נעמי חזן

נעמי חזן (‏נולדה ב־18 בנובמבר 1946) היא פרופסור אמריטה למדע המדינה ולימודי אפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים, פוליטיקאית, פעילת שמאל וזכויות אדם. כיהנה כחברת הכנסת מטעם מרצ. בשנים 2008–2012 כיהנה כנשיאת "הקרן החדשה לישראל".

נעמי חזן

נעמי חזן, 2008
לידה	18 בנובמבר 1946 (בת 78) ירושלים, ישראל
מדינה
השכלה	אוניברסיטת קולומביה, האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה	רצ, מרצ
חברת הכנסת 13 ביולי 1992 – 17 בפברואר 2003 (10 שנים) כנסות 13–15
יו"ר ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול 22 בדצמבר 1998 – 7 ביוני 1999 (168 ימים) → אלי בן-מנחם טלב א-סאנע ←
תפקידים בולטים סגנית יושב ראש הכנסת נשיאת הקרן החדשה לישראל

ביוגרפיה

שרה נעמי חזן נולדה בירושלים, בת לאברהם הרמן, לימים שגריר ישראל בארצות הברית ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, ולזינה הרמן, לימים חברת הכנסת. נעמי חזן היא אם לשניים.

לחזן תואר ראשון ושני במדע המדינה מאוניברסיטת קולומביה. בשנת 1975 קיבלה תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה שכותרתה "פוליטיקה וארגוני נוער בגאנה ובחוף השנהב". שימשה כפרופסור באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת הרווארד.

חזן מילאה שורה של תפקידים ציבוריים ואקדמיים, בהם: ראש מכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית, נשיאת הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למדעי-המדינה (וסגנית נשיא האיגוד העולמי), ממיסדות שדולת הנשים בישראל, וחברת המשלחת הישראלית לוועידת האו"ם לציון עשור האישה הבינלאומי בניירובי ובבייג'ינג. היא פעילה גם במגוון ארגוני נשים, בהם בת שלום ונציבות הנשים לשלום צודק ישראלי-פלסטיני. בשנת 2009 הקימה יחד עם פרופ' חנה הרצוג את "שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית" (WIPS) במכון ון ליר, ומאז היא עמיתת מחקר במכון.

כתבה וערכה שמונה ספרים בנושא פוליטיקה השוואתית, ופרסמה מאמרים רבים בנושא פוליטיקה ומדע המדינה באפריקה, יחסי ערב-ישראל, פוליטיקה בישראל ומעמד האשה.

כחברת הכנסת

בשנת 1992 נבחרה לראשונה כחברת כנסת מטעם סיעת מרצ (מטעם מפלגת רצ) בבחירות לכנסת ה-13. במהלך כהונתה בכנסת מונתה לסגנית יושב ראש הכנסת ושימשה כיו"ר ועדת המשנה לדיני אישות של הוועדה למעמד האשה בכנסת וכחברה בוועדת החוץ והביטחון. בשנת 1994, בעודה מכהנת כחברת-כנסת, קודמה חזן לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית.

בשנת 1996 נבחרה בשנית בבחירות לכנסת ה-14 מטעם סיעת מרצ ושימשה כסגנית יו"ר הכנסת.

בשנת 1998 הייתה מועמדת מרצ לראשות עיריית ירושלים.

בשנת 1999 נבחרה בפעם השלישית בבחירות לכנסת ה-15, מטעם סיעת מרצ ושימשה כסגנית יו"ר הכנסת. שימשה כחברת כנסת עד לפברואר 2003.

בבחירות לכנסת ה-17 היא הוצבה במקום ה-113 הסמלי ברשימת מרצ לכנסת, ובבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום ה-112 הסמלי ברשימה זו. בבחירות לכנסת ה-21 הוצבה במקום ה־116 הסמלי ברשימת מרצ. בבחירות לכנסת ה-22 הוצבה במקום ה־116 ברשימת המחנה הדמוקרטי. בבחירות לכנסת ה-24 הוצבה במקום ה־117 הסמלי ברשימת מרצ. בבחירות לכנסת ה-25 הוצבה במקום ה־115 ברשימה זו.

