סולידריות חברתית
בסוציולוגיה ובפוליטיקה, סולידריות (לפי האקדמיה ללשון העברית, בעברית אַחֲוָה[1]) היא רגש של אחדות המבוסס על שותפות של אינטרסים, מטרות או העדפות בין בני אדם. המונח מצביע על היחסים החברתיים הקושרים אנשים אחד לשני.
סוציולוגיה
עריכהכמה סוציולוגים הציעו פירוש מדויק יותר למושג, ביניהם אמיל דורקהיים. דורקהיים הבחין בין סולידריות מכנית וסולידריות אורגנית כדי להבהיר את המעבר מחברות פשוטות לחברות מודרניות. סולידריות מכנית מתעוררת מתוך הומוגניות, מתוך דמיון בין בני האדם בעבודתם, בחינוכם הדתי וסגנון חייהם. לעומת זאת, סולידריות אורגנית מתרחשת דווקא מתוך התלות ההדדית שיוצרת חלוקת העבודה החברתית. מושג זה קשור גם ל"דבקות המוסרית", שבה תלויה יכולתה של חברה, לדידו של דורקהיים, לחוש שהיא מחוברת באמונות מוסריות.
הגישה המדגישה בחברה המודרנית את הסולידריות האורגנית מובילה ל"עקרון הארגוני" בהתבוננות על עבודה. זאת כיוון שהסולידריות האורגנית מדגישה את תלותם של עובדים בתגמול שמעניקים להם ארגוני עבודה בירוקרטיים.
עבודתו של הרברט ספנסר נחשבת למבשרת הרעיונות הקשורים בסולידריות אורגנית.
פוליטיקה
עריכהבשיח הפוליטי, סולידריות מובחנת מאמפתיה ושאר רגשות חיוביים לגבי הזולת בכך שהיא בדרך כלל תכונה של הזדהות עם מאבק של קבוצה מדוכאת. אנו יכולים לחוש (ולהביע) סולידריות עם חברי קבוצה חברתית דומה לנו (כגון עובדים במפעל אחד השובתים מתוך הזדהות עם חבריהם במפעל אחר) או עם קבוצה שונה, אפילו כזו הנחשבת כיריבה (הועד הישראלי לסולידריות עם ביר-זית, למשל).
לפיכך סולידריות היא ערך מרכזי עבור שמאל וימין בפוליטיקה, כיוון שהלה מדגיש אידיאלים אוניברסליים על חשבון האינטרסים הקבוצתיים. ארגוני שמאל וימין ואיגודי עובדים רבים כוללים את המלה "סולידריות" בצורה כלשהי בשמם.
סולידריות חברתית בעידן מדיה חברתיים
עריכההמדיה החברתיים ממלאים תפקיד מרכזי בטיפוח סולידריות חברתית על ידי השמעת קולות שונים וחיבור של אנשים סביב מטרות משותפות, כפי שהודגם במספר מקרים. לדוגמה, תנועת "בלאק ליבז מאטר" מדגימה כיצד המדיה החברתיים מאפשרים הפצה מהירה של מידע, גיוס תומכים ויצירת קואליציות על פני גבולות גאוגרפיים לגבי אירוע מסוים. למשל אנשים ממקומות שונים בעולם תמכו ומחאו נגד האפליה כלפי אנשים שחורי עור. פלטפורמות כמו טוויטר ואינסטגרם עודדו את הפעילים לשתף נרטיבים אישיים ונקודות מבט אלטרנטיביות, ובכך להרחיב את השיח הציבורי ולאתגר את הנרטיבים המסורתיים. עם זאת, האפקטיביות של אקטיביזם במדיה החברתית, כפי שניתן לראות ב"חופש החמקן שלי", הדוגל בזכויות נשים באיראן, מדגישה גם את המהמורות הפוטנציאליות. בעוד שפלטפורמות אלו מקלות על סולידריות על ידי איחוד אנשים התומכים במטרה מסוימת, קיים סיכון של ירידת מעורבות עם הזמן, כפי שנצפתה לאחר אירועים ויראליים כמו דמותו של איילן כורדי, הילד הסורי שנטבע בדרכו לטורקיה תוך כדי הגירתו עם הוריו בזמן המלחמה האזרחית בסוריה בשנת 2015. תופעה זו, המכונה "חמלה מתפוגגת", מדגישה את האופי החולף של האקטיביזם המקוון ואת האתגרים בשמירה על מחויבות ארוכת טווח מעבר לפרצי תשומת לב ראשוניים. לכן, בעוד שהמדיה החברתיים משפרים הסולידריות בין קבוצות שונות, שמירה על המומנטום דורשת ניהול אסטרטגי של מערכות הפועלות ומתכננות פעילויות האקטיביזם במדיה חברתיים כדי לנווט בנושאים כמו עייפות דיגיטלית והצורך במעורבות מתמשכת כדי לחולל שינוי חברתי מתמשך.
