סמל יפן

החותם הקיסרי של יפן
	החותם הקיסרי של יפן
פרטים
המחזיק בסמל	יפן
תאריך אימוץ	1869
התקנים
ציצה	חרצית
פרטים נוספים
מסדרי אבירות	מסדר החרצית

החותם הקיסרי של יפן (ביפנית: 菊の御紋 - קיקו נו גומון, "סמל החרצית האצילי" או "סמל החרצית הקיסרי") הוא המון והסמל המשמש את המשפחה הקיסרית ביפן ומופיע על המסמכים הרשמיים שלה. לפי חוקת מייג'י משנת 1890 איש לא היה רשאי להשתמש בחותם הקיסרי מלבד הקיסר, שהחותם שלו היה חרצית עם 16 פרחים לשוניים, עד שנת 1947. לכן, לכל חבר במשפחה הקיסרית היה חותם שונה במקצת. מקדשי שינטו השתמשו באותן שנים בחותם כסמלם או השתמשו באלמנטים שונים ממנו לסמל שלהם.

הקיסר גו דאיג'ו (אנ') ניסה בשנת 1333 לשבור את שלטון השוגון ביפן. לאחר שנכשל והוגלה הוא אימץ סמל חרצית עם 17 פרחים לשוניים כדי להבדיל את עצמו מממשיכו, הקיסר קוגון (אנ'), שהמשיך להשתמש בחותם שבו 16 פרחים לשוניים.

הסמל מופיע כפרח חרצית צהוב או כתום, עם קווי מתאר שחורים או אדומים. במרכז מופיע עיגול המוקף ב-16 פרחים לשוניים. מערכת נוספת של 16 פרחים לשוניים של חרצית מוטים ביחס לחזית מופיעה מאחורי המערכת החזיתית, וניתן לראות אותה בקצוות התפרחת. דוגמה לשימוש בסמל ניתן למצוא במסדר החרצית, המסדר הגבוה ביותר ביפן.

שאר חברי המשפחה הקיסרית משתמשים בסמל חרצית בעל 14 פרחים לשוניים. חרצית בעלת 16 פרחים לשוניים משמשת כסיכה לחברי הדיאט של יפן (בית הנבחרים היפני), מסדרים, פקודות רשמיות, דרכונים וכו'.

במהלך ההיסטוריה כל קיסר עיצב לעצמו את חותמו, ולא היה חותם אשר נשמר במהלך הדורות. גם כיום אין חותם קבוע בחוק, אך השימוש הרווח הוא בסמל המופיע על הדרכונים של אזרחי יפן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמל יפן בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא יפן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.