סארה אבו כף
סארה אבו כף (בערבית: سارة أبو كف; נולדה ב-22 בדצמבר 1976) היא מרצה בכירה במחלקה לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה הבין-תרבותית והקלינית. חברה במועצת המנהלים של האגודה לפסיכולוגיה רב-תרבותית.
לידה |
22 בדצמבר 1976 (בת 48) אום בטין, ישראל |
---|---|
מקום מגורים | ישראל |
מקום לימודים |
|
מוסדות | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
פרסים והוקרה | נבחרה על ידי שגרירות ארצות הברית בעמאן להיכלל ברשימה של 11 נשים מתחומי המדע השונים במזרח התיכון וצפון אפריקה, כאות כבוד והכרה לתרומתן בתחומי המדע ונכנסה ל"היכל התהילה של נשים במדע" (2015) |
ביוגרפיה
עריכהסארה אבו כף נולדה בכפר הלא-מוכר אז אום בטין, שרוב תושביו משתייכים לשבט אבו כף. למדה בבית ספר תיכון בתל שבע.
בוגרת תואר ראשון במדעי ההתנהגות (בשנת 1999), תואר שני בפסיכולוגיה במגמה הקלינית (בשנת 2004) ותואר שלישי בפסיכולוגיה (סיימה ב-2010) - שלושת תאריה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במהלך לימודיה לתואר שני היא החלה לעבוד כעוזרת הוראה וגם התנסתה ב-2011 בפרקטיקום של שנה[1] במרפאות הפסיכיאטריות בבית החולים סורוקה. היא לא סיימה את ההתמחות. את הבתר-דוקטורט שלה עשתה במכון לאנתרופולוגיה רפואית באוניברסיטת הרווארד, שבבוסטון (בשנים 2011–2012) במסגרת תוכנית פולברייט.
אבו כף יזמה תוכנית התערבות בקרב סטודנטים בדואים וערבים במוסדות להשכלה גבוהה המתקשים בהתמודדות עם הלחצים האקדמיים וכיום מייעצת למערך השירות הפסיכולוגי של אוניברסיטת בן-גוריון ולמרפאות פסיכיאטריות.
בשנת 2015 כיהנה כחברה בוועדת סל הבריאות.
בשנת 2017 ייסדה יחד עם ג'יהאד אל-סאנע, חאדר אלשייך, גיורא ירון וסמדר נהב את סיראג', בית תוכנה המשמש כקבלן משנה של פרויקטים בתחום הפיתוח בהייטק. החברה פועלת ללא כוונות רווח ומעסיקה בדואים בלבד.[2] אבו כף משמשת דירקטורית בחברה.
אבו כף חברה במועצת המנהלים של האגודה לפסיכולוגיה רב-תרבותית ושותפה לפיתוח תוכניות הסמכה בפסיכולוגיה קלינית בזיקה תרבותית.
תחומי הלימוד וההתמחות והמחקר
עריכהעבודת הסמינריון שלה בתואר השני עסקה אבו כף בייצוגי הורים אצל ילדים ערבים-בדואים. היא חקרה ייצוג הורי בקרב ילדים ערבים-בדואים ממשפחות פוליגמיות. בעבודת הדוקטורט שלה (בהנחיית פרופסור ביאטריס פריאל) חקרה פגיעוּת לדיכאון ולמצוקה גופנית בקרב סטודנטים מקבוצות תרבותיות שונות, ובמיוחד בקרב סטודנטים בדואים. היא פיתחה מודל של שירותי בריאות נפשיים לטיפול בדיכאון בקרב אוכלוסיות פגיעות.
תחומי ההתמחות והמחקר של אבו כף כוללים:
- פגיעות אישיותית לדיכאון והשלכותיה על ההקשר החברתי והאישי בקרב תרבויות שונות
- התמודדות והסתגלות בקרב סטודנטים
- ביטויים שונים של מצוקה נפשית בהקשר של תרבויות
- פסיכולוגיה בהקשר תרבותי בכלל, ולחצי תירבות והשלכותיהם הפסיכולוגיות על האדם בפרט
- משאבי התמודדות בקרב החברה הבדואית בפרט (ובמיוחד בקרב הנשים הערביות בנגב), והערבית בכלל
- פסיכותרפיה בהקשרים תרבותיים שונים
- ליצנות רפואית בהקשרים חוצי תרבות
- פסיכופתולוגיה
- תחומים שונים של אישיות.
משנת 2008 מרצה באוניברסיטת בן-גוריון. ב-2012 הפכה למרצה בכירה. התחומים בהם היא מרצה (נכון ל-2017):
- אלימות כתופעה חברתית – תאוריה ומעשה
- היבטים פסיכולוגים של קונפליקטים משפחתיים
- הטרדה ואלימות מינית בהקשר חברתי: מניעה והתערבות חינוכית
- סוגיות נבחרות בחקר התמודדות והסתגלות בקרב סטודנטים
- סדנה של מפגש היכרות ודיאלוג בין יהודים וערבים
- חברה בקונפליקט: המקרה של החברה הערבית-בדואית.
