סרטני פרסה

סרטני פרסה (שם מדעי: Limulidae; מכונים באנגלית Horseshoe crab) הם משפחה של פרוקי-רגליים ימיים שחיים בעיקר במים רדודים באוקיינוסים, על קרקעית בוץ או חול. שמם העממי מטעה, שכן הם אינם סרטנאים אלא בעלי כליצרות. סרטני פרסה זו נוהגים להגיע לחוף על מנת להזדווג. בביצים של מינים ממשפחה זו הנמצאים לחופי תאילנד מצוי הרעל טטרודוטוקסין. נמצאו מאובנים בני 450 מיליון שנה של מינים ממשפחה זו, ועל כן המינים במשפחה נחשבים למאובנים חיים. בשנים האחרונות פוחת מספרם עקב דיג יתר בחוף המזרחי של צפון אמריקה ועקב הרס אזורי מחיה באזור יפן.

סרטני פרסה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
תת־מערכה:	בעלי כליצרות
מחלקה:	בעלי כליצרות ימיים
סדרה:	זנבות חרב
משפחה:	סרטני פרסה
סוגים
Limulus Tachypleus Mesolimulus Carcinoscorpius
שם מדעי
Limulidae ‏לייך, 1819

טקסונומיה

סרטני פרסה דומים במקצת לסרטנים אמיתיים, אך הם שייכים לתת-מערכה נפרדת הקרויה בעלי כליצרות וקרובים יותר למחלקת העכבישנים. הם משויכים לתת-מערכת בעלי כליצרות ימיים בה נמצאים שתי סדרות: עקרבי מים (Eurypterida) אשר נכחדו, וזנבות חרב (Xiphosura) אשר כל המשפחות בה (9 במספרם) נכחדו לבד ממשפחת סרטני פרסה. במשפחה זו גופא, ישנם 4 סוגים שמתוכם אחד נכחד, סוג אחד שבו נכחדו כל המינים למעט אחד, וסוג אחד שבו קיימים כל המינים למעט אחד. המיון של המשפחה הוא כדלהלן:

• משפחה: סרטני פרסה (Limulidae)
  • סוג: Limulus – בו מין אחד קיים ו-4 מינים שנכחדו.
  • סוג: Tachypleus – בו שני מינים קיימים ומין אחד שנכחד.
  • סוג: מסולימולוס (Mesolimulus) – נכחד
  • סוג ומין יחיד: סרטן פרסה מנגרובי (Carcinoscorpius rotundicauda)

מבנה

סרטני פרסה מהמין Tachypleus tridentatus במבט מלמטה.

גופו של סרטן פרסה מוגן בשריון. יש לסרטן זה מספר זוגות עיניים, בהן עיניים המסוגלות לראות הן אור נראה והן אור על-סגול, עיניים הממוקמות מעל הבטן, ליד הפה, וכן עיניות. ראיית היום שלהם חלשה עקב חולשתם של התאים קולטי האור שלהם, אך ראיית הלילה שלהם טובה פי מיליון מראיית היום. הפה שלהם ממוקם בין הרגליים, ואלה מסייעות להם כמלתעות בטחינת מזון. לסרטן פרסה יש חמישה זוגות רגליים, ואלה משמשים אותו לשם הליכה, שחיה והעברת מזון לפה. לכל רגל יש כף, חוץ מאשר לזוג האחרון. הזנב הארוך והנוקשה מאפשר לסרטן להתהפך בחזרה אל בטנו במקרה הצורך, כך שסרטן עם זנב שבור נדון למעשה למות בתוך זמן קצר. הסרטנים נוהגים לשחות במהופך – בזווית של 30 מעלות לערך.

מאחורי רגליו יש לסרטן פרסה זימים, בהם הוא מעבד גזי נשימה ובעזרתם הוא לעיתים שוחה. לסרטן אין שלד, כמו לכל פרוקי הרגליים, אך יש לו לוחות דמויי שלד פנימי שתומכים בזימים. הם ניזונים מסרטנאים ודגים קטנים. הנקבות גדולות מהזכרים. גודלם נע בין 15–20 ס"מ ל-60 ס"מ בקרב תת-מינים מסוימים של סרטן זה.

• איורים של סרטני פרסות סוס
• 
  איור של סרטן פרסת-סוס. נוצר על ידי הנריק הארדר ב-1916.
• 
  כפי שניתן לראות באיור, לסרטנים אלו יש שתי עיניים מרכזיות ושבע עיניים משניות. שתי עיניים משניות נמצאות מאחורי העיניים המרכזיות.
• 
  סרטני פרסה נוטים בדרך כלל לשחות במהופך בזווית אופקית של 30 מעלות, והם גומאים בשנייה אחת 10–15 ס"מ.

הזדווגות

סרטני פרסה מגיעים לחוף לצורך רבייה.

