עמוד פומפיוס
עמוד פומפיוס (בערבית: عمود السواري, תעתיק: עמוד אל-סווארי) הוא השם שניתן לעמוד ניצחון רומי באלכסנדריה, מצרים. העמוד הקורינתי הענק, הוקם לכבוד הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס בין השנים 298–302 לספירה, ותמך במקור בפסל פורפיר אדיר של הקיסר בשריון.[1] הוא ניצב בצד המזרחי של הטמנוס (השטח המקודש) של הסרפאום (אנ'), לצד חורבות המקדש של סראפיס עצמו.
 | |
| מידות | |
|---|---|
| קוטר | 2.7–2.8 מטרים בערך (column shaft) |
| גובה מעל פני הים |
14 מ'  |
| היסטוריה | |
| נבנה | 298–303 לספירה (הוקדש) |
| מיקום | |
| מדינה |
מצרים |
| קואורדינטות | 31°10′56.98″N 29°53′47.23″E / 31.1824944°N 29.8964528°E |
 | |
  | |
_-_TIMEA.jpg)
זוהי האנדרטה העתיקה היחידה שעדיין עומדת כיום באלכסנדריה במיקומה המקורי.[2]
השֵׁם
עריכההשם המקומי בתעתיק מערבית הוא "עמוד אל-סווארי", כאשר המילה 'עמוד' פירושה עמוד. השם סווארי תורגם בדרכים רבות על ידי חוקרים, כולל סוורוס (כלומר הקיסר ספטימיוס סוורוס).[3]
"פומפיוס" בשמו של העמוד היה בשימוש של סופרים אירופאים רבים בתקופה המודרנית המוקדמת. נוטים לחשוב שהשם כנובע מטעות היסטורית בקריאת כתובת ההקדשה היוונית על בסיס העמוד: השם ΠΟΥΠΛΙΟΣ (Πού̣π̣[λιος], Pouplios, פופליוס); הובן באופן שגוי כ-ΠΟΜΠΗΙΟΣ (יוונית עתיקה: Πομπήιος, בתעתיק: Pompeios, פומפיוס).[4]
הקמה
עריכה._Vue_profils_et_d%C3%A9tails_de_la_grande_colonne_appel%C3%A9e_commun%C3%A9ment_Colonne_de_Pomp%C3%A9e_(NYPL_b14212718-1268202).jpg)
בשנת 297 הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס ("אוגוסטוס" החל מ-284) פעל במצרים כדי לדכא את המרד של דומיטיוס דומיטיאנוס (אנ') שתפס את השלטון בעיר. לאחר מצור ארוך, דיוקלטיאנוס כבש את אלכסנדריה ב-298 והוציא להורג את יורשו של דומיטיאנוס, אורליוס אכילאוס (אנ'). בשנת 302 חזר הקיסר לעיר וחנך מלאי תבואה ממלכתי.[4] ההקדשה של האנדרטה, העמוד והפסל של דיוקלטיאנוס, מתארת את דיוקלטיאנוס כפוליאוכוס ("האל שומר העיר של אלכסנדריה" ביוונית עתיקה).[5][6] במאה הרביעית לספירה כינוי זה חל גם על סראפיס, המקבילה הגברית של איסיס בפנתיאון שהקימו השליטים ההלניסטים של מצרים, התלמיים.[7][8] המתחם המקודש שהוקדש לסראפיס שבו הוקם העמוד במקור, הסרפאום, נבנה תחת תלמי השלישי אורגטס (מלך מצרים בשנים 246–222 לפנה"ס) ונבנה כנראה מחדש על ידי אדריאנוס (קיסר רומא בשנים 117–138 לספירה) לאחר שנגרם לו נזק במרד התפוצות היהודי (115–117 לספירה). במאה הרביעית המאוחרת לספירה הוא נחשב על ידי אמיאנוס מרקלינוס לפלא שהשתווה רק למקדש הרומאי ליופיטר הגדול והטוב מכולם (לטינית: Optimus Maximus) על הגבעה הקפיטולינית, הקפיטוליום.[9]
האנדרטה מתנוססת לגובה של 26.85 מטר כולל הבסיס והכותרת שלו, ובמקור הוא תמך בפסל בגובה 7 מטר.[4][10][1][11] זהו העמוד המונוליתי היחיד הידוע במצרים הרומית (כלומר, אינו מורכב מתופים),[12] זהו אחד מהמונוליתים יווניים רומיים (אנ') העתיקים הגדולים ביותר ואחד העמודים המונוליתיים הגדולים ביותר שהוקם אי פעם. פיר העמודים המונוליתי הוא בגובה 20.46 עם קוטר של 2.71 מטר בבסיסו, גובה הכן הוא מעל 6 מטר.[13][4] שניהם בנויים מסיאניט לאפיס, גרניט ורוד שנגזר מהמחצבות העתיקות בסיינה (אסואן המודרנית), בעוד שכותרת העמוד מהסוג הקורינתי המדומה היא מגרניט אפורה.[4] משקלו של פיר העמודים מוערך ב-285 טון.[13]
