סיסם הודי
סִיסָם הוֹדִי (שם מדעי: Dalbergia sissoo Roxb. ex DC.) הוא עץ נשיר מותנה בעל קצב צימוח מהיר ממשפחת הקטניות (תת-משפחה הפרפרניים)[2]. עץ זה גדל בעיקר באזורים טרופיים עונתיים יבשים, ולמרות שמו, תפוצתו הטבעית משתרעת מאיראן, דרך אפגניסטן, פקיסטן, מערב ההימלאיה, הודו, נפאל, מזרח ההימלאיה, בנגלדש, אסאם ועד מיאנמר. סיסם הוא העץ הרשמי של מדינת פנג'אב בצפון מערב הודו ופרובינציית פנג'אב בפקיסטן.
 סיסם הודי
| |
|---|---|
סיסם הודי בגן הדסה בתל אביב
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | פרפרניים |
| סוג: | סיסם |
| מין: | סיסם הודי |
| שם מדעי | |
 Dalbergia sissooקנדול, 1825 | |
בישראל הוא נפוץ מאוד כעץ נוי בגינות ובשדרות, ולעיתים מתפשט כפליט תרבות באזורים מסוימים. בשל ריבויו מזרעים קיימת שונות רבה בין הפרטים בצורת הצמרת ובמדדים אחרים. פותחו זנים צרי נוף, רחבי נוף, ואף זנים בעלי צורה בכותית. גילוין של אוכלוסיות בר בשנת 1993 בנחל זרד בירדן מהווה עדות מחזקת לכך שעצי הסיסם בעין גדי שייכים לאוכלוסיית בר[3][4].
מאפיינים
עריכהסיסם הודי הוא עץ ירוק-עד שיכול להגיע לגובה של כ-20 מטרים עם קוטר נוף של עד 12 מטרים. זהו עץ אוהב חום, המתאפיין בנוף אוורירי ובצמרת רחבה וסגלגלה. לאחר כריתה או פגיעה בשורשיו, מתחדש העץ על ידי הצמחת נצרים רבים באזור בית השורשים.
הגזע המרכזי זקוף מחוספס מעט וצבעו אפור-חום בהיר. הגזע המרכזי זקוף בעל קליפה מחוספסת עם חריצים אורכיים בעיקר ובצבע אפור-חום בהיר. הענפים מרובים ומתפשטים לרוחב; הענפים הצעירים שעירים בעדינות.
הלוואים זעירים צרים ומוארכים באורך של כ-5 מ"מ נושרים במהירות.
העלים מסורגים, מורכבים מנוצים פעם אחת לשלוש או חמישה עלעלים שונים בגודלם זה מזה ומסורגים. העלה באורך של כ-3.7 עד 7.5 ס"מ וצירו זיגזגי. עוקצי העלעלים (פטוטרית) באורך של באורך של כ-5 עד 8 מ"מ, בתחילה מכוסים בשערות עדינות ובהמשך קירחים.
העלעלים נראים כעלים פשוטים ותמימים. טרף העלעל ירוק כשהעלים צעירים, מבריק כשהם מתבגרים ודמויי ביצה הפוכה (כמעט עגול ולעיתים דמוי יהלום-הפוך) ומחודדים לפתע בראשם. העלעלים שעירים בצדם התחתון ונעשים קירחים עם הזמן וצבעם בצד העליון ירוק כהה ובצד התחתון ירוק בהיר.
התפרחת קצרות וחיקית מסוג היא מכבד המורכב ממספר שיבולים קצרות עם פרחים יושבים או כמעט יושבים.
הפרחים פרפרניים, דו-מיניים, קטנים (8 עד 10 מ"מ), מרובים וצבעם ירק או צהבהב-לבן[5]. המפרש הכותרת אינו בולט כמעט משאר אברי הפרח; אורכו כאורך הסירה והמשוטים.
החפים והחפיות קטנים, שעירים ונושרים בקלות.
הגביע דמוי גביע באורך של כ-5 מ"מ, עם שיניים ריסניות והן אינן שוות זו לזו וקצרות מצינור הגביע.
הכותרת פרפרנית בצבע לבן-צהבהב. המפרש הכותרת אינו בולט כמעט משאר אברי הפרח; אורכו כאורך הסירה והמשוטים.
