סן לואיס (פרובינציה)
סן לואיס (בספרדית: San Luis) היא פרובינציה במרכז ארגנטינה, במזרח אזור הקוז'ו.
| |||
 | |||
| סיירה דה לאס קיחאדאס | |||
| מדינה |
 ארגנטינה | ||
|---|---|---|---|
| חבל ארץ | קוז'ו | ||
| מושל | אלברטו רודריגס סאה | ||
| רשות מחוקקת |
legislature of San Luis  | ||
| נפות בפרובינציה | 9 | ||
| בירת הפרובינציה | סן לואיס | ||
| תאריך ייסוד | 1820 | ||
| שטח | 76,748 קמ"ר | ||
| גובה | 592 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Cerro de las Ovejas | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בפרובינציה | 542,069 (2022) | ||
| ‑ צפיפות | 5.6 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 33°18′S 66°21′W / 33.3°S 66.35°W | ||
| אזור זמן | UTC-3 | ||
| http://www.sanluis.gov.ar/ | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת סן לואיס רגילה) | |||
  | |||
סן לואיס גובלת בפרובינציית קורדובה במזרח, בלה פמפה בדרום, במנדוסה במערב ובסן חואן ובלה ריוחה בצפון. סן לואיס היא אחת הפרובינציות הקטנות בארגנטינה, הן בשטחה (כ-76 אלף קמ"ר) והן באוכלוסייתה (כ-368 אלף נפש). בירתה היא העיר סן לואיס.
גאוגרפיה
עריכהשטחה של סן לואיס 76,748 קמ"ר, וצורתה מלבנית. דרומה של הפרובינציה מישורי ונמוך, ואילו בצפונה מתנשא רכס סן לואיס, שגובהה של הפסגה הגבוהה ביותר בו הוא 2,150 מ' מעל פני הים. גבולה המערבי של סן לואיס, עם פרובינציית מנדוסה, נקבע על תוואי נהר דסאגואדרו, שמשנה את שמו לסלאדו לאחר מפגשו עם נהר דיאמנטה, הנשפך אליו ממערב. נהר זה הוא הגדול והמשמעותי בפרובינציה.
האקלים בפרובינציה יבש, וגשמים יורדים רק בקיץ, בין אוקטובר למרץ. הטמפרטורות הממוצעות נעות בין 17° ל-23°.
בתחומי סן לואיס פארק לאומי אחד, סיירה דה לאס קיחאדאס, המשתרע על פני כ-1,500 קמ"ר בצפון-מערב הפרובינציה.
היסטוריה
עריכהבטרם הגיעו הספרדים לדרום אמריקה, חיו בשטחה של סן לואיס של ימינו בני עמים שונים: מיצ'ילינגואה, קלצ'אקייה, רנקלה, פואלצ'ה ופוונצ'ה. ב-1594 הגיע לאזור לואיס חופרה דה לואאיסה אי מנסס, וייסד את העיר סן לואיס. העיר ננטשה תוך זמן קצר עקב התקפות התושבים הילידים, ונוסדה מחדש ב-1596 בידי מושל צ'ילה, מרטין גרסיה אונייס דה לויולה, בשם סן לואיס דה לויולה נוּאֶבָה מדינה דה ריו סֶקו. מקומה הועתק ב-1643, וב-1689 הועתק שוב, למקומה הנוכחי. ב-1712 הותקפה העיר בידי המאפוצ'ה, ניזוקה באופן חמור ונבנתה מחדש באופן מבוצר יותר.
לאחר הקמת מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה ב-1776, סופחה אליה סן לואיס, כחלק מהאינטנדנסיה של קורדובה. ב-1813 הוקמה האינטנדנסיה של קוז'ו, שכללה את פרובינציות סן לואיס, מנדוסה וסן חואן של ימינו. ב-1820 פורקה האינטנדנסיה, וסן לואיס הייתה לפרובינציה עצמאית. ב-1855 אושרה חוקתה.
לשפל הגדול בשנות ה-30 של המאה העשרים הייתה השפעה קשה על הפרובינציה, וכמעט מחצית מהאוכלוסייה נטשה אותה. רק לאחר שהונהגה בה מדיניות של הקלות מס למפעלי תעשייה, התאוששה כלכלת הפרובינציה, ותושבים חדשים החלו להגיע אליה.
דמוגרפיה
עריכהבסן לואיס מתגוררים, נכון לשנת 2001, כ-368 אלף נפש, למעלה ממחציתם (כ-192 אלף נפש) בבירה, סן לואיס. העיר השנייה בגודלה היא ויז'ה מרסדס, שבה מתגוררים כ-97 אלף נפש. בעיר השלישית בגודלה, מרלו, מתגוררים רק 11 אלף נפש, ויתר האוכלוסייה מפוזרת על פני עיירות קטנות וכפרים. צפיפות האוכלוסין בפרובינציה עומדת על כ-5 בני אדם לקמ"ר. מבחינה מינהלית, היא מחולקת לתשעה דפרטמנטוס.
כלכלה
עריכההתמ"ג בסן לואיס נאמד בשנת 2006 בכ-3.4 מיליארד דולרים, שהם כ-9,200 דולרים לנפש, שיעור גבוה במעט מהממוצע הארצי בארגנטינה.
עד 1982, כלכלת הפרובינציה התבססה על חקלאות, ובמיוחד על גידולי תירס ובקר, והתעשיות הנלוות לגידולי בקר: בשר, מוצרי חלב ובורסקאות. רפורמות במיסוי שהונהגו באותה שנה הביאו לגידול חד בחלקה של התעשייה בתוצר, וכיום מהווה התעשייה קרוב למחצית ממנו, יותר מבכל פרובינציה אחרת בארגנטינה. עיקר התעשייה כוללת מכשירי חשמל ביתיים, טקסטיל, קרמיקה, פלסטיק ונייר.
מחצבים הנכרים בתחומי הפרובינציה כוללים בעיקר אבן גיר ושיש, אך גם טונגסטן, אורניום ומלח.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סן לואיס (בספרדית)
הערות שוליים
עריכה