נרי פומפידו
נרי אלברטו פומפידו ברינאט (בספרדית: Nery Alberto Pumpido; נולד ב-30 ביולי 1957 בפרובינציית סנטה פה) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת השוער, וכיום מאמן כדורגל.
פומפידו, 2006 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
30 ביולי 1957 (בן 67) סנטה פה שבארגנטינה | |||
שם מלא | נרי אלברטו פומפידו ברינאט | |||
גובה | 1.83 מטר | |||
עמדה | שוער | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
כשחקן זכה פומפידו עם נבחרת ארגנטינה באליפות העולם במונדיאל 1986.
קריירת משחק
עריכהפומפידו החל את הקריירה המקצוענית בקבוצת אוניון דה סנטה פה מעיר הולדתו, וערך את הופעת הבכורה שלו ב-12 בספטמבר 1976. בשנת 1982 עבר לשחק בקבוצת ולס סארספילד, ולאחר שנתיים חתם בקבוצת הפאר הארגנטינאית, ריבר פלייט. שיא ההצלחה של פומפידו בריבר פלייט הייתה בשנת 1986. באותה עונה זכתה קבוצתו באליפות ארגנטינה, וכן זכתה בגביע ליברטדורס לראשונה בתולדותיה, לאחר שגברה במפגש הגמר הכפול על אמריקה קאלי. פומפידו ספג רק שער אחד בסיכום שני המשחקים, בסיומם ניצחה ריבר בתוצאה המצטברת 3-1. ההצלחה של הקבוצה המשיכה גם במסגרת הגביע הביניבשתי. פומפידו שמר על רשת נקייה וריבר גברה במשחק 1-0 על סטיאווה בוקרשט, אלופת אירופה.
ב-7 ביולי 1987 נפצע פומפידו באצבעו במהלך אימון שגרתי של קבוצתו. באחד הזינוקים נתפסה טבעת הנישואיו שלו במסמר שבלט ממשקוף השער, ואצבעו נכרתה. הוא עבר ניתוח מיקרוכירורגי להשבת האצבע למקומה, וכעבור שבוע הודיעו הרופאים כי הרקמות באזור הגיבו היטב על אף השעות בהן האצבע הייתה מנותקת מהיד.
בעונת 1988/1989 עזב פומפידו לראשונה את ארגנטינה וחתם במדי ריאל בטיס הספרדית. בעונתו הראשונה בקבוצה לא הצליח פומפידו לסייע לקבוצתו לשרוד בליגת הבכירה, ולאחר הפסד במפגש המבחן הכפול מול טנריפה, ירדה הקבוצה לליגת המשנה. הקבוצה חזרה לליגה הבכירה תוך עונה אחת, לאחר שסיימה במקום השני בליגת המשנה. פומפידו החמיץ את כל העונה השלישית שלו בבטיס עקב פציעה שספג בטורניר מונדיאל 1990, ובלעדיו נשרה הקבוצה שוב, עונה אחת לאחר שעלתה, לליגת המשנה.
לאחר שנה של הפסקת פעילות חזר פומפידו ב-1991 למועדון הבית שלו, אוניון דה סנטה פה, אך לאחר שלא הצליח לסייע לה לשרוד בליגה הבכירה, פרש ב-1992 ממשחק פעיל, בגיל 35.
נבחרת ארגנטינה
עריכהפומפידו זומן לסגל נבחרת ארגנטינה לקראת מונדיאל 1982 על ידי המאמן ססאר לואיס מנוטי, וזאת על אף שלא ערך עדיין הופעות במדי הנבחרת, וזאת בזכות יכולתו במשחקי הליגה. הוא שימש כשוער שלישי, ולא זכה לדקות במהלך הטורניר. שנה אחר כך, תחת המאמן קרלוס בילארדו, ערך פומפידו את הופעת הבכורה שלו, מול פרגוואי.
למרות שאובלדו פיליול, שוערה הקבוע של הנבחרת, היה השוער הראשון לאורך כל מוקדמות מונדיאל 1986 במקסיקו, הוא לא זומן לבסוף לסגל לקראת מונדיאל 1986, ומי שתפס את מקומו היה פומפידו. הוא פתח בכל שבעת משחקיה של ארגנטינה בטורניר וספג חמישה שערים בלבד, תוך שהוא שומר שלוש פעמים על רשת נקייה. ארגנטינה, עם פומפידו בשערה, ניצחה את גרמניה המערבית במשחק הגמר בתוצאה 3-2 וזכתה בתואר בפעם השנייה בתולדותיה.