האבקנים 9, מאוחים לצינור, במבנה monadelphous, שבו האבקנים מאוחדים למבנה דמוי נדן שאינו סגור לחלוטין ומשאיר פתח בחלקו העליון. המאבקים אחידים, הם בדרך כלל קטנים, זקופים ונפתחים באמצעות חריצים קצרים בקודקודם (apical dehiscence).
השחלה עילית, שעירה, השחלה עילית שעירה בת עלה שחלה אחד. עמוד השחלה קירח, והצלקת עגולה. השליה עוברת לאורך תפר הבטן של עלה השחלה ובעלת 2 עד 4 ביציות.
הפרי הוא תרמיל מאורך, פחוס משני צדדיו, קירח, דמוי כנפית, באורך של כ-3.7 עד 10 ס"מ וברוחב של כ-7.0 עד 13 מ"מ, התרמיל מכיל 1 עד 4 זרעים שטוחים ומבריקים.
תפוצה ובית גידול
עריכהסיסם הודי גדל בעיקר באזורים טרופיים עונתיים יבשים, ולמרות שמו, תפוצתו הטבעית משתרעת מאיראן, דרך אפגניסטן, פקיסטן, מערב ההימלאיה, הודו, נפאל, מזרח ההימלאיה, בנגלדש, אסאם ועד מיאנמר. הוא התפשט גם למספר אזורים מחוץ לתחום תפוצתו הטבעי:
- אסיה: עיראק, עומן, פלשתינה (ישראל), האינאן (דרום-מזרח סין), דרום-מזרח סין, טייוואן, ג'אווה, סומטרה.
- אפריקה: בנין, בורקינה פאסו, קמרון, צ'אד, חוף השנהב, גאנה, גינאה, גינאה-ביסאו, קניה, מלאווי, מאוריטניה, מוזמביק, ניז'ר, ניגריה (כולל הפרובינציות הצפוניות), סנגל, סיירה לאון, סודן, טוגו, טנזניה, אוגנדה, זמביה, זימבבואה, ופרי סטייט (דרום אפריקה).
- אמריקה: דרום-מזרח ברזיל, קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, פלורידה, פנמה, פוארטו ריקו, איי ליוורד.
- אוקיאניה: קווינסלנד והטריטוריה הצפונית (אוסטרליה).
הסיסם עמיד לתנאים אקלימיים מגוונים: מקרה מתונה ועד כ-40 מעלות חום, , והוא יכול לשרוד תקופות יובש קייציות של שלושה עד ארבעה חודשים ועד 2,000 מילימטרים של משקעים בשנה. הסיסם נפוץ בגובה של כ-900 מטרים מעל פני הים, אולם מסוגל לצמוח גם ברום של עד כ-1,300 מטרים מעל פני הים בקרקעות שאינן מלוחות. בדרום הודו הוא משמש כעץ רחוב בערים רבות, ביניהן בנגלור. הסיסם ההודי נשתל במדינת ביהר, בצפון מזרח הודו, בצידי דרכים, וכעץ מטיל צל במטעי תה.
סיסם הודי בישראל
עריכההסיסם ההודי נשתל לראשונה בישראל בסביבות שנת 1940 והתפוצה שלו הלכה וגדלה במהירות רבה. בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים כבר היו פזורים בישראל אלפי עצים, שהוכיחו כושר הסתגלות ועמידות ללתנאי קרקע מגוונים (קרקעות חוליות, כבדות ואף גירניות), טמפרטורות של חום וקור, לרוחות ומיעוט משקעים. רבים מן העצים נשתלו כעצי רחוב ולעיתים נקטמו כשענפיהם הגיעו לקווי רשת החשמל.
בהמשך, התפוצה של הסיסם בישראל הצטמצמה, שכן העצים סובלים מתופעת התייבשות ענפים, הנוטים לצנוח מהעץ, ומהתמותה של חלק מהעצים שנים ספורות לאחר שתילתם. בנוסף, העץ מפתח נצרים רבים, דבר המצריך סילוק מתמיד שמקשה על תחזוקתו. כיום עדיין ניתן לראות בישראל עצים שגילם מעל חמישים שנה.
