עין עיטם
עין עיטם הוא מעיין באזור ירושלים הנזכר בדברי חז"ל, שממנו הגיעו מים לבית המקדש, למילוי המקוואות ולמטרות נוספות. הוא נזכר גם כאחד המקומות שהיו מועמדים לבניית בית המקדש הראשון. זיהוי המעיין הנזכר בשם זה אינו מוסכם, אך ההשערה המקובלת ביותר היא לזהותו עם מעיין הנמצא דרומית לירושלים, בסמוך לארטאס ולבריכות שלמה.
זיהויו
עריכה
עין עיטם מופיע בחז"ל כמעיין הממוקם באזור גבוה במיוחד, 23 אמה (כ-11.5 מטר) יותר מגובה קרקע העזרה, שהובילו ממנו מים לעזרה. גובה זה אינו מחשב את הגובה הנצרך עבור יצירת השיפוע עד למקום המקווה במקדש, אלא רק את הגובה של נקודת כניסת המים במקדש, שכן שער המים היה גבוה 20 אמה, והמקווה עצמה הייתה גבוהה שלוש אמות[1]. יש להניח כי ציון הגובה של 23 אמה, הוא מלבד גובה השיפוע הנצרך[2]. מהגמרא במסכת זבחים עולה כי מיקומה היה בתוך שטח נחלת בנימין, ולא כמו בית המקדש שהיה בקו התפר בין גבול נחלת בנימין לבין גבול נחלת יהודה[3].[דרושה הבהרה]
בין הראשונים יש שזיהו את מעיין זה עם "מֵי נֶפְתּוֹחַ" המוזכר בספר יהושע[4] בתחום נחלת יהודה[5]. בהנחה ש"מי נפתוח" זה הוא אותו האתר המוכר כיום בשם זה (ליפתא), אתר זה אינו תואם את תנאי הטופוגרפיה הנחוצים להובלת המים לבית המקדש (הוא נמוך מגובה הר הבית בכ-40 מטרים)[2].
במחקר מקובל לזהות אותו עם מעיין השופע במרחק של כעשרה קילומטרים דרומית לירושלים, ליד הכפר ארטאס. גובה המעיין הוא 765 מטרים מעל פני הים, בעוד שגובה פני הר הבית, "התחנה הסופית" של האמה, הוא 735 מטרים. מי עין עיטם נוקזו בתעלה פתוחה קצרה אל בריכת אגירה, שנבנתה על גבי מעיין נוסף וניקזה מי מעיינות סמוכים.
המעיין היה בשטחי עיר קדומה (עיטם) המזוהה כיום עם "ח'רבת אלח'וח'" שליד בריכות שלמה, אשר המעיין הנמצא בסמוך אליה נקרא עד ימינו בשם עין עטן (או עין עיטן, וכן עין עיטון)[6]. בריכות שלמה נחשבות כמקור מים עבור ירושלים כבר בימי שלמה, על פי המתואר בנ"ך ובדברי יוספוס פלאביוס[7]. בריכות אלו שוכללו עוד בתקופת החשמונאים ובימי הורדוס. רבי יהוסף שווארץ מקבל את זיהוי זה[8]. אך סובר כי המקום בו סברו לבנות את בית המקדש מתחילה, אינו ממש במקום המעיין, כי אם צפונה ממנו, במקום שנקרא כיום אל-ח'דר[9].
קיימים הצעות נוספות לזיהוי, אך אין כאלו רווחות במיוחד, שכן לא קיימים מעיינות נוספים באזור אשר גבוהים מגובה הר הבית. על פי מחקרים שנערכו באזור, לא חלו שינויים אקלימיים בסביבות ירושלים, החל מתקופת הברונזה התיכונה בארץ ישראל[10].
שימושו לבית המקדש
עריכההעיר ירושלים הייתה עיר מרכזית בימי בית המקדש השני. בימי הרגלים התמלאה בהמון אדם שעלו לרגל. מיקומה על גבול מדבר יהודה הקשה על אספקת המים עבור התושבים ועולי הרגלים. מעיין הגיחון ובורות מי הגשמים לא היו מספיקים לאנשים הרבים, בהמותיהם ושאר צורכיהם.
כאשר גבר הצורך למקור מים חיצוניים, ונבנה קו אמת מים מעין עיטם לבית המקדש, תוך שימוש בכוח הכבידה. מהמעיין היו מושכים מים לצורכי המקדש, למקוואות, כולל למקווה הגבוה שמעל שער המים[11], הכיור, וכן ים של שלמה[12]. אמה זו שימשה גם כמקור מים עבור אמת המים שבמקדש[13]. מתלמוד ירושלמי עולה כי אותה אמת המים נבנתה כבר בימי שלמה[12].
במדרש רבה מצוין כי אמת המים, לפחות בקטע החיבור שלה לבית המקדש, נהרסה על ידי הסיקריים[14].
במחקר מזוהה קו מים זה עם האמה התחתונה, שהיה אחד משלוש אמות שנמתחו אל ירושלים. האמה הובילה את המים דרך מסועפת ומפותלת הכוללת גשרי אבן, צינורות ואף מנהרות חצובות (במקום להתפתל סביב ההר, כמו בבית לחם ובאזור ארמון הנציב), באורך של עשרות קילומטרים. שיפוע האמה היה כ-1.4 פרומיל.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ארנון סגל, שער המים, האם מכאן הגיעו המים למקווה שבו טבל הכהן הגדול ביום הכיפורים, 13 בספטמבר 2013
- עין עיטם, באתר מכון המקדש
- עין עיטן, באתר עמוד ענן
- עין עיטם גבוה מקרקע עזרה עשרים ושלש אמות, באתר קול הלשון
מערכות המים לירושלים - ד"ר אסף מילס, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 57:09)
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"א, עמוד א'.
- ^ 1 2 אוריאל פרנק, גובהו של עין עיטם, באתר פורטל הדף היומי, ח' בטבת תשע"ד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ד, עמוד ב'.
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ט'.
- ^ מסכת יומא, דף ל"א, עמוד א', ד"ה עין עיטם ומסכת זבחים, דף נ"ד, עמוד ב', ד"ה סבור; רד"ק, פירוש הרד"ק, על ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ט'; רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול, עשין, סימן ר"ט.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', עמ' 186-187.
- ^ ראו ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ס"ה; יוספוס פלאביוס, קדמוניות היהודים, ח', ז'.
- ^ רבי יהוסף שווארץ, תבואות הארץ, פרק ז', עין עיטם, ירושלים תר"ס, עמ' שנ"ה–שנ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ רבי יהוסף שווארץ, תבואות הארץ, פרק ז', עין עיטם, ירושלים תר"ס, עמ' שנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ גרשון בר-כוכבא, "מצור טיטוס על ירושלים – הצעת שחזור מנגנון האספקה הרומי", מחקרי יהודה ושומרון, כה 1 תשע"ו, עמ' 83.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"א, עמוד א'.
- ^ 1 2 תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ג', הלכה ח'.
- ^ רי"ד, תוספות רי"ד, על תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ק"ד, עמוד א', ופסקי רי"ד על תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ק"ד, עמוד א'; ופסקי רי"ד על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ה, עמוד א'; רבי מנחם המאירי, בית הבחירה למאירי, על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"ט, עמוד א'.
- ^ איכה רבה, פרשה ד', פסקה ד'.