סנאציה
| ערך מחפש מקורות | |
סנאציה (בפולנית: Sanacja; מילולית, "הבראה") הייתה קואליציה של תנועות פוליטיות בימי הרפובליקה הפולנית השנייה בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה. הקואליציה הוקמה בידי יוזף פילסודסקי בשנת 1926 כמשקל נגד לתנועות הפרלמנטריות הכושלות אשר הנהיגו את פולין עד אז, ולאחר תפיסתו את השלטון בכוח בשנה זו.
היסטוריה
עריכההתנועה קיבלה את שמה מן המילה הלטינית ל"תברואה" ("sanatio”). בתחילתה הייתה תנועה זו חוג אידאולוגי שאליו חברו קציני צבא בכירים הממורמרים מאוזלת ידו וחוסר יציבותו של המשטר הפרלמנטרי הפולני, ומן השחיתות שפשתה בו. בחוג זה היה חבר יוזף פילסודסקי אשר לאחר בחירתו של גבריאל נרוטוביץ' לנשיא פולין, בשנת 1922 פרש מן ההנהגה הלאומית ושהה בבדידות בכפר. אל התנועה הצטרפו אלמנטים מן השמאל, מן הימין ומן המרכז, ומטרתם להדביר את השחיתות, ולהוריד את האינפלציה.
מאז חקיקת החוקה הפולנית בשנת 1921, לאחר שהמדינה קיבלה את עצמאותה בשנת 1918 ובמשך כשנתיים לחמה על מנת לגבש את גבולה המזרחי, לא הייתה פולין יציבה מבחינה פוליטית. החוקה הקנתה לפרלמנט (הקיים) כוח רב, ולמעשה הייתה הממשלה תלויה בהחלטותיו, עד כדי ריקון מתוכן של סמכויות הממשלה. סעיפים בעייתיים אלו בחוקה הוכנסו על ידי מתנגדי פילסודסקי, על מנת לחסום את דרכו הפוליטית, אך בפועל הם גרמו לחוסר יציבות, ולחילופי שלטון תכופים בין מפלגות השמאל, הימין והמרכז. הנשיא הראשון של הרפובליקה גבריאל נרוטוביץ' נרצח בדצמבר 1922, לאחר הסתה של הימין הקיצוני שטען כי נבחר בקולותיהם של היהודים, וחוסר היציבות ברפובליקה גבר. שלטון ראש הממשלה ולדיסלב גרבסקי יצר איזון מסוים במהלך 1924 – 1925, אך לאחר נפילת ממשלתו, שבו התופעות השליליות של חילופי שלטון וחוסר יציבות.
התנועה הופיעה עוד בטרם תפס פילסודסקי את השלטון בכוח במאי 1926, והמשיכה את דרכה עד להתמוטטות המדינה הפולנית לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, אך מעולם לא הייתה לתנועה רשמית, מאחר שפילסודסקי עצמו התנגד לכל צורה של מפלגה. לדעתו של פילסודסקי המפלגות מקדמות את ענייניהן הן במקום לתמוך במדינה ובאנשיה. התנועה מעולם לא הובילה ליצירת מפלגה, אך בשנת 1928 פוליטיקאים הפעילים במסגרת התנועה יצרו את "הגוש הבלתי מפלגתי לשיתוף פעולה עם המפלגה" (B.B.W.R. - Bezpartyjny Blok Wspolpracy z Rzadem), שהייה קואליציה מוזרה של מפלגות פוליטיות אשר טענו כי אינן מפלגתיות.
על אף שפילסודסקי מעולם לא קיבל את השלטון בעצמו, השפעתו על המדינה הייתה מוחלטת לאחר הפיכת 1926. במשך עשר השנים שלאחר מכן היה פילסודסקי האיש החזק בפולין, ועמד בראש שלטון בעל נטייה למרכז, אשר זכה לפופולריות בקרב העם. ממשלתו הצבאית באופייה של ראש הממשלה קזימיר ברטל וכל הממשלות שלאחריה, התקבלו על ידי פילסודסקי בטרם התקבלו על ידי הנשיא. הממשל היה עירוב של אלמנטים פופוליסטיים ודמוקרטיים, עם אלמנטים סמכותנים ודיקטטוריים, ו"סנאציה" הייתה ססמתו. הממשל הצליח לייצב את המצב הכלכלי, אך היה בעל רקורד בעייתי בתחום זכויות האדם. המפלגה הקומוניסטית נרדפה, מיעוטים אתניים עברו תהליך של פולניזציה כפויה, בשנת 1930 פוזר הסיים (הוא הפרלמנט הפולני) ומנהיגי האופוזיציה נשלחו למאסר. מחנה מיוחד לאסירים פוליטיים הוקם בעיר ברזה קרטוסקה (כיום בבלארוס). אך בהשוואה למשטרים אחרים שפעלו באותה תקופה כגון הנאצים והפשיסטים, היה המשטר מתון, ואף ליברלי.
באפריל 1935 נחקקה חוקה חדשה אשר החליפה את חוקת 1921. החוקה, שנתפרה למידותיו של פילסודסקי, הביאה לידי ביטוי את הרעיונות העיקריים של הסנאציה – משטר חזק, נשיאותי וריכוזי. אך חודש לאחר קבלת החוקה מת פילסודסקי. לאחר מותו התפתחו בתנועת הסנאציה שלושה פלגים מרכזיים:
- הפלג השמאלי, בהנהגת ולרי סלאבק, חיפש דרכים לדו קיום עם האופוזיציה.
- הפלג המרכזי, בהנהגת הנשיא, איגנצי מושצ'יצקי.
- הפלג הימני בהנהגת הגנרל אדוורד רידז-שמיגלי, אשר הפך למזוהה עם "מפלגת האחדות הלאומית" OZN.
הפלג הראשון איבד עד מהרה את חשיבותו, אך הנשיא מושצ'יצקי ורידז-שמיגלי המשיכו את מאבקם האידאולוגי עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה נלקחו רבים מחברי סנאציה בשבי על ידי הגרמנים. חלקם נמלטו לרומניה ומשם למדינות המערב. על אף שצרפת התעקשה שלא לכלול חברי סנאציה בממשלה הפולנית הגולה, רבים מהם נותרו בעלי השפעה על משטר זה, אשר בראשו עמד ולדיסלב שיקורסקי, אחד ממתנגדיה החריפים של הסנאציה. לאחר המלחמה לא הורשו רבים מהם לשוב לבתיהם, שכן המשטר הקומוניסטי החדש ראה בהם את אויבי המדינה הפולנית.
