עטרה (צרטופסיים)
בדינוזאורים ממשפחת הצרטופסיים ישנה בליטה גרמית גדולה דמוית מניפה בחלק האחורי של הגולגולת הנקראת frill ובעברית גם עטרה, עטרת, צווארון, מניפת עצם, קולר עצם או ציצית.
מבנה וחלקי העטרה
עריכהבאיור 1 מוצגים חלקי הגולגולת של טריצרטופס. העטרה מורכבת מחלקים 3,4,5. החלק העליון והמרכזי של העטרה (3) נקרא parietal ומשני צידיו נמצאו עצמות ה-squamosal (באיור 1 מסומנים ב-5). את העטרה הקיפו לרוב בליטות עצם משוננות קטנות הנקראות epoccipitals (באיור 1 מסומנים ב-4), שאופיין, צורתן וגודלן השתנה בין הסוגים השונים של הצרטופסיים ולעיתים אף נעדרו כליל. צורת העטרה השתנתה באופן ניכר בין הסוגים השונים של הצרטופסיים והיא אחד המאפיינים הבולטים של כל סוג.
ברוב מיני הצרטופסיים בין ה-parietal לעצמות ה-squamosal היו חללים גדולים, המכונים "חלונות" או parietal fenestrae (ראו למשל איור 2). מטרת החלונות הייתה להקל את המשקל העצום של הגולגולת ולהקל את תנועת הראש. חללים אלו בגולגולת היו מכוסים בעור ועל כן נראו כשקעים צבעוניים על הדינוזאור החי.
כיום סבורים המדענים שהעור של העטרות עוטר בדוגמאות צבעוניות שונות (ראו איור 3).
תפקיד העטרה
עריכההחוקרים מאמינים שהקרניים והעטרה שימשו למספר מטרות:
- אמצעי הגנה כנגד טורפים כמו הטירנוזאוריים.
- אמצעי תקשורת בין חברי העדר.
- אמצעי להתגושש עם זכרים אחרים על נקבות או על טריטוריה (בדומה לאיילים בימינו).
- אמצעי חיזור.
- סמל מעמד ששיקף (או קבע) את מעמדו של הפרט בעדר.
- עוגן לשרירי הלסת.
- אמצעי לוויסות הטמפרטורה.
רוב הצרטופסיים חיו בעדרים. אישושים לכך נמצאו במצבורי מאובנים בהם נתגלו מספר רב של פרטים באותו אזור ושכבת סלע. הקרניים והעטרה שימשו כנראה גם לצרכים חברתיים בתוך ומחוץ לעדר (כגון חיזור או מאבק על שליטה בין זכרים) ולא רק להגנה מפני טורפים. הצרטופסיים נופפו בעטרה ובקרניהם כדי לאותת לזכרים יריבים וכאשר זה לא עזר ייתכן שגם נלחמו בהם בדו-קרב נגיחות, דחיפות ושילוב קרניים, כפי שנעשה בקרב תאו בימינו. בעוד העטרות של הטריצרטופסים מוצקות עבות וחזקות, עטרות של צרטופסיים אחרים הן דקות ומקושטות בזיזים ודוגמאות שונות ובעלות "חלונות" גדולים, דבר שמפחית את ערכן כמגן לצוואר. עובדה זו, והמגוון הרחב של קישוטי העטרה מרמז שעיקר תפקידה של העטרה (בנוסף לעיגון שרירי הלסת) היה לצרכים חברתיים בעדר וחיזור. ככל הנראה, העטרה עוטרה בצבעים ו"ציורים" צבעוניים שונים והיוותה מפגן ראווה מרשים.
לקריאה נוספת
עריכה- פרופסור פיטר דודסון, The Horned Dinosaurs, הוצאת פרינסטון