ספק (אי-ודאות)

סָפֵק הוא מצב ביניים, בין אמונה לחוסר אמונה. נובע מתוך אי-ודאות, חוסר אמון או חוסר ביטחון בטענת עובדה, בפעולה, מניע או החלטה מסוימת. הספק מביא להטלת פקפוק ברעיונות מסוימים במציאות, ומוביל להשהיה או דחייה של פעולות רלוונטיות מתוך דאגה מפני טעות או מפני שגיאה.

הגדרות מסוימות ל"ספק", מדגישות את המצב של שארית מחשבה, בנוגע לשני רעיונות סותרים וחוסר האפשרות לאשר אחת מהן. הפועל "להטיל ספק" יכול להתקשר גם לפקפוק במצב או בניסיון חיים של מישהו.

ספק לעיתים נוטה לפקפק בהיגיון. הוא יכול להוביל אנשים להסס לפני שהם פועלים ו/או לפעול בצורה קפדנית ומדויקת יותר. ייתכן שלספק יש חשיבות כלשהי כגורם המוביל למצב של חוסר קבלה או אי-אמון מצד אנשים אחרים. בפוליטיקה, באתיקה ובחוק (בדרך כלל בהחלטות שקובעות את מסלול חייו של אדם), יש ל"ספק" השפעה גדולה וחשיבות רבה.

הספק בחוק

רוב מקרי הפלילים שנשפטים בשיטה האדברסרית דורשים, בזמן העמידה לדין, הוכחות למען הספק הסביר. כלומר, ישנו נטל על המדינה, להביא הוכחות שיגיעו או יעברו את "הספק הסביר"- ש"האדם הסביר" אכן אשם באשמה.

תורת המשפטים מגדירה את המונחים "ספק" וסביר" למטרות אלו.

ביהדות נושא הספקות והכרעתם תופסים מקום מרובה החל ממחלוקות התנאים כגון לגבי ממון המוטל בספק חולקים כשיטת התנא סומכוס או המוציא מחבירו עליו הראיה כשיטת חכמים וכלה בספרות תלמידי חכמים אחרונים כגון קונטרס הספיקות.

אמירה מיוחדת בנושא הספקות הקשורה יותר למצב רוחני מאשר להכרעה הלכתית היא - אין שמחה כהתרת הספקות ( ראה מקור הביטוי[1])

ראו גם

ספקנות

לקריאה נוספת

ספרים באנגלית:

Hein, David (Winter 2006). "Faith and Doubt in Rose Macaulay's The Towers of Trebizond". Anglican Theological Review 88 (1): 47-68.
Hecht, Jennifer Michael (2003). Doubt: a history: the great doubters and their legacy of innovation from Socrates and Jesus to Thomas Jefferson and Emily Dickinson. San Francisco: HarperSanFrancisco. This book traces the role of doubt through human history, all over the world, particularly regarding religion.

קישורים חיצוניים

אמון וספק, דף שער בספרייה הלאומית

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ספק
ציטוטים בוויקיציטוט: ספק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספק