נסיכות טרנסילבניה (1711–1867)
נסיכות טרנסילבניה, משנת 1765 הנסיכות הגדולה של טרנסילבניה, הייתה חלק מנחלות הכתר ההונגרי[1][2] ומשנת 1804 נחלת כתר אוסטרית[3] שנשלטה על ידי מלכי הבסבורג והבסבורג-לורן כחלק ממלוכת הבסבורג (לימים האימפריה האוסטרית).[4][5][6] במהלך המהפכה ההונגרית של 1848, הכריזה ממשלת הונגריה על איחוד עם טרנסילבניה בחוקי אפריל של 1848[7] (לאחר אישור הדיאטה של טרנסילבניה ב-30 במאי ואישור המלך ב-10 ביוני[8][9] כי טרנסילבניה תהפוך לחלק בלתי נפרד מהונגריה). לאחר כישלון המהפכה, חוקת מרץ של אוסטריה קבעה כי נסיכות טרנסילבניה תהיה נחלת כתר נפרדת לחלוטין מהונגריה.[10] בשנת 1867, כתוצאה מהפשרה האוסטרו-הונגרית, התאחדה הנסיכות מחדש עם הונגריה.
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| עיר בירה |
הארמנשטאדט (1711–1791, 1848–1861) קולוז'וואר (1711–1848, 1861–1867) | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת |
אירופה  | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | מלחמת העצמאות ראקוצי | ||
| הקמה | 1711 | ||
| פירוק | הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 | ||
| פירוק | 1867 | ||
| ישות קודמת |
 נסיכות טרנסילבניה (1570–1711) | ||
| ישות יורשת |
 ממלכת הונגריה (1867–1918) | ||
  | |||
היסטוריה
עריכה
במהלך המלחמה הטורקית הגדולה, כבש הקיסר ההבסבורגי לאופולד הראשון את הנסיכות העות'מאנית הוואסלית של טרנסילבניה ואילץ את הנסיך מיהאי הראשון אפאפי להכיר בו כמלך הונגריה. עם מותו של אפאפי בשנת 1690, הקיסר לאופולד גזר על "דיפלומה ליאופולדינום", אשר חיברה את שטח טרנסילבניה עם המלוכה ההבסבורגית. בשנת 1697 ויתר לבסוף בנו ויורשו של מיהאי, הנסיך מיהאי השני אפאפי על טרנסילבניה לטובת לאופולד; ההעברה לנחלות הבסבורג אושרה על ידי הסכם קרלוביץ מ-1699 בין הליגה הקדושה לאימפריה העות'מאנית.
לאחר שמלחמת העצמאות ראקוצי נכשלה, ושלום שטמר נחתם בשנת 1711: התבססה השליטה ההבסבורגית בטרנסילבניה, ונסיכי טרנסילבניה הוחלפו במושלים הקיסריים ההבסבורגיים. בשנת 1765 הכריזו מריה תרזה ובנה הקיסר יוסף השני על הנסיכות הגדולה של טרנסילבניה, וגיבשו את מעמדה הנפרד המיוחד של טרנסילבניה בתוך המלוכה ההבסבורגית, שכוננה על ידי "הדיפלומה לאופולדינום" בשנת 1691.
משנת 1734 ואילך הפכה דרום טרנסילבניה לאזור ההתיישבות של מגורשי טרנסילבניה דוברי גרמנית, קריפטו-פרוטסטנטים מארצות התורשה ההבסבורגיות באוסטריה העליונה, שטיריה וקרינתיה, שהוגלו למאחז המזרחי ביותר של מלכות הבסבורג. האזור סביב סיביו ("הרמנשטאדט") יושב על ידי הסקסונים הטרנסילבניים מאז ימי הביניים; כאן נאלצו המגורשים להתיישב באזורים שנהרסו במהלך המלחמה הטורקית הגדולה.
רוב האוכלוסייה הטרנסילבנית הייתה רומנית, רבים מהם איכרים שעבדו אצל המגנאטים ההונגרים בתנאים מסוכנים של עבדות. אולם מרד הוראה, קלוקה וקריאן בשנת 1784 וכל דרישות השוויון הפוליטי לא הועילו.
במהלך המהפכות של 1848 קראו המורדים ההונגרים לאיחוד מחדש של טרנסילבניה עם הונגריה, בניגוד למהפכנים הרומנים (ואלכים) בראשות אברם ינקו, אך גם לביטול הצמיתות. חוקי אפריל משנת 1848 הכריזו על איחוד מחדש, אך לאחר שהמרד ההונגרי נמחץ, טרנסילבניה נותרה תחת ממשל צבאי במשך מספר שנים, וחוקת מרץ של אוסטריה הגדירה את נסיכות טרנסילבניה כנחלת כתר נפרדת שאינה תלויה לחלוטין בהונגריה.[10]
בשנת 1853 בוטל הגבול הצבאי הטרנסילבני, שהיה קיים משנת 1762 ושולב שוב בטרנסילבניה.
ב-19 בנובמבר 1865 הצביע הדיאטה של טרנסילבניה בעד השתייכות להונגריה. בעקבות הפשרה האוסטרו-הונגרית שלאחר מכן ("Ausgleich"), המעמד האוטונומי של האצולה ההונגרית, סקלרים והטרנסילבנים הסקסונים, בן מאות שנים, הסתיים, והנסיכות הגדולה של טרנסילבניה שולבה בהונגריה כחלק מהמונרכיה הכפולה, שהוסמכה ב-6 בדצמבר 1868.[11]
גבולות
עריכהלפני ביטולה בשנת 1867, גבלה נסיכות טרנסילבניה בממלכת הונגריה ההבסבורגית בצפון מערב ומערב, בבוקובינה ההבסבורגית מצפון מזרח, בגבול הצבאי ההבסבורגי מדרום מערב ובנסיכויות המאוחדות של מולדביה וואלכיה מדרום ומזרח.