משפחתה
עריכהאבו כף נשואה לג'אזי, אדריכל ומורה למתמטיקה ופיזיקה. אם לשישה. מתגוררת באום בטין בבית, שבדומה לשאר הבתים בכפר, לא מחובר לביוב או לחשמל.
לאבו כף ארבעה אחים ואחיות, ביניהם היבה אבו כף, מראשונות הרופאות הבדואיות בישראל,[3] העובדת כגסטרואנטרולוגית במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.
פרסים והוקרה
עריכה- נבחרה ברשימת 10 הצעירים היצירתיים והמבטיחים של מגזין דה מרקר (2013)[4]
- נבחרה על ידי שגרירות ארצות הברית בעמאן להיכלל ברשימה של 11 נשים מתחומי המדע השונים במזרח התיכון וצפון אפריקה, כאות כבוד והכרה לתרומתן בתחומי המדע ונכנסה ל"היכל התהילה של נשים במדע" (2015)
- זכתה בפרס ההשכלה הגבוהה בקטגוריית החוקר הצעיר (2016)[5]
- נכללה ברשימת הנשים המשפיעות של פורבס ישראל (2018).[6]
מבחר פרסומים אקדמיים (באנגלית)
עריכה- Abu-Kaf, S. & Priel, B. (2008)." Dependent and self-critical vulnerabilities to depression in two different cultural contexts". “Personality and Individual Differences”, 44, 689-700.
- Abu-Kaf, S. & Priel, B. (2012) " Vulnerabilities to Depression and Sense of Coherence among Bedouin Arab and Jewish Students: A Test of a Mediation Model". “International Journal of Psychology and Counseling”, 4(3), 31-40.
- Abu-Kaf, S., Braun-Lewensohn, O., & Priel, B. " Coping strategies and social support as mediators of the relationship between self-criticism and depression: Bedouin Arab and Jewish students under academic stress. "Journal of cross-cultural psychology". “Under review”.
- Braun-Lewensohn, O, Abu-Kaf, S., Sagy, S. "Attitudes towards war and peace and their relations with anxiety reactions among adolescents living in a conflictual
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר הבית של סארה אבו כף (באנגלית)
- סארה אבו כף, החשבון והנפש: הערכת מצב לחברה הבדואית, בעיתון מקור ראשון, 21 בספטמבר 2018
פרופילים של סארה אבו כף
עריכה- העמוד של סארה אבו כף, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- הפרופיל של סארה אבו כף, באתר A-List
- הפרופיל של סארה אבו כף(הקישור אינו פעיל), באתר ליסטה
- הפרופיל של סארה אבו כף, ברשת החברתית, לינקדאין (באנגלית)
- סארה אבו כף, באתר גוגל סקולר (באנגלית)
כתבות אודות סארה אבו כף וראיונות איתה
עריכה- הילה ויסברג, חייה הכפולים של ד"ר סארה: מהאוהל הבדואי בנגב להרווארד, באתר TheMarker, 28 בספטמבר 2011
- אלישיב רייכנר, מהכפר לאקדמיה: הפסיכולוגית הבדווית הראשונה, באתר nrg, 18 בדצמבר 2015
- הילה ויסברג וצליל אברהם, פסיכולוגיה לעשירים בלבד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בינואר 2018
- קובי ישעיהו, "אתם הגברים שולטים ואתם לא דואגים לבנות ולנכדות שלכם. זו מדינה של גברים בלבד, זה נורא", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2018
- דפנה ארד, סארה אבו כף גדלה בכפר בלי חשמל וביוב וסיימה פוסט דוקטורט בהרוורד, באתר Xnet, 4 במרץ 2019
- الدكتورة سارة أبو كف علم من أعلام البحث النفسي!! באתר deyaralnagab (בערבית)
- איילת שני, מה גורם לאנשים בחברה הבדואית להמשיך לפנות לכישוף וגירוש שדים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ ד"ר סארה אבו כף, קורות חיים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- ^ אילנה קוריאל, עושים הייטק בדואי: הצעירים ששוברים את מחסום התודעה, באתר ynet, 23 ביולי 2017
- ^ מיכל גרינברג, בבאר שבע מכשירים את הרופאות הבדוויות הראשונות, באתר הארץ, 31 במאי 2006
- ^ יש דוקטורט, אין מים זורמים, מאתר דה מרקר, 7 בנובמבר 2013
- ^ ד"ר סארה אבו כף: זוכת פרס ההשכלה הגבוהה בקטגוריית החוקר הצעיר, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 21 בנובמבר 2016
- ^ ניצן לונברג, "למרות המוביליות האישית, היחס עדיין מוגדר על פי השייכות האתנית", באתר "פורבס ישראל", 15 ביולי 2018