סתווניתיים
סתווניתיים (שם מדעי: .Colchicaceae DC) היא משפחת צמחים עשבוניים רב-שנתיים, חד-פסיגיים בעלי פקעת או קנה שורש (בסוג Gloriosa), בעבר שויכה למשפחת השושניים. המשפחה מונה 15 סוגים ו-280 מינים[1] ונפוצה באזורים ממוזגים ובאזורים טרופיים ברוב העולם למעט אמריקה הדרומית.
סתווניתיים | |
---|---|
סתוונית | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | חד פסיגיים |
סדרה: | שושנאים |
משפחה: | סתווניתיים |
שם מדעי | |
.Colchicaceae DC קנדול, 1804 |
בישראל ובסביבתה (כולל סיני והרי אדום) מיוצגת משפחת הסתווניתיים על ידי הסוג סתוונית בלבד, שממנו נגזר שם המשפחה כולה. הסוג כולל 13 מינים, בהם גם בצלצייה ארץ-ישראלית (המכונה לעיתים "סתוונית בצלצייה"), אך אינו כולל את סתוונית רמון, שעדיין לא תוארה למדע[2][3]. שלושה מהם נדירים ובסכנת הכחדה: סתוונית קצרת-עלים, סתוונית התשבץ וסתוונית רמון (עדיין לא תוארה למדע)[4].
כל מיני הסתווניתיים מכילים את הרעלן קולכיצין (colchicine), שנקרא גם הוא על שם הסתוונית[5]. חומר זה אינו אופייני למשפחת השושניים, ומייחד את הסתווניתיים מבחינה ביוכימית.
טקסונומיה
עריכהבמהלך השנים עבר מיקומה הסיסטמתי של משפחת הסתווניתיים שינויים משמעותיים. במיונים בוטניים מסוימים המשפחה כלל לא נחשבה כקיימת, בעוד שבאחרים היא שויכה לתת-משפחה בתוך משפחת השושניים. במיונים העדכניים (החל מ-APG II מ-2003) היא מוקמה תחת סדרת השושנאים כמשפחה עצמאית. בעבר, חלק ממיני הסתווניתיים נחשבו כשייכים לתת-משפחת הסתווניתיים (Melanthiodeae) בתוך משפחת השושניים[3]. ישנם חוקרים הממשיכים לראות אותם כך גם כיום.
אופייני לכל בני משפחת הסתווניתיים הוא קיומה של פקעת, שהיא למעשה קטע מעובה של אחד ממפרקי הגבעול, או לחלופין קנה שורש. מבנים אלה אינם נפוצים במשפחת השושניים. שאר תכונות הפרח במשפחת הנרקיסיים זהים לאלה של משפחת השושניים (במובן הרחב הקלאסי): עטיף הפרח על פי רוב כותרתי (ללא גביע), וערוך בשני דורים בני שלושה עלים או אונות. האבקנים ערוכים אף הם בשני דורים בני שלושה אבקנים בכל דור. השחלה עילית מורכבת משלושה עלי שחלה מאוחים. הצלקת נישאת על עמוד שחלה ברור. השליות זוויתיות. הביציות נטויות כלפי מטה, הפרי הלקט, בן שלוש מגורות מרובות זרעים.
שמה של המשפחה, בעברית ובלטינית, נגזר משמו של הסוג הנפוץ ביותר בה – סתוונית. על מקור השם ראה ערך סתוונית.
מאפיינים
עריכהסוגי המשפחה הם גאופיטים, בעלי פקעת או קנה שורש (במיני הסוג Gloriosa)[6].
העלים ערוכים כשושנת בבסיס הצמח, או שהם מסורגים לאורך הגבעול, לפעמים נגדיים או מאוגדים. העלים פשוטים, תמימים, יושבים (חסרי פטוטרת), דמויי סרגל-אזמל, שטוחים, לעיתים קרובות עוטפים את הגבעול (בבסיסם נדנים), מעורקים לאורכם בעורקים מקבילים, לעיתים-נדירות (בסוג Gloriosa) קודקודם מסתיימים בקנוקנת.
הגבעולים זקופים או מטפסים, פשוטים או מסועפים, לעיתים חסרים.
התפרחות מסוג סוכך, אשכול או שיבולת, או פרחים יחידים, עם או בלי חפים.
הפרחים, נכונים, בעלי עטיף פשוט, על פי רוב דו-מיניים, בעל שחלה עילית, בעלי פטוטרת או מחוסרים. הפרחים מואבקים על ידי חרקים.
העטיף בעל עלים כותרתיים השווים פחות או יותר זה לזה בצורתם ובגודלם, מופרדים לאורכם או יוצרים צינור ארוך וצר בבסיס הפרח (למשל, מיני סתוונית), לפעמים ישנם צופנים בבסיסם.