ארבע השורות הקיימות, וניתנות לקריאה, של הכתובת ביוונית על תשתית העמוד מספרות שהפרפקט של מצרים (פראפקטוס אגיפטי), פובליוס, הקדיש את האנדרטה לכבודו של דיוקלטיאנוס.[6] תמיכה בקיום פרפקט זה נמצאה בשני פאפירוסים במקום בשם אוקסירינקוס ובהם מוזכר פרפקט בשם פובליוס. חוקרים משערים שהשלטון שלו התקיים בין הפרפקט אריסטיוס אופטטוס, אשר מונה כפרפקט ב-16 במרץ 297, לבין קלאודיוס קולציאנוס, שהיה בתפקיד משנת 303 או אפילו סוף 302.[14] מאחר ששמו של פובליוס מופיע כמקדיש האנדרטה, העמוד והפסל של דיוקלטיאנוס כנראה הושלמו בין השנים 297 ל-303, בזמן שהיה בתפקיד. שמו של הפרפקט מחוק ברובו בכתובת הפגומה. התרגום היווני של השם "פובליוס" בתור "פופוליוס" ΠΟΥΠΛΙΟΣ (Πού̣π̣[λιος], Pouplios)[15] הושפע מהאיות היווני של שמו של הגנרל הרפובליקני מהמאה הראשונה לפני הספירה פומפיוס (יוונית עתיקה ΠΟΜΠΗΙΟΣ Pompeios, לטינית: Pompeius).[4] שברים גדולים שנמצאו למרגלות העמוד במאה השמונה עשרה לספירה, הבמאו למסקנה על קיום פסל הפורפיר של דיוקלטיאנוס בשריון. מממדי השבר של הירכיים, של 1.6 מ', ניתן לחשב את הגובה המקורי של השריון, בערך 7 מ'.[1] בעוד שחלקים מהפסל נמצאו באוספים אירופיים במאה התשע-עשרה, מקום הימצאם לא היה ידוע יותר בשנות ה-30 של המאה ה-20 ונראה כי הם אבדו.[1][10]
_1.222_Pompey%27s_Pillar.jpg)
ייתכן שהעמוד הגדול התומך בפסל של דיוקלטיאנוס לווה באחד, או בשלושה עמודים קטנים יותר הנושאים פסלים של חבריו הקיסרים של דיוקלטיאנוס, אוגוסטוס מקסימיאנוס ושני הקיסרים, קונסטנטיוס וגלריוס. אם כן, קבוצת פסלי העמודים הייתה מנציחה את קבוצת קיסרי הטטררכיה שהוקמה בתקופת שלטונו של דיוקלטיאנוס.[12]
טיפוס על העמוד
עריכההנוסע המוסלמי אבן בטוטה ביקר באלכסנדריה בשנת 1326 לספירה. הוא מתאר את העמוד ומספר את סיפורו של קשת שירה חץ קשור לחוט מעל העמוד. זה אפשר לו למשוך חבל קשור לחוט מעל העמוד ולאבטח אותו בצד השני כדי לטפס לראש העמוד.[16]
בתחילת 1803, קצין הצי הבריטי מפקד ג'ון שורטלנד מאניית הוד מלכותו פנדור הטיס עפיפון מעל עמוד פומפיוס. זה אפשר לו להעביר מעליו חבלים, ואז סולם חבלים. ב-2 בפברואר, הוא וג'ון ווייט, המאסטר של האוניה, טיפסו עליו. כשהגיעו לפסגה הם הניפו את היוניון ג'ק, שתו כוסית לכבוד המלך ג'ורג' השלישי, והשמיעו שלוש קריאות עידוד. ארבעה ימים לאחר מכן הם טיפסו שוב על העמוד, התקינו מוט ושבשבת, אכלו סטייק בקר ושוב הרימו כוסית לכבוד המלך.[17] אטימולוגיה של הכינוי "פומפיי" לנמל הבית של הצי המלכותי, פורטסמות' וקבוצת הכדורגל שלו, מציעה כי המלחים הללו נודעו כ"הבנים של פומפיי" לאחר ההעפלה לעמוד, והכינוי התפשט. אם כי גם מקורות אחרים שאינם קשורים, אפשריים.[18]
גלריה
עריכה-
מבט על עמוד פומפיוס כשברקע אלכסנדריה ברקע בסביבות 1850 -
המצור של עמוד פומפיוס - תורת עמוד הקלון. קריקטורה משנת 1799, שבה ג'יימס גילריי (אנ') מאייר את חיל המדענים, האמנים והאדריכלים שנסעו למצרים כחלק מכוחו של נפוליאון -
הכתובת היוונית -
גרסת 1743 -
גרסת 1803 -
גרסת 1822
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 Delbrück, Richard, Antike Porphyrwerke, 2007, ISBN [[מיוחד:משאבי ספרות חיצוניים/ISBN 978-88-8265-454-2|ISBN 978-88-8265-454-2]]
- ^ Loar, M.; Loar, M.P.; MacDonald, C.; Peralta, D.P. (2017). Rome, Empire of Plunder: The Dynamics of Cultural Appropriation. Cambridge University Press. p. 155. ISBN 978-1-108-41842-3. נבדק ב-2022-11-12.
