סילט (עיר)
סילט (בבנגלית: সিলেট), הידועה גם בשם ג'אלאלבאד, היא עיר ומטרופולין בצפון-מזרח בנגלדש. האקלים בעיר הוא סובטרופי. נכון לשנת 2011, מתגוררים בסילט כ-531,000 תושבים. העיר נחשבת למרכז תרבותי ורוחני חשוב ביותר במדינה. מבחינה כלכלית, סילט נחשבת לעיר החשובה ביותר בבנגלדש לאחר דאקה וצ'יטגונג. לעיר יש חשיבות דתית אף בדת האסלאם.
מדינה | בנגלדש |
---|---|
מחוז | סילט |
רשות מחוקקת | Sylhet City Corporation |
תאריך ייסוד | 1867 |
שטח | 26.5 קמ"ר |
גובה | 35 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 479,837 (2011) |
קואורדינטות | 24°54′00″N 91°52′00″E / 24.9°N 91.866666666667°E |
sylhetcitycorporationbd.org | |
האזור נחשב למרכז ייצור הנפט והגז הטבעי במדינה. מבין המוצרים המרכזיים הנוספים המיוצרים בסילט, ניתן למנות את הגומי, שמן הדקלים, עבקנה, הדרים ואורז. התעשייה המקומית כוללת תחנות כוח, ייצור תרופות, טקסטיל וייצור דשן ומלט.
היסטוריה
עריכההבודהיזם היה נפוץ באזור סילט עד המאה ה-11. בתקופה המוקדמת של ימי הביניים, האזור נשלט על ידי נסיכויות הינדיות. אבן בטוטה ביקר בסילט במהלך המאה ה-14. בתקופה זו החלה הנוכחות האסלאמית בסילט. במאה ה-16 הפכה העיר לחלק מן האימפריה המוגולית ובמאה ה-18 (החל משנת 1765) לחלק מן האימפריה הבריטית תחת שלטון חברת הודו המזרחית הבריטית. מטעי התה המסחריים הראשונים בהודו הבריטית נפתחו בסילט בשנת 1857. המועצה העירונית הוקמה כעשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1867. ב-12 ביוני 1897 פגעה בעיר רעידת אדמה שלאחריה נבנו על ההריסות תשתיות ומבנים מתקדמים יותר.
העיר עברה למזרח בנגל, החלק הבנגלי של פקיסטן, לאחר משאל עם שנערך לרגל חלוקת הודו ב-6 ביולי 1947. כ-239,619 אנשים הצביעו בעד הצטרפות למזרח בנגל, לעומת 184,041 איש שתמכו בהישארות בהודו. סילט הפכה למרכז תה אזורי בשנים שלאחר מכן. בשנת 1971 הייתה סילט למרכז עימותים במסגרת מלחמת העצמאות של בנגלדש.
בשנת 2009 הוכרזה סילט כמטרופולין.
דמוגרפיה
עריכהלפי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2011, מתגוררים בסילט כ-531,000 תושבים בכ-55,514 משקי בית. שיעור גידול האוכלוסייה בעיר הוא 1.73% לשנה, בניגוד ל-1.93% בשנת 1991. שיעור האוריינות בשנת 2001 עמד על כ-69.73%.
האסלאם היא הדת הדומיננטית העיר (87.2%) ולאחריה ההינדואיזם (12.6%).
קישורים חיצוניים
עריכה- סילט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)