עלייה לקבר
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
עלייה לקבר היא מנהג המשמר את זכרו של המת. אדם נוהג לעלות לקבריהם של קרובי משפחתו. יש העולים לקבר של אדם הנערץ עליהם. פולחן קברי קדושים מקובל בדתות אחדות.
ביהדות
עריכהביהדות נהוג לעלות לקברו של קרוב שנפטר ולקיים אזכרה ביום סיום השבעה, ביום ה"שלושים", ומדי שנה ביום השנה. שומרי מצוות מקיימים באזכרה טקס לפי כללים קבועים, אך עלייה לקבר ואזכרה נהוגים גם אצל חילונים. כן יש הנוהגים לעלות לקבר בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים (מנהג זה הוזכר על ידי הרמ"א וקודם לכן על ידי המהרי"ל). יש הנוהגים לבקר בקבר לעיתים קרובות יותר, כחלק מאבלותם.
יש הנוהגים להניח אבן על גבי המצבה טרם עזיבתם את הקבר. למנהג ישנם כמה טעמים.[1]
קברי צדיקים זוכים לביקורים של קהל רב של מאמינים, במיוחד בימים מיוחדים לעלייה לקבר המסוים, אך גם בכל שאר ימות השנה. עלייה לקברי צדיקים מוזכרת כבר בתלמוד הבבלי,[2] שם מסופר שבעת שליחותם של שנים עשר המרגלים הלך כלב בן יפונה לחברון כדי לבקר בקברי האבות במערת המכפלה ולהתפלל שם.
עלייה לקבר אישים נערצים
עריכהקברים של אחדים ממנהיגי מדינת ישראל ומנהיגי הציונות זוכים לביקורים מאורגנים של תלמידים וקבוצות אחרות, כחלק משימור זכרם ומורשתם. עם קברים אלה נמנים קברם של דוד בן-גוריון ורעייתו פולה במדרשת בן-גוריון, קבר הרצל בהר הרצל ועוד.
קבריהם של כוכבי פופ אחדים זוכים אף הם לביקורי מעריצים. עם אלה נמנים קבריהם של הזמרת אדית פיאף והזמר ג'ים מוריסון בבית הקברות פר לשז בפריז וקברו של הזמר אלביס פרסלי ב"אחוזת גרייסלנד".
הערות שוליים
עריכה- ^ הנחת אבן על קבר באתר ישיבה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ד, עמוד ב'.