האבקנים 6, הזירים מפורדים, או נעוצים בבסיס אונות העטיף, דקים או לעיתים מעובים בבסיסם. המאבקים בני שני לשכות מתחברים מבסיסם אל הזיר (basifixed anther) או מגבם באזור ציר יחסית (dorsifixed anther) ופונים לכל מיני כיוונים. פתיחת המאבקים באמצעות סדקי אורך שפונים החוצה ולעיתים רחוקות פנימה.
השחלה עילית יושבת (מחוסרת עוקץ של עצמה), בעלת 3 עלי שחלה מאוחים, 3 מגורות, בכל מגורה 5 עד 50 ביציות, השיליה חיקית (זוויתית).
עמוד השחלה יחיד או שלושה, אם יחיד אז עמוד השחלה מתפצל בחלקו העליון ל-3 אונות, זקופות או כפופות בזווית ישרה מהשחלה. אם שלוש, אז הם מפורדים, ישרים או כפופים לאחור. כל אונה או עמוד שחלה נושא צלקת זעירה, יבשה או רטובה.
הפרי הלקט, הנפתח לאורך המחיצות בתפר הגב (פְּתִיחָה חוֹצַת חַיִץ) או בין המגורות (פְּתִיחָה חוֹצַת מְגוּרָה) בשלוש קשוות בשרניים או בעלי מרקם של עור.
הזרעים רבים אדומים-חומים, כדוריים או לעיתים רחוקות כמעט עגולים, לעיתים עם תוספות קטנות בבסיסם אדומים ובשרניים. הזרעים מכילים אנדוספרם שמנוני, חסר עמילן.
סוגים
עריכהתחת המשפחה מסווגים, על פי רוב המיונים, 15 הסוגים הבאים[1]:
- סתוונית (Colchicum) - בצלציה (Androcymbium), ו- Bulbocodium, Merendera הם שמות נרדפים לסתוונית. ראו ערך מורחב.
- גלוריה (Gloriosa) מוכרת בשם הנרדף ליטוניה (Littonia). בישראל גדלה גלוריה הדורה (Gloriosa superba) הידועה גם כ"שושנת אש" או "לילית התהילה". מין זה מקורו באזורים הטרופיים והדרומיים של אפריקה, האוקיינוס ההודי המערבי, תת-היבשת ההודית ואיי סונדה הקטנים. מדובר בצמח גיאופיט בעל פקעת, הגדל בעיקר בבתי גידול טרופיים עם עונות יובש מוגדרות. הצמח משמש כרעל וכתרופה, ויש לו שימושים סביבתיים, חברתיים ואף כמזון[7]. באביב, לאחר תרדמת החורף הפקעת מלבלבת והגבעול המטפס צומח בקצב מהיר עד שמגיע לגודלו הסופי ואז במהלך הקיץ חלה הפריחה. כל פקעת מייצרת מספר רב של פרחים ועם השנים ככל שהפקעת גדולה יותר, מספר הפרחים עולה וכך גם משך הפריחה[8].
- ויורמבי (Wurmbea) - Neodregea, Onixotis הם שמות נרדפים לוויורמבי.
- איפיגניה (Iphigenia)
- סנדרסוניה (Sandersonia)
- Baeometra
- Burchardia
- Camptorrhiza
- Disporum
- Hexacyrtis
- Kuntheria Conran & Clifford
- Ornithoglossum
- Schelhammeria
- Triplandenia
- Uvularia
מקור חלק מהשמות בעברית(הקישור אינו פעיל), משרד החקלאות.
מיני המשפחה בישראל
עריכהמשפחת הסתווניתיים מיוצגת בישראל וסביבתה על ידי 13 מינים הנמנים עם הסוג סתוונית. הסוג בצלצייה (Androcymbium palaestinum Baker) הועבר לסוג סתוונית ובצלציה ארץ-ישראלית שונתה לשם סתוונית ארץ-ישראלית (Colchicum palaestinum) בשנת 2008[9].
קישורים חיצוניים
עריכה- סתווניתיים, באתר ITIS (באנגלית)
- סתווניתיים, באתר NCBI (באנגלית)
- סתווניתיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סתווניתיים, באתר Tropicos (באנגלית)
- סתווניתיים, באתר GBIF (באנגלית)
- סתווניתיים, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 .Colchicaceae DC, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ סיתווניתיים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ 1 2 דרור מלמד, סתווניתיים, באתר צמח השדה
- ^ סתוונית רמון, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל, 1-1-2011
- ^ Vinnersten, Annika; Larsson, Sonny (December 2010). Biochemical Systematics and Ecology. 38 (6): 1193–1198. doi:1193–1198, Colchicine is still a chemical marker for the expanded Colchicaceae, Biochemical Systematics and Ecology 38, 12-2010, עמ' 1193–1198
- ^ L. Watson and M.J. Dallwitz, The Families of Angiosperms - Colchicaceae DC, DELTA – DEscription Language for TAxonomy, 27-11-2013
- ^ Gloriosa superba L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ סימה קגן, גלוריוזה הדורה, באתר צמחי הגן של סימה, 10-6-2020
- ^ Colchicum palaestinum, POWO plants of the World Online. Published on the Internet