סטו הכהן

סְטוּ הכהן (1929 - 13 באוגוסט 2006) היה מחלוצי הג'אז בישראל. נגן קונטרבס, אקורדיון, קלרינט, סקסופון ופסנתר, מעבד מוזיקלי, מלחין ומורה.

סטו הכהן

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1929 פרניק, בולגריה
פטירה	13 באוגוסט 2006 (בגיל 77 בערך) ישראל
מוקד פעילות	ישראל
עיסוק	נגן, מעבד מוזיקלי, מורה
סוגה	ג'אז
כלי נגינה	אקורדיון, סקסופון, קלרינט, קונטרבס
שיתופי פעולה בולטים	רימונה פרנסיס

ביוגרפיה

נולד בעיר פרניק שבבולגריה. בילדותו החל לנגן באקורדיון של אחיו הגדול. בהמשך הצטרף ללהקת צוענים בעירו, שניגנו מוזיקה בולגרית וצוענית. בנעוריו לימד את עצמו נגינה בקלרינט.

ב-1949 עלה לישראל ונקלט על ידי אריך טייך כנגן רב-כלי בתזמורת חיל האוויר. לאחר שחרורו מהצבא ניגן בבתי מלון (בין היתר עם פיסי אושרוביץ) והפך לאוטוריטה בנושאי ג'אז הודות לידע רב שצבר באופן עצמאי.

ב-1960 חיבר ועיבד את המוזיקה למופע היחיד הראשון של שמעון ישראלי "סתם יום של חול" וליווה אותו בקונטרבס. ב-1961 עיבד את המוזיקה לתוכניתה של להקת גייסות השריון, "טיפול זה טיפול" יחד עם רפי בן משה. ב-1966 עיבד את שירי דפנה אילת וניצח על התזמורת באלבום הבכורה של אריק איינשטיין, "שר בשבילך".

ב-1967 נפגש עם זמרת הג'אז רימונה פרנסיס, השניים נישאו והיו לצמד מוזיקלי פורה. ההקלטה הראשונה שלהם הייתה שירו של מתתיהו שלם "שיבולת בשדה" שעיבד הכהן עבור הקלטה בקול ישראל. פרנסיס שרה בגרסה זו ווקליזה (שימוש בקול כבכלי נגינה). הזוג הופיע יחד עם מוזיקאים כאלברט פיאמנטה, ממלו גיאטנופולוס, ירוסלב יעקובוביץ', מורטון קם, ג'ס קורן ואלי מגן ועוד (רובם היו מתלמידיו) במועדון "צוותא" ובקיבוצים, בעיקר במטרה להכיר לציבור הרחב את מוזיקת הג'אז.

ב-1969 עיבד במקביל לסיבוב ההופעות עם בת זוגו את המוזיקה של ג'ורג' ברסנס למופע "אין אהבות שמחות" של יוסי בנאי והופיע עם תזמורתו בתוכניתו של בנאי. ב-1970 עיבד את המוזיקה לתקליטה של עליזה עזיקרי "לא לוקחת ללב" וניגן בו. כן עיבד כמה משירי "חבורת בימות".

באמצע שנות השבעים עברו בני הזוג לארצות הברית, בעידודו של דיזי גילספי, שפגש אותם בביקורו בישראל. הכהן עבד במועדונים בניו יורק ולימד מוזיקה בעוד פרנסיס פיתחה קריירת זמרה בארצות הברית ובאירופה ששיאה בשנת 1977 בהפקת התקליט Rimona Francis בחברה הגרמנית MPS, שכלל חומרים מקוריים שלה ושל סטו הכהן.

בסוף שנות השמונים שבו בני הזוג לישראל. סטו הכהן השתלב בהוראה והעמיד דורות של נגני ג'אז, בהם אלי דג'יברי, סלעית להב, רועי הרצליך, ארז בר נוי ואחרים.

בארבע השנים האחרונות לחייו סבל הכהן מניוון שרירים קשה ולא הרבה לצאת מהבית. בשנה האחרונה לחייו הוא הרבה לצייר, בעיקר דיוקנאות של מוזיקאי ג'אז אייקונים. מנישואיו הראשונים נולד לו בן, אמיר הכהן, מלחין ומעבד מוזיקלי.

סטו הכהן נפטר בשנת 2006, בגיל 77 . נטמן בבית העלמין בקיבוץ עינת.

באוגוסט 2007 נערך ג'ם סשן לזכרו במועדון "זאפה" בתל אביב בהשתתפות עמיתיו ותלמידיו.

קישורים חיצוניים

• סטו הכהן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• סטו הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
• סטו הכהן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• בן שלו, באה מנוחה ליגע, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2007
• דודי פטימר, סיפורו של המוזיקאי סטו הכהן – חייו ופועלו
• יוסי חרסונסקי, ה'קרדיט' של רימונה - פסטיוואל ברלין, מעריב, 1 בנובמבר 1976