סיפאקה שחורה
סיפאקה שחורה (שם מדעי: Propithecus perrieri) היא מין סיפאקה האנדמית למדגסקר. בעבר, מין זה נחשב כתת-מין של המין סיפאקה מעוטרת. אזור תפוצתה, בצפון-מזרח מדגסקר, קטן מאוד, וחלק ממנו מוגן. בתי הגידול המועדפים עליו הם יערות נשירים יבשים או לחים-למחצה. הסכנה העיקרית לעתידו של מין זה נובעת מאיבוד בתי גידול, שריפת עצים למטרות חקלאות, איסוף פחם וכריתת עצים. ארגון IUCN הציב מין זה תחת הקטגוריה "נתון בסכנת הכחדה חמורה"; הסיפאקה השחורה נחשבת לאחד מ-25 מיני הפרימטים המצויים בסיכון הגבוה ביותר.
 סיפאקה שחורה
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| משפחה: | אינדריים |
| סוג: | סיפאקה |
| מין: | סיפאקה שחורה |
| שם מדעי | |
 Propithecus perrieriלאבוודן, 1931 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
רובה המוחלט של הפרווה שחור. אורכם של פרטים בוגרים 85 עד 92 ס"מ; הנקבות גדולות מעט מהזכרים. משקלן של הסיפאקות נע בין 3.7 ל-6 ק"ג. הסיפאקות חיות במבנה חברתי של משפחה מצומצמת, שכולל 2-6 פרטים; הן נעות בחופת יער הגשם בחיפוש אחרי מזונן - פירות, עלים, פרחים, ניצנים וזרעים. גודל הטריטוריה כ-10 דונם, כשפרטים מקבוצות שונות מתקשרים זה עם זה באמצעות קולות. נדירים הקרבות בין פרטים מקבוצות שונות, כמו גם ההיתקלויות ביניהן. החברה מטריארכלית, הנקבות מקבלות גישה מועדפת למזון.
עונת הרבייה קבועה, והסיפאקות מתרבות כל שנה או כל שנתיים. קצב גדילת הגורים קטן מאוד, בשל שכיחות המזון בבית הגידול, אך קצב התפתחות השיניים שלהם גדול מאוד. כחצי מגורי הסיפאקה מתים בטרם הגיעם לגיל שנה. הגורים מגיעים לעצמאות בגיל שנתיים, הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 4 שנים, ואילו הזכרים בגיל 5 שנים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- סיפאקה שחורה, באתר ITIS (באנגלית)
- סיפאקה שחורה, באתר NCBI (באנגלית)
- סיפאקה שחורה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- סיפאקה שחורה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- סיפאקה שחורה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סיפאקה שחורה, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ סיפאקה שחורה באתר הרשימה האדומה של IUCN