך.[16]

מספר מחקרים הצביעו על חשש שניקוטין מעורר בגוף עמידות לאינסולין.[8]

ניקוטין ומחלת הסרטן

עריכה

הניקוטין כשלעצמו איננו חומר מסרטן, דהיינו הוא אינו גורם להיווצרות רקמה סרטנית. ברם, קיים ויכוח לגבי הניקוטין כגורם שמעכב את תהליך האפופטוזה, שהוא אחד התהליכים שבעזרתם הגוף נפטר מתאים לא־רצויים (ובפרט תאים טרום־סרטניים), כך שהוא מסייע להתפתחותו של הסרטן.[17]

לפי דו"ח האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) משנת 2018, אף על פי שמבחינה ביולוגית סביר שניקוטין יכול לעודד צמיחה בגידול סרטן קיים, הראיות הקיימות מצביעות שעובדה זו לא מיתרגמת לסיכון מוגבר לסרטן בבני אדם.[8]

השפעות קוגניטיביות ופסיכולוגיות

עריכה

לפי ה-FDA, חשיפה לניקוטין בגיל ההתבגרות יכולה לפגוע בהתפתחות המוח ולגרום לאימפולסיביות מוגברת ולהפרעות במצב רוח.[18] מאידך, הקולג' המלכותי לרופאים ורשות בריאות הציבור הבריטי מסיקים כי הרלוונטיות של הממצאים האלה ממחקרים על בעלי חיים למוח האנושי אינה ברורה.[19][20]

היסטוריה

עריכה

הטבק הוכר לאירופים זמן קצר לאחר הגעתם לאמריקה, שכן האינדיאנים נהגו לעשנו. עד מהרה הובא הטבק גם לאירופה. את השם "ניקוטין" קיבל החומר על שמו של ז'אן ניקו דה וילמן (Jean Nicot de Villemain), שגריר צרפת בפורטוגל, ששלח זרעי טבק לפריז בשנת 1560. הניקוטין זוקק לראשונה בשנת 1828, בשנת 1843 התגלתה נוסחתו הכימית, ובשנת 1904 הצליחו לראשונה לייצר ניקוטין באופן מלאכותי. במאה ה-21, השימוש העיקרי בניקוטין שלא כמוצר טבק לעישון, הוא בתור מדביר חרקים בחקלאות.

שימושים

עריכה

בחקלאות משתמשים בניקוטין כמגן ביולוגי נגד מזיקים. ריסוס בניאוניקוטינואידים נחשב לריסוס שנזקו מועט בהשוואה לחומרי ריסוס מסורתיים. בנוסף מסתייעים בשיטות של הנדסה גנטית על מנת לקבל ריכוזי ניקוטין ניכרים בעלים – מה שמעניק לצמח הגנה ללא צורך בריסוס.

התמכרות לניקוטין בקרב מתמודדי נפש

עריכה

עישון טבק מהווה גורם משמעותי לתחלואה ותמותה במדינות המפותחות. אף על פי ששיעורי העישון במערב נמצאים במגמת ירידה, אחוז המעשנים בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות נותר גבוה.[21] יתרה מזאת, נמצא כי ההתערבויות והמדיניות להפסקת העישון אכן רלוונטיות עבור האוכלוסייה הכללית אך לא יעילות עבור מתמודדי הנפש.[22]

במחקר העוסק בקשר בין התמכרות לעישון ובעיות נפשיות נמצא כי מתמודדי נפש הסובלים מהפרעות כגון סכיזופרניה, הפרעות דו-קוטביות, הפרעת דיכאון מז'ורי והפרעת פאניקה נוטים לעשן יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. ניתן להסביר את הצריכה המוגברת בקרב אוכלוסייה זו באמצעות גורמים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים.[21]

