עין יזרעאל
עין יזרעאל הוא מעיין העתק תת-קרקעי הנובע לרגלי העיר המקראית יזרעאל, ליד הגלבוע. המעיין נקרא בערבית עין אלמיתה שפירושו המעיין המת. המקום מוזכר בתנ"ך[1]: ”וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל”. המעיין נמצא בין צומת נבות לבין צומת יזרעאל, סמוך לקיבוץ יזרעאל.
 | |
| מיקום המעיין | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מחוז | מחוז הצפון |
| אזור |
מחוז הצפון  |
| קואורדינטות | 32°33′35″N 35°20′16″E / 32.55972222°N 35.33777778°E |
| גישה למעיין | |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   עין יזרעאל | |
  | |
מעיין ניקבה
עריכהעין יזרעאל הוא מעיין נקבּה בו המים נובעים בחדר תת-קרקעי בעל שני פתחים עיליים, שדרך אחד מהם היה ניתן לרדת לניקבה אל המים ולעלות חזרה. כיום הנקבה חסומה לכניסה. בעבר שפיעת מי המעיין הייתה תנודתית, ונעה בין 10 ל־80 מ"ק לשעה[2].
המים מהמעיין יוצאים בתעלת אבן לבריכה קרובה ובה שרידי מבנה משאבה ותעלות מים. המקום היה מוקף צמחייה עבותה. הקרן הקיימת לישראל הכשירה את המקום כאתר נופש וטיולים, ונסללה אליו דרך עפר. המים מהבריכה זורמים אל נחל נבות וממנו אל נחל חרוד. בשנת 2007 יבש המעיין כליל, והחל משנת 2009 מוזרמים אליו מים מקידוח של חברת מקורות בספיקה של 30–50 מ"ק לשעה[2]. הקידוח, שנמצא ליד צומת נבות, כבר אינו משמש למי שתייה מכיוון שמימיו מלוחים, ומימיו מוזרמים אל עין יזרעאל. בעקבות כך הבריכה חזרה להיות שוקקת פעילות ומים.
היסטוריה
עריכהויקטור גרן, שסייר בארץ ישראל במאה התשע עשרה, מספר שהמעיין היה מתייבש מדי שנה בעונת הקיץ עד שהתייבש כמעט לגמרי. בשנת 1834 חידשו את המעיין על ידי חפירה ומאז לא חדל לנבוע ולספק את צורכי המים של תושבי הכפר זרעין. זרעין הייתה כפר ערבי קטן שישב במקומה של העיר המקראית יזרעאל ובשמו שימר במידת מה את שם המקום הקדום. הניקבה הורחבה בתקופת המנדט הבריטי כדי להגביר את שפיעת המים מהמעיין. המקום שימש מקום אימון ומסתור לאנשי ההגנה באזור בשל היותו נסתר ומוקף צמחייה עבותה. במלחמת העצמאות פונו תושבי הכפר הערביים לג'נין.
בתנ"ך
עריכהעין יזרעאל מוזכר בהקשר לקרב המכריע של שאול נגד הפלשתים, בספר שמואל א פרק כט: א וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה; וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים, בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל. במקום התרחשה גם פרשת נבות היזרעאלי שאחאב מלך ישראל רצה לרשת את כרמו ואשתו של אחאב איזבל, ארגנה משפט לנבות שבסופו ניסקל למוות ואליהו הנביא ניבא את חורבן ממלכת אחאב.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- ויקטור גרן, תיאור ארץ ישראל, כרך 4 השומרון, עמודים 205 - 207, עין אלמיתה. תרגם מצרפתית חיים בן עמרם. המהדורה המקורית פריז 1868. הוצאת יד בן צבי תשמ"ד, 1984.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עמוד 2805. הוצאת עם עובד 1986.
- יעקב שקולניק, לטייל בשבילי העבר,קרן קיימת לישראל. 2007, עמוד 18.
- אורי מאור, ארץ המעיינות - המדריך השלם לנקודות המים הקסומות בישראל, הוצאת ספריית בית אל, 2011, עמ' 6 - 7
קישורים חיצוניים
עריכה
- עין יזרעאל - מעיין ונקבה למרגלות הגלבוע, באתר למטייל
- ספי בן יוסף, עין יזרעאל: גיא עקוב מדם, באתר ynet, 28 בדצמבר 2003
- עין יזרעאל: העמק הוא חלום רטוב, באתר ynet, 24 באוגוסט 2006
- תל יזרעאל - עין יזרעאל, מנהלת הטיולים של משרד החינוך
- עין יזרעאל, מועצה אזורית הגלבוע
- כתבה מצולמת כולל מפות ותרשים מאתר yoaView
משה גלעד, כשהחום בעמק יזרעאל כבד יש בועה מוצלת, שלווה ויפה שאפשר לברוח אליה, באתר הארץ, 28 ביולי 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ט, פסוק א'
- ^ 1 2 המשרד להגנת הסביבה, מקורות מים וזיהום ושינויים שחלו בנחל חרוד, 22 בנובמבר 2020