עיינות (עֲיָנֹות) הוא כפר נוער במישור החוף הדרומי, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנס ציונה, בתחום המועצה האזורית גן רווה.

עיינות
הכניסה לבית הספר עיינות
הכניסה לבית הספר עיינות
הכניסה לעיינות
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית גן רווה
גובה ממוצע[1] ‎24 מטר
תאריך ייסוד 1930
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 193 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 181 תושבי ישראל
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
2 מתוך 10
http://www.ayanot.org.il

היסטוריה

עריכה

לפי זאב וילנאי, שם המקום ניתן לו בשל מעיינות המים המפכים בשטח המוסד. לפי גרסה אחרת שם המקום הוא סמלי, ונגזר מפסוק בתורה:

”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.” (דברים, ח', ז')

בשנת 1926 נרכשו 500 דונם ששימשו כאדמות למשק פועלות ביוזמת עדה מימון, לימים חברת הכנסת. ב-1929 נחרשה האדמה לראשונה ויום ייסוד המקום נקבע ל-30 במרץ 1930 בו ניטע לראשונה עץ הדרים. עיינות הוקמה על אדמת הקרן הקיימת, על ידי ויצו (הסתדרות עולמית לנשים ציוניות) ומועצת הפועלות בהסתדרות העובדים הכללית. שמה הוענק לה בשנת 1934 - עד אז נקראה "משק הפועלות הגדול ליד נס ציונה".

בתחילה שימש המקום כמשק פועלות להכשרה חקלאית לחלוצות. בחלוף השנים הפך המקום לבית ספר חקלאי ובשנות ה-90 הפך לכפר נוער.

במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט הותקפה עיינות פעמיים, אך הנערות לא נטשו את הכפר. גם מחלת הקדחת תקפה את נערות הכפר באותן שנים.

בשנות מלחמת העולם השנייה קלט הכפר פליטים יהודים מארצות רבות ופעלה בו מחלקת הפלמ"ח הדתית בין השנים 1945-1942.

במלחמת העצמאות שימש הכפר כנקודת שמירה והתארגנות של צה"ל. עם התקדמות הצבא המצרי הפולש לעבר תל אביב הקימה חטיבת גבעתי קו הגנה שני בין גדרה לעיינות. שלט על כך נמצא בכניסה לעיינות.

לאחר קום המדינה התמקדה פעילות בית הספר החקלאי בקליטת נוער מעיירות פיתוח ועולים. קבוצות בוגרות ובוגרים של עיינות היוו גרעיני התיישבות בקיבוצים ומושבים רבים בארץ. ביניהם: התיישבות במצפה בית אשל ב 1943, גרעין הנח"ל שאזרח את נחל עוז בשנת 1953, גרעין בשנות ה - 50' לכפר חיטים ובשנות ה 60' לגונן, עין גדי, חולדה, יטבתה, עין יהב. הגרעינים המשיכו בהתיישבות עד שנות ה 80' - (גרעין לשדה יואב למשל).

בעשור השני של המאה ה-21 מתקיימים בכפר מפגשים בין בני נוער מהארץ לבין בני נוער יהודים מחוץ לישראל הנמצאים בישראל בתוכניות חינוכיות. בשנים האחרונות נפתחו בבית הספר מסלולים עיוניים וטכנולוגיים, ביניהם מסלול ביוכימיה-רפואה ומסלול קולנוע. כמו כן קיים בבית הספר גם מסלול ללא פנימיה לתלמידי האזור, מאשדוד ועד פתח תקווה.

מול הכניסה למוסד (מכביש 42) ישנו חניון המכונה "חניון שקמי עיינות" על שם שלושה עצי שקמה המצטיינים בכך שענפיהם משתרעים על שטח גדול במיוחד ויוצרים נוף בקוטר של כ-12 מטר. לצד השקמים ישנם שרידים של סביל - שוקת מים שהקים בראשית במאה ה-19 מושל יפו דאז, מחמוד אבו נבוט. בחניון מונצחים בוגרי עיינות שנפלו במלחמת ששת הימים.

בנוסף על כל אלו, בכפר הנוער פועלת שלוחה של מכינה קדם-צבאית אדרת.

גלריית תמונות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עיינות בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021