לכידות חברתית ברשתות חברתיות
עריכהלכידות חברתית ברשתות חברתיות היא ביטוי מודרני של סולידריות חברתית, כפי שמציג מחקרם של הופר ואוברט (2013)[2]. במסגרת הסולידריות החברתית הרחבה יותר, המושג לכידות ברשתות חברתיות באה לידי ביטוי בשני מנגנונים עיקריים. המנגנון הראשון הוא הון מגשר אשר מקביל לסולידריות אוניברסלית, המתבטאת בקשרים חלשים בין קבוצות או קהילות שונות בחברה המספקים גישה למידע מגוון. ברשתות חברתיות, עוקבים מהווים מקור עיקרי להון זה. הון מגשר מתייחס לחשיפה למגוון דעות מעבר לקבוצה החברתית המיידית, שיתוף מידע עם קהל רחב המדגיש ערכים משותפים ותמיכה בסוגיות חברתיות רחבות. המנגנון השני הוא הון מלכד, המקביל לסולידריות קבוצתית, המתבטאת בקשרים חזקים היוצרים תחושת שייכות. ברשתות חברתיות, נעקבים הם המשתמשים שאחריהם עוקבים ברשתות החברתיות והם משמשים כמקור להון מלכד על ידי חיזוק קשרים בתוך הקבוצות החברתיות שאליהם הם שייכים ומהווים מקור עיקרי להון זה. הון מלכד מתייחס לחיזוק קשרים עם בעלי דעות דומות, יצירת קהילות וירטואליות סביב מאבקים משותפים ותמיכה הדדית בתוך הקבוצה. לכידות חברתית, כביטוי של סולידריות, מושפעת מאסטרטגיות אישיות בניהול קשרים ואינטראקציות בפלטפורמות החברתיות. משתמשים יכולים לטפח סולידריות רחבה (הון מגשר) או ממוקדת (הון מלכד). אתגרים לסולידריות כוללים היווצרות הקצנת דעות. עם זאת, רשתות חברתיות מציעות פוטנציאל לחיזוק סולידריות חברתית באמצעות איזון בין חשיפה למגוון דעות לבין חיזוק זהויות קבוצתיות. הבנת אינטראקציות ודינמיקות אלו נחוצות לפיתוח אסטרטגיות לחיזוק סולידריות חברתית בעידן הדיגיטלי, ולהערכה של השפעת רשתות חברתיות על מבנים חברתיים רחבים יותר כמו תנועות חברתיות גלובליות, קמפיינים למען צדק חברתי או הפצת מידע במצבי חירום.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- הערך סולידריות (מאת ישראל שורק) בלקסיקיי
- סולידריות חברתית ביהדות (סרטון), סרטון באתר יוטיוב
- יונית מוזס, תולדות האחווה, באתר TheMarker, 25 במרץ 2018
- יונית מוזס, כשהכלכלה קורסת, הסולידריות מתפרצת, באתר TheMarker, 2 באפריל 2018
- התנדבות ותרומה במדינת ישראל: פריטי מקור ומשאבי הוראה, באתר החינוך של הספרייה הלאומית
- סולידריות, דף שער בספרייה הלאומית
- Scaling Social Movements Through Social Media: The Case of Black Lives matter
- - Producing solidarity in social media activism: The case of My Stealthy Freedom
- The role of social media in shaping solidarity and compassion fade: How the death of a child turned apathy into action but distress took it away
הערות שוליים
עריכה- ^ אושרה רשימת מונחים גדולה בחקר החברה (סוציולוגיה) (טבת תשע"ו, דצמבר 2015), באתר האקדמיה ללשון העברית, 31 בדצמבר 2015
- ^ Matthias Hofer, Viviane Aubert, Perceived bridging and bonding social capital on Twitter: Differentiating between followers and followees, Computers in Human Behavior 29, 2013-11-01, עמ' 2134–2142 doi: 10.1016/j.chb.2013.04.038