ספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל

ספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל הוא אוסף שמות של אישים וארגונים שתרמו תרומה נכבדה לתנועה הציונית. הרישום בספר מהווה אות הוקרה לנרשם, המקבל תעודה מפוארת המעידה על רישומו בספר.

הרעיון לספר עלה כבר בקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבזל ב-1897. הספר עצמו נפתח ב-1901, עם הקמת קרן קיימת לישראל. הראשון בספר אמור היה להיות בנימין זאב הרצל אבל הוא ויתר, למייסד הקרן צבי הרמן שפירא^[^{דרוש מקור]}. כמו כן נרשמו בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, משה מונטיפיורי, מקס נורדאו^[1] ורבים אחרים. אגודות ציוניות ברחבי העולם עשו מאמצים לאסוף את הכסף הנדרש כדי לרשום את מקומם בספר הזהב^[2]. כן נרשמו קונגרסים^[3] ואסיפות ציוניות^[4].

בספר נרשמו אלו שתרמו לפחות סכום מסוים של כסף לקרן הקיימת. בשנת 1902 התרומה המזכה ברישום בספר הזהב עמד על 10 לירות שטרלינג^[5] או 10 רובל מטבע זהב^[6].

הרישום בספר נחשב למתנה מיוחדת לרגל יום הולדת, בר מצווה או חתונה במשפחה פעילה בתחומי העשייה הציונית.

כרכי הספר מוצגים לציבור במשרדי הקרן הקיימת בירושלים. יש גם מאגר מידע המאפשר לערוך חיפוש ולמצוא את שמות האנשים שנרשמו בספרים.

הכרכים הם יצירות אומנות, שהוכנו בידי בעלי מלאכה אומנים. למשל, כריכת ספר הזהב השני (המכיל רישומים מהשנים 1922-1913) עוצבה בידי תלמידי ומורי בצלאל. כל כרך שוקל כ-30 ק"ג, הכריכה עשויה עור ונחושת, מעוטרת תבליטים, לעיתים עם ריקועי כסף ושיבוץ אבני חן. עיצוב הכריכה מתאר נושאים כגון נופי הארץ, סמליה ותולדותיה. הרישום בספרים נעשה על ידי סופרי סת"ם מומחים.

קצב הרישום

עד 20 באוקטובר 1902 נרשמו בספר הזהב 138 יחידים ואגודות^[7].

עד שנת 2008 הכיל הספר 24 כרכים. נכון לתחילת שנת 2013 קיימים 26 ספרי כבוד ו-6 כרכים מיוחדים, כל אחד בעל עיצוב מיוחד.

לספר הזהב נילווים ספרי כבוד נוספים של הקרן הקיימת לישראל: ספר הילד, ספר בר המצווה וספר הנישואין.

ראו גם

החורש (בצלאל)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ אחינו בצרפת, המליץ, 29 ביוני 1903
^ ראו למשל: קניגסברג, המליץ, 2 באוגוסט 1903
^ נתיבות ציון, הצפירה, 30 ביולי 1903
^ אסיפת המזרחי בפרסבורג, הצפירה, 28 באוגוסט 1904
^ לארצנו, המליץ, 18 במרץ 1902
^ מכתבים על הציונות, המליץ, 29 ביוני 1902
^ האספה השנתית של מנהיגי הציונות, הצפירה, 3 בנובמבר 1902

ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] אחינו בצרפת, המליץ, 29 ביוני 1903

[2] ראו למשל: קניגסברג, המליץ, 2 באוגוסט 1903

[3] נתיבות ציון, הצפירה, 30 ביולי 1903

[4] אסיפת המזרחי בפרסבורג, הצפירה, 28 באוגוסט 1904

[5] לארצנו, המליץ, 18 במרץ 1902

[6] מכתבים על הציונות, המליץ, 29 ביוני 1902

[7] האספה השנתית של מנהיגי הציונות, הצפירה, 3 בנובמבר 1902

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]