עמוס בן-אברהם
עמוס בן אברהם (נולד בשנת 1955) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל, שירת כמפקד סיירת מטכ"ל, מפקד בית הספר לקצינים, מפקד אוגדת יהודה וכמפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. מכהן כפרויקטור במשרד לביטחון הפנים לאכיפת תקנות הקורונה.
 | |
| לידה |
1955 (בן 69 בערך) עין שמר, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1973–2006 (כ־33 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
|
מבצע אנטבה מבצע ליטני  מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה מבצע עלם חמודות האינתיפאדה השנייה  מלחמת לבנון השנייה | |
| עיטורים | |
 צל"ש אלוף | |
  | |
שירות צבאי
עריכהבן אברהם נולד וגדל בקיבוץ עין שמר. התגייס לצה"ל בנובמבר 1973 והתנדב לסיירת מטכ"ל. לאחר טירונות צנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה. עם סיום המסלול יצא בן אברהם לקורס קציני חי"ר, ובסיומו שב ליחידה כמפקד צוות. בן אברהם השתתף במבצעים רבים, בין היתר השתתף כלוחם במבצע אנטבה והיה בכוח הפורץ לבית הילדים לשחרור הילדים החטופים בפיגוע במשגב עם. בן אברהם התנדב לפרוץ ראשון לבית הילדים ולספוג את מכת האש הראשונה, הוא נפצע בפריצה זו, עבר ניתוחים רבים בידו שנותרה מוגבלת. השתחרר מהצבא וסיים שש שנות לימודי רפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, בטרם חזר לשירות הקבע. ב-1989 פיקד על כוח היחידה במבצע עלם חמודות[1], במהלכו נחטף מביתו השייח' עובייד[2]. ב-1990 מונה למפקד גדוד 932 בחטיבת הנח"ל.
ב-1991 החליף את רן שחור בפיקוד על הסיירת. תחת פיקודו ביצעה הסיירת מבצע מיוחד אשר במהלכו כמעט שהתגלה הכוח המבצע. המבצע הסתיים בהצלחה. בנוסף החל בן אברהם את הכנות היחידה למבצע שיח אטד[3]. הוא סיים את תפקידו בעקבות תאונת אימונים שבה מתו שניים מלוחמי היחידה ממכת חום בעת אימון ניווט באזור אילת. בן אברהם לקח אחריות פיקודית והחליט להתפטר מתפקידו כמפקד היחידה ביולי 1992, חמישה ימים לאחר האירוע[4]. ועדת חקירה שמונתה על ידי הרמטכ"ל אהוד ברק ובראשה עמדה נילי פלד, קבעה שאין מקום להעמידו לדין, אך הפרקליט הצבאי הראשי, אילן שיף החליט להעמידו לדין באשמת גרימת מוות ברשלנות. ביולי 1996 הורשע בן אברהם בבית הדין הצבאי ונגזרו עליו תשעים ימי מאסר על תנאי, עם זאת נדחתה דרישת התביעה להורידו בדרגה והרכב השופטים קבע כי יוכל להמשיך להתקדם במסלול הצבאי[5].
במקביל למשפט קודם בן אברהם לדרגת אלוף-משנה, ומונה למפקד חטיבת החרמון, ולאחר מכן למפקד עוצבת חירם, החטיבה המרחבית המזרחית בעוצבת הגליל. בן אברהם פיקד על החטיבה המזרחית במהלך שנה שבה הלחימה הייתה קשה עד מאוד וכללה כשש מאות תקריות אש, מטענים ומארבים. כמפקד החטיבה יזם, התערב, הנהיג ופיקד על חלק גדול מהאירועים בהיתקלויות אש בגזרתו[6]. בין היתר הוביל בן אברהם, אישית, מרדפים לאורך הגדר לאחר שנתגלו עקבות מחבלים וסימני חדירה, ולחימה פנים אל פנים בתוך בית והריגת חמישה מחבלים. על הצטיינותו בפיקוד על החטיבה קיבל צל"ש מאלוף פיקוד הצפון עמירם לוין[7].
שירת כמפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים וביוני 1998 התמנה למפקד בית הספר לקצינים, בתקופתו נבנה קורס קציני היבשה הנהוג כיום.
באוקטובר 2001 מונה למפקד אוגדת יהודה, בדרגת תת-אלוף. בן אברהם הקים במסגרת האוגדה עוצבת ביטחון שוטף שנטלה אחריות על אזור בית לחם וחברון בעקבות הצורך שנוצר עם התגברות האינתיפאדה השנייה. במהלך מבצע חומת מגן ניהל את המצור על כנסיית המולד בה הסתגרה קבוצה של מבוקשים חמושים. בעקבות תקרית הריגת המאבטחים בדרום הר חברון במרץ 2003, בה נהרגו שני מאבטחים ישראלים בגזרה, החליט אלוף הפיקוד משה קפלינסקי לרשום לו הערה פיקודית[8]. בן אברהם עמד בראש האוגדה עד לפירוקה.
ב-2 בספטמבר 2004 מונה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), השתתף בביצוע תוכנית ההתנתקות כשעמד בראש המפקדה המשימתית המיוחדת של צה"ל. לאחר מלחמת לבנון השנייה ניהל את התחקיר לעוצבת האש.
ב-7 בספטמבר 2006 סיים עמוס בן אברהם את תפקידו כמפקד המכללה לפיקוד ולמטה ופרש מצה"ל. במסגרת שירות המילואים ממלא תפקיד במפקדת העומק.
לאחר שחרורו הקים חברה לפתרונות אבטחה. ביולי 2021 מונה, ללא מכרז, לפרויקטור במשרד לביטחון הפנים לאכיפת תקנות הקורונה.
נשוי לעיתונאית עדנה גחטן.
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- עמוס בן אברהם באתר אוגדת יהודה(הקישור אינו פעיל)
- דרישה להדיח את תא"ל עמוס בן-אברהם מכל תפקיד פיקודי, nfc
- רותי שילוני, אחד משלנו, באתר העין השביעית, 1 בנובמבר 1996
- ירון שילדקרוט, הקצינים החדשים, במחנה, 2008\04\18.
- איתן רבין, אל"ם בן אברהם: ההרשעה הפלילית תלווה אותי כל חיי, הארץ, 18 באוגוסט 1996, כפי שהועלה באתר פרש.
הערות שוליים
עריכה- ^ חודשי אישי, באתר עמותת "מסדר דורשי טוב", אפריל 2013, "במפגש הראשון, שמחנו לארח את מפקד היחידה לשעבר, תת-אלוף (במיל') עמוס בן אברהם, שהגיע לספר על מבצע חטיפת השייח' עובייד בו פיקד על הכוח המבצע".
- ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמודים 254-257.
- ^ עמרי אסנהיים, צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, תשע"ג 2012, עמודים 58-60.
- ^ נחום ברנע, ימי נתניהו, טורים פוליטיים, הוצאת זמורה ביתן, 1999, עמודים 306-307.
- ^ איתן רבין, אל"ם בן אברהם: ההרשעה הפלילית תלווה אותי כל חיי, הארץ, 18.08.1996, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ איתן רבין, צל"ש יוענק לאל"ם עמוס בן-אברהם ולסיירת גולני, הארץ, 16.09.1996, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ צל"ש האלוף שהוענק לאל"מ עמוס בן אברהם, באתר הגבורה, מתוך אתר הגבורה, "אל"ם עמוס בן אברהם שימש כמפקד החטיבה המזרחית בדרום לבנון. בן אברהם יזם, התערב, הנהיג ופיקד על חלק גדול מהאירועים בהיתקלויות אש בגזרתו. בן אברהם פיקד על החטיבה המזרחית בגזרת הלחימה הקשה ביותר במשך שנה שהיו בה כשש מאות תקריות אש, מטענים ומארבים. בן אברהם עשה בתקופה הזאת דברים שלא נחשפו, החל מצעידה אישית לאורך הגדר לאחר שנתגלו עקבות, וכלה בלחימה פנים אל פנים בתוך בית והריגת חמישה מחבלים. על כל אלה הוענק לו צל"ש אלוף פיקוד צפון משנת 1997 על ידי האלוף עמירם לוין".
- ^ פליקס פריש, מחדל הרג המאבטחים: הערות פיקודיות למח"ט ומפקד האוגדה, באתר ynet, 22 באפריל 2003
| עמוס בן-אברהם - תבניות ניווט | |
|---|---|
|
|