This is the sole ancient monument still standing above water in that city today
- ^ White, Joseph, The history of Pompey's pillar elucidated., Aegyptiaca: Or Observations on Certain Antiquities of Egypt: In Two Parts, Cadell & Davies., 1801
- ^ 1 2 3 4 5 6 Ulrich Gehn, "LSA-874: Column used as base for statue of Diocletian, emperor (so-called 'Column of Pompey'). Alexandria (Aegyptus). 297-302, University of Oxford, Last Statues of Antiquity, 2012
- ^ Kayser, F., . Recueil des Inscriptions grecques et latines (non funéraires d'Alexandrie impériale (in French).., קהיר: Institut français d'archéologie orientale du Caire, 1994, ISBN 9782724701456
- ^ 1 2 Dittenberger, Wilhelm,, [https://inscriptions.packhum.org/text/219132?&bookid=371&location=9 RegionsCentral Greece (IG VII-IX)Megaris, Oropia, and Boiotia (IG VII) OGIS 718], inscriptions.packhum.org
- ^ Julian, Epistle 47: to the Alexandrians". Letters. Epigrams. Against the Galilaeans. Fragments, Loeb Classical Library 157. Translated by Wright, Wilmer C. emperor_julian letters, Cambridge, MA: Harvard University Press., 1923, עמ' 144–145–432-D., ISBN 9781258090814
- ^ Rokeah, D. (1982-06-01). Jews, Pagans and Christians in Conflict (באנגלית). BRILL. ISBN 978-90-04-07025-7.
- ^ Ammianus Marcellinus, Res Gestae, XII:16:12. (1940). History, Volume II: Books 20-26. Loeb Classical Library 315. תורגם ע"י Rolfe, J. C. Cambridge, MA: Harvard University Press. pp. 300–303. doi:10.4159/DLCL.amminanus_marcellinus-history.1950.
His accedunt altis sufflata fastigiis templa, inter quae eminet Serapeum, quod licetminuatur exilitate verborum, atriis tamen columnatis amplissimus, et spirantibus signorum figmentis, et reliqua operum multitudine ita est exornatum, ut post Capitolium, quo se venerabilis Roma in aeternum attollit, nihil orbis terrarum ambitiosius cernat [יש בעיר מקדשים, בולטים עם גגות מתנשאים, ביניהם הסרפאום, שאמנם מילים רפות רק מזלזלות בו, אך הוא מעוטר באולמות עמודים נרחבים, עם פסלים כמעט נושמים, ומספר רב של יצירות אמנות אחרות, שמלבד הקפיטוליום, שבו רומא הנערצת מרוממת את עצמה לנצח, כל העולם לא ראה מפואר יותר.]
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 1 2 Marianne Bergmann, LSA-1005: Fragments of colossal porphyry statue of Diocletian in cuirass (lost). From Alexandria. 297-302, University of Oxford, Last Statues of Antiquity, 2012
- ^ מחברים אחרים מציינים מידות אחרות בסטיות קלות. על פי Thiel, העמוד המונוליתי הוא 20.75 מ' (28.7 כולל הבסיס) ובעל קוטר של 2.7-2.8 מ'.
- ^ 1 2 Thiel, W.., Die 'Pompeius-Säule' in Alexandria und die Vier-Säulen-Monumente Ägyptens., Wiesbaden, 2006, עמ' 251–270, ISBN 978-3895005107
- ^ 1 2 Adam, Jean-Pierre, À propos du trilithon de Baalbek: Le transport et la mise en oeuvre des megaliths.. ., Syria. 54, 1977, עמ' 31–63 doi: 10.3406/syria.1977.6623., JSTOR 4198097
- ^ Claude Vandersleyen, Le préfet d'Égypte de la colonne de Pompée à Alexandrie, Chronique d'Egypte 33, 1958-01, עמ' 113–134 doi: 10.1484/j.cde.2.309438
- ^ ראה שיטת ליידן (אנ')
- ^ "Ibn Battuta's Rihla". 1904 – via World Digital Library.
– Battutah, Ibn (2002). The Travels of Ibn Battutah. London: Picador. p. 7. ISBN 9780330418799.עמוד העמודים. עוד אחד מפלאי העיר הוא עמוד השיש מעורר ההשתאות שמחוצה לה, המכונה על ידם עמוד העמודים. הוא נמצא בתוך חורשה של דקלי תמר, אך הוא בולט מבין עציו, ומעל גבהם ומתנשא לגובה. זהו גוש בודד, חצוב במיומנות, שהוקם על מסד של אבנים מרובעות כמו פלטפורמות עצומות, ואף אחד לא יודע איך הוא הוקם שם, וגם לא בוודאות מי הקים אותו.
- ^ Naval Chronicle, Vol. 27, p. 111.
- ^ Dent, Susie, ed. (2012). Pompey. Brewer's Dictionary of Phrase & Fable. Chambers Harrap Publishers. נבדק ב-2020-03-06.