הסיסם ההודי מתאים כעץ לגנים גדולים, לשדרות רחבו, לחורשות ולפארקים. מראהו, צילו ואוושת הרוח בעלים מקנים תחושה של רוגע ושלווה. בשנים שחונות מומלץ להשקות את העצים. קיימים זנים המורכבים במשתלות, בעלי מופע אחיד ועם פחות פירות יבשים, שמקנים לעץ מראה רענן יותר. בחולון קיים גן הנקרא 'גן סיסם' על שם הצמח. הגן נמצא על יד גן סיפור.
מינים נוספים מסוג סיסם בישראל
עריכההסוג סיסם כולל עצים, שיחים ומטפסים מעוצים, ומקיף כ-283 מינים. תחום התפוצה הטבעי של הסוג הוא האזורים הטרופיים והסובטרופיים בעולם.
בישראל, מלבד סיסם הודי, מצויים עוד שני עצי נוי נדירים מסוג סיסם: סיסם אסמי, שמקורו במזרח ההימלאיה ועד דרום סין ודרום-מזרח אסיה, וסיסם בוהם (Dalbergia boehmii), שמקורו באפריקה. מובאים כאן המאפיינים הולטים שלהם המבדילם אותם אחד מן השני ומסיסם הודי.
סיסם אסמי (Dalbergia assamica) הוא עץ בעל עלים מנוצים פעם אחת, הכוללים 13 עד 21 עלעלים בצורת איזמל מוארך עד אליפטי וקהים בקודקודם. כותרתו לבנה עם פסים סגולים בפנים, ועלי הכותרת מצוידים בציפורניים ארוכות. לסיסם אסמי 10 אבקנים הערוכים במבנה diadelphous, שבו הם מחולקים לשני צרורות של חמישה אבקנים כל אחד (5+5), כאשר הזירים חופשיים בשליש העליון.
סיסם בוהם (Dalbergia boehmii) הוא עץ בעל עלים מנוצים פעם אחת, עם 4 עד 8 עלעלים דמויי איזמל-ביצה וקהים בקודקודם. הכותרת בצבע לבן או קרם, ומשנה צבעה לצהבהבה עם הזמן.
שימושים
עריכההעצה של הסיסם ההודי ידועה בעמידותה בפני טרמיטים בזכות צפיפות גבוהה של 0.7-0.8). היא גמישה וקלה לעיבוד ולמירוק, ובזכות המרקם הייחודי היא משמשת לייצור רהיטים וגם כפורניר (שכבת עץ דקה מאוד המשמשת כציפוי). העץ המיועד לריהוט מיובש בצל למשך כחצי שנה או באולמות סגורים באוויר חם למשך שבוע עד שבועיים.
הסיסם ההודי משמש גם להסקה ולייצור פחמים איכותיים, בזכות ערך קלורי גבוה של כ-5,000 קילוקלוריות לק"ג. ענפיו הדקים משמשים מזה מאות שנים כתחליף למברשת שיניים, בעיקר בכפרים בהודו, אפריקה והמזרח התיכון, ושוקי האזור עדיין מספקים ענפים אלה לשימוש מסורתי זה.
לקריאה נוספת
עריכה- עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 12 עמוד 155. משרד הביטחון ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. 1988.
קישורים חיצוניים
עריכה
- סיסם הודי, באתר ITIS (באנגלית)
- סיסם הודי, באתר NCBI (באנגלית)
- סיסם הודי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- סיסם הודי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סיסם הודי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- סיסם הודי, באתר Tropicos (באנגלית)
- סיסם הודי, באתר GBIF (באנגלית)
- סיסם הודי, באתר The Plant List (באנגלית)
- סיסם הודי, באתר IPNI (באנגלית)
- סיסם הודי באתר משתלת יגור
- סיסם הודי באתר הדר נוי
- סיסם הודי באתר "בנגו"
- סיסם הודי - מדריך מהיר באנגלית (אורכב 14.06.2020 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים
עריכה- ^ סיסם הודי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Dalbergia sissoo, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ סיסם הודי, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל, 2011
- ^ סיסם הודי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1998, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 200