בפן הפסיכולוגי, אנשים בעלי סבילות נמוכה למצוקה ולרגשות שליליים, בעלי סיכוי נמוך יותר להיגמל מעישון. יתרה מזאת, מתמודדי הפרעות החרדה השונות חווים תסמיני גמילה קשים יותר ולכן הם בעלי סבירות גבוהה יותר לחזור לעשן. בפן החברתי, במקרים רבים העישון יכול לקדם אינטראקציות חברתיות בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות ומשמש גם ככלי להתמודדות עם תסמינים נפשיים ולחצים חברתיים. לעיתים העישון משמש ככלי לחיזוק התנהגות במסגרות הטיפוליות. למשל, במידה והמטופל נוטל את התרופות שלו בזמן ובאופן עצמאי צוותי הרפואה מתגמלים אותו בסיגריה. בעקבות שיטה זו ההתמכרות מתחזקת אצל המתמודד. סיבה אפשרית נוספת, עוסקת במאפיינים אישיותיים. תכונות אישיות כמו נוירוטיות, חיפוש חידושים ואימפולסיביות הנחשבות כנפוצות במיוחד אצל מתמודדי נפש, מעלות בסבירות גבוה יותר את העיסוק בעישון וצריכת הניקוטין.[23] מבין הגורמים הפיזיולוגיים, אחד הגורמים המשפיעים על רמות צריכת הניקוטין היא ההשפעה של הניקוטין על המוח. צריכת ניקוטין משחררת רמות גבוהות של דופמין במוח ועל כן, עשוי לשפר תפקודים קוגניטיביים ולהפחית תסמינים שליליים, כמו דיכאון וחרדה.[21]

על אף הקושי הרב של בעלי ההפרעות הנפשיות להיגמל מצריכת ניקוטין קיימים מגוון דרכי טיפול אפשריות. באופן מפתיע לחלק גדול מההתמכרויות קיימים טיפולים תרופתיים הנחשבים ליעילים כגון, תרופות/מדבקות/מסטיקים ועוד. מחקרים רבים בתחום הפרמקולוגי מצביעים על כך שישנם טיפולים העשויים להיות יעילים בקרב מתמודדים עם הפרעות נפשיות חמורות. דבר נוסף העשוי לשפר את הסיכויים להפסקת עישון בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות הוא שילוב של טיפול תרופתי יחד עם ייעוץ פסיכולוגי המתמחה בגישות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי והתערבות מוטיבציונית.[21] מחקר נוסף המחזק את יעילותו של הטיפול האינטגרטיבי מצא שטיפול נפשי יכול לתרום להפסקת עישון, וכי שילוב בין הטיפולים להפסקת עישון עשוי להיות יעיל ביותר. כלומר, אנשים בעלי הפרעות נפשיות שקיבלו טיפול נפשי היו בעלי סיכוי גבוה יותר להפסיק לעשן לעומת אלו שלא קיבלו טיפול נפשי.[22] יתר על כן, גם שימוש בתמריצים כספיים נמצא כגורם משפיע על הפחתת או הפסקת עישון. אך גורם זה נמצא כיעיל בטווח הקצר בלבד.[21]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: ניקוטין
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניקוטין

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ J. Le Houezec, Role of nicotine pharmacokinetics in nicotine addiction and nicotine replacement therapy: a review, The International Journal of Tuberculosis and Lung Disease: The Official Journal of the International Union Against Tuberculosis and Lung Disease 7, 2003-09, עמ' 811–819
  2. ^ מדענים: נמצא קשר בין ניקוטין לבין ירידה במשקל, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2011
  3. ^ Center for Tobacco Products, Nicotine Is Why Tobacco Products Are Addictive, FDA, 2022-03-23
  4. ^ https://www.nice.org.uk/guidance/ph45/chapter/2-Public-health-need-and-practice
  5. ^ Royal College of Physicians. "Nicotine Without Smoke -- Tobacco Harm Reduction". p. 125. נבדק ב-30 בספטמבר 2020. Use of nicotine alone, in the doses used by smokers, represents little if any hazard to the user. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Douglas, Clifford E.; Henson, Rosie; Drope, Jeffrey; Wender, Richard C. (ביולי 2018). "The American Cancer Society public health statement on eliminating combustible tobacco use in the United States: Eliminating Combustible Tobacco Use". CA: A Cancer Journal for Clinicians. 68 (4): 240–245. doi:10.3322/caac.21455. PMID 29889305. S2CID 47016482. נבדק ב-30 בספטמבר 2020. It is the smoke from combustible tobacco products—not nicotine—that injures and kills millions of smokers. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Dinakar, Chitra; O’Connor, George T. (6 באוקטובר 2016). "The Health Effects of Electronic Cigarettes". New England Journal of Medicine. 375 (14): 1372–1381. doi:10.1056/NEJMra1502466. PMID 27705269. Beyond its addictive properties, short-term or long-term exposure to nicotine in adults has not been established as dangerous {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 4 National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine, Health and Medicine Division, Board on Population Health and Public Health Practice, Committee on the Review of the Health Effects of Electronic Nicotine Delivery Systems (2018). "While it is biologically plausible that nicotine can act as a tumor promoter, the existing body of evidence indicates this is unlikely to translate into increased risk of human cancer” "Chapter 4: Nicotine". In Eaton DL, Kwan LY, Stratton K (ed.). Public Health Consequences of E-Cigarettes. National Academies Press. ISBN 9780309468343. {{cite book}}: Check |chapter-url= value (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: editors list (link) תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  9. ^ Is Marijuana Addictive? | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  10. ^ המדריך לגמילה עצמית מעישון, באתר האגודה למלחמה בסרטן
  11. ^ 1 2 Mayer, Bernd (2013). "How much nicotine kills a human? Tracing back the generally accepted lethal dose to dubious self-experiments in the nineteenth century". Archives of Toxicology. 88 (1): 5–7. doi:10.1007/s00204-013-1127-0. ISSN 0340-5761.
  12. ^ Cardiovascular Toxicity of Nicotine: Implications for Electronic Cigarette Use, National Institutes of Health
  13. ^ Jenny Hansson, Maria Rosaria Galanti, Maria-Pia Hergens, Peeter Fredlund, Anders Ahlbom, Lars Alfredsson, Rino Bellocco, Marie Eriksson, Johan Hallqvist, Bo Hedblad, Jan-Håkan Jansson, Peter Nilsson, Nancy Pedersen, Ylva Trolle Lagerros, Per-Olof Östergren, Cecilia Magnusson, Use of snus and acute myocardial infarction: pooled analysis of eight prospective observational studies, European Journal of Epidemiology 27, 2012-10-01, עמ' 771–779 doi: 10.1007/s10654-012-9704-8
  14. ^ Nicotine replacement therapy versus control for smoking cessation, ncbi
  15. ^ Short-Term Safety of Nicotine Replacement in Smokers Hospitalized With Coronary Heart Disease, NCBI
  16. ^ E-cigarettes: Questions and answers, intermountain healthcare
  17. ^ Cardinale A; Nastrucci C; Cesario A; Russo P (בינואר 2012). "Nicotine: specific role in angiogenesis, proliferation and apoptosis". Critical Reviews in Toxicology. 42 (1): 68–89. doi:10.3109/10408444.2011.623150. PMID 22050423. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Center for Tobacco Products, Nicotine Is Why Tobacco Products Are Addictive, FDA, 2022-02-10
  19. ^ דו"ח "ניקוטין ללא עשן" (2016). הקולג' המלכותי לרופאים. עמ' 59
  20. ^ דו"ח רשות בריאות הציבור הבריטי (2018) עמ' 60 https://www.gov.uk/government/publications/vaping-in-england-evidence-update-march-2020
  21. ^ 1 2 3 4 5 Aniyizhai Annamalai, Noreen Singh, Stephanie S. O'Malley, Smoking Use and Cessation Among People with Serious Mental Illness, The Yale Journal of Biology and Medicine 88, 2015-09, עמ' 271–277
  22. ^ 1 2 Benjamin Lê Cook, Geoff Ferris Wayne, E. Nilay Kafali, Zimin Liu, Chang Shu, Michael Flores, Trends in Smoking Among Adults With Mental Illness and Association Between Mental Health Treatment and Smoking Cessation, JAMA 311, 2014-01-08, עמ' 172 doi: 10.1001/jama.2013.284985
  23. ^ Dominique Morisano, Ingrid Bacher, Janet Audrain-McGovern, Tony P George, Mechanisms Underlying the Comorbidity of Tobacco Use in Mental Health and Addictive Disorders, The Canadian Journal of Psychiatry 54, 2009-06, עמ' 356–367 doi: 10.1177/070674370905400603
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=ניקוטין&oldid=39270091"