פומפידו פתח את מונדיאל 1990 כשוער הראשון של ארגנטינה, לפני סרחיו גויקוצ'אה, שהיה מחליפו גם בתקופתו בריבר פלייט. במשחק הפתיחה הפסידה ארגנטינה במפתיע לקמרון, לאחר שפומפידו ספג שער נגיחה באשמתו מראשו של הקמרוני פרנסואה אומאם-ביאיק. הכדור החלש עבר מתחת לגופו של פומפידו וחדר לרשת. במשחק השני של ארגנטינה בשלב הבתים, בדקה ה-11 של המשחק, התנגש פומפידו בחברו לנבחרת, חוליו אולרטיקואצ'אה, ושבר שתי עצמות ברגל ימין, השוקה והשוקית. הוא הוחלף בגויקוצ'אה, שבסדרה של הופעות מצוינות, במיוחד בעצירת פנדלים, העלה את ארגנטינה עד לגמר הטורניר. בעקבות הפציעה היה פומפידו מושבת לשנה מהמגרשים, ולא שב עוד לשחק במדי הנבחרת.
בסך הכל רשם פומפידו 36 הופעות במדי הנבחרת.
קריירה כמאמן
עריכהקריירת האימון של פומפידו החלה בשנת 1999 במקום בו החל וסיים את הקריירה המקצועית שלו כשחקן, אוניון דה סנטה פה. הוא אימן במועדון למשך שתי עונות, לפני שעבר לקדנציה ראשונה במועדון הבכיר בפרגוואי, אולימפיה. הוא הוביל את קבוצתו לזכייה בגביע ליברטדורס בשנת 2002, לאחר שניצחה בפנדלים בסיום הגמר הכפול מול סאו קייטנו מברזיל.
שנה אחר כך עבר לראשונה לליגת העל המקסיקנית שם אימן את טיגרס והוביל אותה בהצלחה במשך שנה וחצי, עד שב-15 בנובמבר 2004 התפטר לאחר שהרגיש חוסר תמיכה מצד נשיא המועדון.
לאחר שעזב את טיגרס פומפידו לא אימן במשך קרוב לשנה, עד שבאוקטובר 2005 חזר לארגנטינה כשהתמנה למאמנה של ניואל'ס אולד בויס. הוא סיים את דרכו במועדון כעבור שמונה חודשים, ביולי 2006, ובשנתיים שלאחר מכן רשם קדנציות קצרות בוראקרוס המקסיקנית אותה אימן כארבעה חודשים ובאל-שבאב אותה אימן במשך פחות מחצי שנה.
לאחר ששבת מפעילות למשך כשנתיים, חזר פומפידו ב-2010 לקדנציה קצרה של כחצי שנה כמאמנה של אולימפיה. ב-23 בדצמבר 2011 חזר בשנית לארגנטינה, תחילה לקבוצת גודוי קרוס אותה אימן כארבעה חודשים, וב-3 בספטמבר 2012 חזר פעם נוספת לאוניון דה סנטה פה, אך הפעם התפטר לאחר שלושה חודשים בעקבות יכולת ירודה של קבוצתו.
