סלאבהנג'יקה

מונח באמנות הינדית ובודהיסטית לפסל או תבליט נפוצים של דמות אישה המחזיקה ענף של עץ.

סלאבהנג'יקה או שלאבהנג'יקהסנסקריט: शालभञ्जिका) הוא מונח שנמצא בספרות ובאמנות ההודית (אנ') עם מגוון משמעויות. באמנות בודהיסטית משמעות המונח היא דמות של אישה או יאקשיני[א] ליד, ולעיתים קרובות מחזיקה, עץ, או התייחסות למאיה (אם הבודהה) (אנ') מתחת לעץ ה"סאלה", כשהיא יולדת את סידהארתה (בודהה).[1] באמנות ההינדית והג'יינית (אנ'), המשמעות היא פחות ספציפית, ומתייחסת לכל פסל או פסלון, בדרך כלל של דמות נשית, השוברים את המונוטוניות של קיר או חלל רגיל ובכך מחיים אותם.

"סלאבהנג'יקה", פסל מתקופת אימפריית הויסלה (אנ'), בלור, קרנאטקה, הודו

בספרות הבודהיסטית, המונח סלאבהנג'יקה מתייחס גם לפסטיבל הודי עתיק, זה שנחגג כאשר עץ הסאלה פורח בהקשר של חייו של בודהה.[2]

בספרות, מלבד המשמעות כפסל, סלאבהנג'יקה יכולה להיות בובה, או פיה, או פתיינית (יצאנית) בהתאם להקשר. בהקשרים אלה, הם ידועים גם בשמות שילאבליקה, מדאנקאי, או מדאניקה. בהקשר של שירה ומוזיקה הודית, המונח סלאבהנג'יקה הוא שם נרדף למשקל בשירה הקרוי פאתייה - אחד מהצ'אנדה המינורית (משקל שירי) בקבוצת קאטושפדי, והוא משמש למעבר.[3]

באתרים בודהיסטים, תבליטים על סטופות הציגו נקבה מסוגננת ליד עץ, בדרך כלל אוחזת או שוברת ענף כמו מאיה אימו של הבודהה. בהקשרים אלה, סלאבהנג'יקה עשויה להיות קשורה לאלות עצים קדומות בדת העממית ההודית, הקשורות לפוריות.

איקונוגרפיה קשורה

עריכה
 
"הולדת הבודהה", גנדהארה, אימפריית קושאן, המאה השנייה לספירה

לעיתים קרובות קיים בלבול בין עץ הסאל (Shorea robusta) לעץ ה"אשוקה" (Saraca indica) בספרות הקדומה של תת היבשת ההודית. גם התנוחה של הסלאבהנג'יקה דומה מאוד לזו שמוצגת כמעט תמיד באמנות למלכה מאיה כאשר ילדה את גאוטמה הבודהה מתחת לעץ אשוקה בגן בלומביני, בעודה אוחזת בענף מעל ראשה ביד אחת.

אטימולוגיה

עריכה
 
נבנה בערך בשנת 1100 לספירה, מקדש איסווארה ההינדי בג'לאסאנגווי (אנ') בקרנאטקה כולל הרבה "סלאבהנג'יקות", ללא עץ כלשהו. בין אלה אישה כותבת כתובת סנסקריט בכתב קנאדה על לוח.
 
שלאבהנג'יקה על הטוראנה המזרחית (שער) מתחת לעץ, באתר המונומנטים הבודהיסטיים בסאנצ'י

המילה סלאבהנג'יקה (śālabhañjikā) היא הלחם בסיסים בסנסקריט של המילים סאלה (śālā) ובהנג'יקה (bhañjikā). משמעות המילה בהנג'יקה היא "שבירה, הפרעה". משמעות המילה סאלה היא כל "בית, חלל, מתחם, חומה, חצר" – כמו בדרמסאלה (dharmaśālā - בית מנוחה) או גוסאלה (gośālā - חלל מנוחה לפרות).[4] אותה מילה מתייחסת גם לעץ הסאלה, עץ יקר ערך המשמש לבניית בתים ומבנים אחרים.[4] על פי פוגל, חוקר בסנסקריט, המשמעויות השונות של המילה סלאבהנג'יקה במסורות ההודיות, עשויות להיות קשורות למשמעות של עץ הסאלה, המסורת הבודהיסטית מקשרת אותו עם לידתו של בודהה, בעוד שמסורות הינדיות וג'ייניות משתמשות באותו עץ להכנת פסלים וחפצי אמנות אחרים.

מיקומים

עריכה

במסורות הבודהיסטיות, בין פסלי הסלאבהנג'יקה הנודעים עם עץ הסאל נמצאים בבהארהוט (אנ') ובשערים (טוראנה) של אתר המונומנטים הבודהיסטיים בסאנצ'י ליד בופאל, אתר מורשת עולמית. ליד פטנה נחפרה דוגמה מוקדמת נוספת של שלאבהנג'יקה עם שרידי הסטופה הבודהיסטית ומקדש דוראקי דווי באתר הארכאולוגי קומהרר (אנ'). הוא מיוחס לשושלת שונגה המתוארכת למאה ה-2 או ה-1 לפני הספירה. זה עשוי לשקף את שרידי העיר העתיקה פטאליפוטרה (אנ').

במסורת ההינדית, בין פסלי הסלאבהנג'יקה הנודעים ללא עץ סאל נמצאים אלה במקדשי אימפריית הויסלה (אנ') מהמאה ה-12 של צ'נאקשווה, הויסלשוורה וקשווה בדרום-מרכז קרנאטקה. חלק מהסלאבהנג'יקה במקדשים ההינדיים והג'יינים עשויים לכלול עיטורים של מוטיבים של פרחים או גפנים מאחורי הפסל או לצדו של הפסל או התבליט.

פסלי הסלאבהנג'יקה נמצאו במקדשים היסטוריים רבים של הודו, נפאל, קמבודיה, וייטנאם ואינדונזיה. אלה כוללים את מקדש מתקופת שושלת צ'לוקייה בג'לאסאנגווי (אנ') בצפון-מזרח קרנאטקה, רבים בתנוחת טריבהנגה (אנ') (בצורת האות S). הפסלים המוקדמים הללו היו מקור ההשראה לדמויות המאוחרות יותר של הויסלה.

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סלאבהנג'יקה בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ יאקשה הם קבוצה רחבה של רוחות טבע, בדרך כלל מיטיבות, אבל לפעמים שובבות או גחמניות, הקשורות למים, פוריות, עצים, יער, אוצר וטבע בראשיתי. הן מוזכרות בטקסטים הינדים, ג'ייניים ובודהיסטיים. יאקשיני היא יאקשה ממין נקבה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Temple Strut with a Tree Goddess (Shalabhanjika)". The Metropolitan Museum of Art.
  2. ^ J Ph Vogel (1929). "The woman and tree or Salabhanjika in Indian Arts and Literature". Acta Orientalia. 7: 202–209.
  3. ^ H.D. Velankar (1936). "Apabhramsa Meters". The Journal of the University of Bombay. V (9): 57–58.
  4. ^ 1 2 Monier Monier Williams (1994 updated), Sanskrit English Dictionary, शाल śāla śālá, page 260