בעונת ההזדווגות נודדים הסרטנים למים רדודים לחופי אוקיינוסים. הזכר בוחר נקבה, מטפס על גבה ונאחז בו. לעיתים קרובות מספר זכרים מתגודדים סביב נקבה אחת, וכך ניתן לזהות את הנקבה. היא בדרך כלל הגדולה במרכזם של 3–5 פרטים קטנים יותר. הנקבה חופרת חור בחול ומטילה בחור ביצים, בעוד הזכר או הזכרים מפרים אותן. הנקבה יכולה להטיל בין 60,000 ל-120,000 ביצים בכל הטלה, בקבוצות של כמה אלפי ביצים בכל פעם. הביצים בוקעות לאחר כשבועיים. רבות מהן נאכלות על ידי ציפורי חופים עוד לפני בקיעתן. הצאצאים גדלים פי שישה בשנה הראשונה לחייהם.

גידול סרטני פרסה בשבי קשה, עקב העובדה שסרטנים אלה נוטים להזדווג רק במקומות בהם הוטלו ביצים בעבר. עדיין לא ברור מה המנגנון לפיו מזהים הסרטנים את המקומות בהם הוטלו ביצים בעבר.

שאיבת דם

סרטון של סרטן פרסה חופר בחצץ.

בניגוד לבעלי חוליות, לסרטני פרסת-סוס אין המוגלובין בדם, ובמקומו יש להם המוציאנין (Hemocyanin) האופייני לחסרי חוליות ומספק חמצן לאיברים. מאחר שהמוציאנין מכיל אטומי נחושת, דמם של הסרטנים הוא בצבע כחול. הדם מכיל תאי אמבוציט הקרויים כך מחמת שהם נעים כאמבה, והם ממלאים תפקיד דומה לתאי הדם הלבנים אצל בעלי החוליות בהגנה על האורגניזם מפני פתוגניות. תאים אלו נלקחים מדמו של המין סרטן פרסת-סוס אטלנטי (Limulus polyphemus), ומופקת מהם תמצית מימית הקרויה Limulus amebocyte lysate או בקיצור LAL, על שם הסרטן. התמצית משמשת לצורך זיהוי של אנדוטוקסינים של חיידקים רעילים (כמו ליפופוליסכריד למשל) בתרופות להזרקה, בשתלים וכיוצא בזה. הדם של סרטנים אלו נשאב מהם למטרה זו.

הסרטנים נאספים בדרך כלל מהחוף, ולאחר ששואבים מהם דם הם מוחזרים לים. לא כל הסרטנים שורדים את "תרומת הדם", והתמותה בעטיה מושפעת משילוב בין שאיבת כמות דם גדולה לשיעור הלחץ שהסרטן חווה בעת הטיפול והתפיסה. אומדני תמותת סרטנים מצביעים על כך שבעקבות שאיבת הדם עשויים למות בסביבות 10%–30% מהסרטנים. נכון ל-2017, ליטר דם נמכר בכ-50,000 ש"ח, מה שהופך אותו לאחד מהנוזלים היקרים ביותר העולם.

איומים

לכידה לצורך שאיבת דם

הביקוש הרפואי לדם הסרטנים גובר, ובחופי סין, יפן, טאיוואן, סינגפור והונג קונג הם הולכים ונכחדים. הם אמנם מוחזרים לאוקיינוס לאחר השאיבה, אך מידת הפגיעה בהם אינה ידועה. כעת היא החלה להחקר.

דיג

בסרטני פרסה משתמשים כפתיונות לדגים, לצלופחים ולחלזונות ים . באזורים מסוימים בעולם, בעיקר במספר חופים במזרח ארצות הברית, נאסר באופן זמני דיג סרטנים אלה. הביצים, למרות סכנת הרעילות שבהן, משמשות למאכל באזורים מסוימים בדרום-מזרח אסיה וסין.

פיתוח החופים

פיתוח עירוני ובנייה לאורך חופים, למשל קירות תומכים, מגבילים את היקף אזורי הרבייה של הסרטנים ומשבשים דפוסי קרקע באזורי גאות שבהם מתרבים הסרטנים, וכך פוגעים ברבייתם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סרטני פרסה בוויקישיתוף

• סרטני פרסה, באתר ITIS (באנגלית)
• סרטני פרסה, באתר NCBI (באנגלית)
• סרטני פרסה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• סרטני פרסה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• סרטני פרסה, באתר GBIF (באנגלית)
• מהם סרטני הפרסה הקדומים ומה מיוחד בדמם?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה

• Population structure and breeding pattern of themangrove horseshoe crab Carcinoscorpiusrotundicauda in Singapore
• REDUCING POST-BLEEDING MORTALITY OFHORSESHOE CRABS (Limulus polyphemus)USED IN THE BIOMEDICAL INDUSTRY
• Horseshoe crab at the Smithsonian Ocean Portal
• The Horseshoe Crab – Medical Uses; The Ecological Research & Development Group (ERDG)