תארים
עריכהתארים כשחקן
עריכה- אליפות העולם: 1986 (מקום ראשון), 1990 (מקום שני)
תארים כמאמן
עריכהסטטיסטיקות
עריכהמועדונים
עריכהעונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
---|---|---|---|---|
הופעות | שערים | |||
1976 | אוניון דה סנטה פה | ליגת העל הארגנטינאית | 2 | 0 |
1977 | 7 | 0 | ||
1978 | 13 | 0 | ||
1979 | 28 | 0 | ||
1980 | 42 | 0 | ||
1981 | 45 | 0 | ||
1982 | ולס סארספילד | ליגת העל הארגנטינאית | 33 | 0 |
1983 | 45 | 0 | ||
1984 | ריבר פלייט | ליגת העל הארגנטינאית | 46 | 0 |
1985 | 9 | 0 | ||
1985/1986 | 27 | 0 | ||
1986/1987 | 17 | 0 | ||
1987/1988 | 22 | 0 | ||
1988/1989 | ריאל בטיס | ליגת העל הספרדית | 34 | 0 |
1989/1990 | ליגת המשנה הספרדית | 33 | 0 | |
1990/1991 | ליגת העל הספרדית | 0 | 0 | |
1991/1992 | אוניון דה סנטה פה | ליגת העל הארגנטינאית | 37 | 0 |
סך הכל | 440 | 0 |
נבחרת לאומית
עריכהנבחרת ארגנטינה | ||
---|---|---|
שנה | הופעות | שערים |
1983 | 3 | 0 |
1984 | 7 | 0 |
1985 | 1 | 0 |
1986 | 9 | 0 |
1987 | 1 | 0 |
1988 | 3 | 0 |
1989 | 6 | 0 |
1990 | 6 | 0 |
סה"כ | 36 | 0 |
קישורים חיצוניים
עריכה- נרי פומפידו, באתר Transfermarkt
- נרי פומפידו, באתר BDFutbol
- נרי פומפידו, באתר WorldFootball.net
- נרי פומפידו, באתר National Football Teams
- נרי פומפידו, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1982 | ||
---|---|---|
1 ארדילס • 2 באליי • 3 ברבאס • 4 ברטוני • 5 קלדרון • 6 דיאס • 7 פיליול • 8 גלבאן • 9 גאז'גו • 10 מראדונה • 11 קמפס • 12 הרננדס • 13 אולרטיקואצ'אה • 14 אולגין • 15 פסארלה • 16 פומפידו • 17 סנטמריה • 18 טרנטיני • 19 טרוסרו • 20 ולדאנו • 21 ולנסיה • 22 ואן טוינה • מאמן: מנוטי |
נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1983 | ||
---|---|---|
1 בראון • 2 בוחדו • 3 בורוצ'גה • 4 קמינו • 5 קלאוסן • 6 פיליול • 7 גארקה • 8 גארה • 9 ג'וסטי • 10 אינסואה • 11 חורחה • 12 מרנגוני • 13 מואוסו • 14 מרסיקו • 15 אולרטיקואצ'אה • 16 פונסה • 17 פומפידו • 18 ראמוס • 19 רינלדי • 20 רוסו • 21 סאבלה • 22 טרוסרו • מאמן: בילארדו |
נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1986 (מקום ראשון) | ||
---|---|---|
1 אלמירון • 2 בטיסטה • 3 בוצ'יני • 4 בורגי • 5 בראון • 6 פסארלה • 7 בורוצ'גה • 8 קלאוסן • 9 קוצ'ופו • 10 מרדאונה • 11 ולדאנו • 12 אנריקה • 13 גארה • 14 ג'וסטי • 15 איסלאס • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 פסקולי • 18 פומפידו • 19 רוג'רי • 20 טאפיה • 21 טרוביאני • 22 סלאדה • מאמן: בילארדו |
נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1989 (מקום שלישי) | ||
---|---|---|
1 פומפידו • 2 בטיסטה • 3 אלפארו מורנו • 4 באלבו • 5 בראון • 6 בסואלדו • 7 בורוצ'גה • 8 קאניג'ה • 9 קוצ'ופו • 10 מראדונה • 11 קלדרון • 12 קלאוסן • 13 דיאס • 14 אנריקה • 15 ג'וסטי • 16 מונסון • 17 רוג'רי • 18 איסלאס • 19 סנסיני • 20 טרוגליו • 21 גורוסיטו • 22 פלסיוני • מאמן: בילארדו |
נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1990 (מקום שני) | ||
---|---|---|
1 פומפידו (קומיסו) • 2 בטיסטה • 3 באלבו • 4 בסואלדו • 5 באוסה • 6 קלדרון • 7 בורוצ'גה • 8 קאניג'ה • 9 דסוטי • 10 מראדונה • 11 פאברי • 12 גויקוצ'אה • 13 לורנסו • 14 ג'וסטי • 15 מונסון • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 סנסיני • 18 סריסואלה • 19 רוג'רי • 20 סימון • 21 טרוגליו • 22 קנסלריץ' • מאמן: בילארדו |