דמוגרפיה
עריכה| שנה | סך הכל | רומנים | הונגרים וסקלרים | גרמנים | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| 1700 | ~ 500,000 | ~ 50% | ~ 30% | ~ 20% | הערכה של בנדק יאנקסו[12] |
| 1700 | ~ 800,000–865,000 | הערכות אחרונות[13] | |||
| 1712-1713 | 34% | 47% | 19% | הערכה רשמית[12] | |
| 1720 | 806,221 | 49.6% | 37.2% | 12.2% | הערכה של Károly Kocsis & Eszter Kocsisné Hodosi[14] |
| 1721 | - | 48,28% | 36.09% | 15.62% | הערכה מאת Ignác Acsády[15] |
| 1730 | ~ 725,000 | 57.9% | 26.2% | 15.1% | סטטיסטיקה אוסטרית |
| 1765 | ~ 1,000,000 | 55.9% | 26% | 12% | הערכה של Bálint Hóman ו-Gyula Szekfü |
| 1773[16] | 1,066,017 | 63.5% | 24.2% | 12.3% | |
| 1784 | 1,440,986 | - | - | - | מפקד רשמי |
| 1790[17] | 1,465,000 | 50.8% | 30.4% | - | |
| 1835 | - | 62.3% | 23.3% | 14.3% | |
| 1850 | 2,073,372 | 59.1% | 25.9% | 9.3% |
הערות שוליים
עריכה- ^ Trócsányi, Zsolt (2002), TRANSYLVANIA IN THE HABSBURG EMPIRE, Akadémiai Kiadó, נבדק ב-10 במרץ 2016
{{citation}}: (עזרה) - ^ Trócsányi, Zsolt (2002), FROM THE ENLIGHTENMENT TO REACTION UNDER EMPEROR FRANCIS (1771–1830): The Diet of 1790–91;The 'Supplex Libellus Valachorum', Akadémiai Kiadó, נבדק ב-10 במרץ 2016
{{citation}}: (עזרה) - ^ Chambers's Encyclopaedia Vol. IX, 1860, Chambers's Encyclopaedia based on Brockhaus Enzyklopädie, 10th Edition
- ^ Penny Cyclopaedia of the Society for the Diffusion of Useful Knowledge. C. Knight. 1843. pp. 162–.
- ^ Francis Lieber; Edward Wigglesworth (1836). Encyclopædia Americana: A Popular Dictionary of Arts, Sciences, Literature, History, Politics, and Biography, Brought Down to the Present Time ; Including a Copious Collection of Original Articles in American Biography ; on the Basis of the Seventh Edition of the German Conversations-Lexicon. Desilver, Thomas, & Company. pp. 320–.
- ^ Lucy Mallows; Rudolf Abraham (26 בנובמבר 2012). Transylvania. Bradt Travel Guides. pp. 22–. ISBN 978-1-84162-419-8.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Laszlo Péter, Hungary's Long Nineteenth Century: Constitutional and Democratic Traditions in a European Perspective, BRILL, 2012, p. 56
- ^ "Unió Erdéllyel". Múlt-Kor. 29 במאי 2003.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "unió Erdélylyel". Magyar Katolikus Lexikon.
- ^ 1 2 Austrian Constitution of 4 March 1849. (Section I, Art. I and Section IX., Art. LXXIV)
- ^ Prof. dr. PÁL Judit - Unió vagy autonómia? Erdély uniójának törvényi szabályozása. Magyar Kisebbség. Nemzetpolitikai szemle. Új sorozat. XIV. évf. 2009. 1-2. (51-52.) sz. 64-80. - Prof. dr. PÁL Judit - Union or autonomy? The legal reagulation of the union of Transylvania. Magyar Kisebbség. Nemzetpolitikai szemle. Új sorozat. XIV. évf. 2009. 1-2. (51-52.) sz. 64-80.
- ^ 1 2 Trócsányi, Zsolt (2002). A NEW REGIME AND AN ALTERED ETHNIC PATTERN (1711–1770) (Demographics), In: Béla Köpeczi, HISTORY OF TRANSYLVANIA Volume II. From 1606 to 1830, Columbia University Press, New York, 2002, p. 2-527, ISBN 0-88033-491-6
- ^ Trócsányi, Zsolt (2002). A NEW REGIME AND AN ALTERED ETHNIC PATTERN (1711–1770) (Demographics), In: Béla Köpeczi, HISTORY OF TRANSYLVANIA Volume II. From 1606 to 1830, Columbia University Press, New York, 2002, p. 2 - 522/531, ISBN 0-88033-491-6
- ^ Károly Kocsis, Eszter Kocsisné Hodosi, Ethnic Geography of the Hungarian Minorities in the Carpathian Basin, Simon Publications LLC, 1998, p. 102 (Table 19)
- ^ Acsády Ignác: Magyarország népessége a Pragamtica Sanctio korában, Magyar statisztikai közlemények 12. kötet - Ignác Acsády: The population of Hungary in the ages of the Pragmatica Sanction, Magyar statisztikai közlemények vol. 12.
- ^ A Growing Population in the Grip of Underdeveloped Agriculture, mek.niif.hu (באנגלית)
- ^ Peter Rokai – Zoltan Đere – Tibor Pal – Aleksandar Kasaš, Istorija Mađara, Beograd, 2002, pages 376–377.