במהלך פעילותה בכנסת יזמה חזן מספר חוקים, רבים מהם בתחומי מעמד האישה והצרכנות. בין היתר, יזמה תיקון לחוק שירות ביטחון שעיגן את זכותן של נשים לשרת בצה"ל בכל תפקיד בו משרת גבר, אלא אם כן הדבר מתחייב ממהותו של התפקיד. כן יזמה תיקון לחוק עבודת נשים המאפשר למי שילדה יותר מילד אחד בלידה אחת להאריך את חופשת הלידה בשבועיים. יחד עם נעמי בלומנטל יזמה תיקון לפקודת בתי הסוהר המאפשר לשירות בתי הסוהר שלא להפריד בין אסירים לאסירות במקרים שבהם הדבר דרוש לשם מתן טיפול רפואי או טיפול בנפגעי סמים.

בתחום הצרכנות, יזמה עם חיים אורון חוק שאפשר הגשת תובענות ייצוגיות בענייני הגבלים עסקיים ובנקאות. בהמשך יזמה חוק המאפשר להגיש תובענות ייצוגיות גם בתחום הביטוח. בנוסף, יזמה שני תיקונים לחוק הגנת הצרכן – האחד הטיל איסור על בעלי עסקים להציב שלטים הפוטרים אותם מאחריות לנזקים גופניים שעלולים להיגרם ללקוחות בתחום בית העסק ותיקון נוסף המאפשר ביטול עסקאות רוכלות בתוך 14 ימים, בנסיבות מסוימות.

חוקים נוספים שיזמה כוללים את חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (עם מיכאל איתן), תיקון לחוק שירות ביטחון שחייב את עיגון הוראות הקריאה לשירות מילואים בפקודות הצבא ואת יידוע חיילי המילואים בהן, וכן חוק המחייב את שר הביטחון לקבוע אמות מידה אחידות להכרזה על אתרי הנצחה ממלכתיים, ומחייב הקצאת תקציב שנתי מיוחד לשם הקמת אתרי הנצחה.

בשנת 2002 ניהלה את דיוני ועדת החוץ והביטחון בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב–2002 המגדיל את הקצבאות לחייל מילואים שנהרג או הפך לנכה עקב שירותו במילואים.

לאחר סיום כהונתה בכנסת

החל משנת 2005 ועד 2017 כיהנה כראש בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. משמשת כנשיאת הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למדעי-המדינה (וסגנית נשיא באיגוד העולמי).

בשנת 2008 מונתה לשמש כנשיאת הקרן החדשה לישראל. חזן שימשה כחברת הנהלת הקרן גם בשנים 1992–1993 ו-2007–2008. בתחילת 2010 יצאה תנועת "אם תרצו" בביקורת על הקרן, בשל תמיכתה בארגונים כגון רופאים לזכויות אדם ותקפה את חזן אישית, גם בקריקטורות בשלטי חוצות. נעמי חזן הגיבה ואמרה כי הביקורת שקרית ומרושעת.

ביולי 2012 פרשה מכהונתה כנשיאת "הקרן החדשה לישראל".

מאז 2019 כותבת קטעי דעה באתר "זמן ישראל".

מספריה

• Deborah Pellow and Naomi Chazan, Ghana: Coping with Uncertainty, 1986
• Naomi Chazan [et al.], Politics and Society in Contemporary Africa, 1988
• Naomi Chazan, Israel on the Eve of an Election Year: some Preliminary Reflections, 1991
• Naomi Chazan [et al.], Settlements or Peace, 2000
• S.N. Eisenstadt, Michel Abitbol, Naomi Chazan (editors), The Early State in African Perspective: Culture, Power, and Division of Labor, 1988
• Donald Rothchild and Naomi Chazan (editors), The Precarious Balance: State and Society in Africa, 1988
• Naomi Chazan (editor), Irredentism and International Politics, 1991
• John W. Harbeson, Donald Rothchild, and Naomi Chazan (editors), Civil Society and the State in Africa, 1994

קישורים חיצוניים

• נעמי חזן, באתר הכנסת
• נעמי חזן, באתר כנסת פתוחה
• נעמי חזן, באתר של מכון ון ליר (באנגלית)
• אסתי אהרונוביץ', חדת קרן: נעמי חזן יוצאת למלחמת אין ברירה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
• שיחת פרופסור נעמי חזן במרכז האקדמי שלם, 5.11.2014, בבלוג MORE-D
• הרצאה של נעמי חזן "תהליכי מיתון דמוקרטי בישראל" במסגרת יום עיון בנושא דת, אומה ודמוקרטיה: משולש בעין הסערה, 2012
• מאמריה באתר זמן ישראל