עמיה ליבליך

עמיה ליבליך (נולדה ב-24 בנובמבר 1939) היא חוקרת פסיכולוגיה וחברה ישראלית. פרופסור אמריטה באוניברסיטה העברית בירושלים, ונשיאת המכללה האקדמית לחברה ואמנויות בנתניה.

עמיה ליבליך

עמיה ליבליך, 2008
לידה	24 בנובמבר 1939 (בת 84)
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה פרס יצחק שדה פרס בהט (2007)
צאצאים	אליאב ליבליך

קריירה אקדמאית

ליבליך קיבלה תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים ב-1967, הדוקטורט שלה, בהדרכת אברהם מינקוביץ, עסק ב"השפעת לחץ פסיכולוגי על נטילת סיכון". ליבליך פעלה שנים רבות כפרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה, בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה; וכיהנה בתפקידים רבים, בהם כדיקן, וכחברת "הוועדה לבדיקת המרקם המגדרי" באוניברסיטה. לאחר פרישתה מהאוניברסיטה העברית עברה ללמד במכללה האקדמית תל אביב-יפו. ב-2012 מונתה לנשיאת המכללה האקדמית לחברה ואמנויות שהוקמה בנתניה.

כיום (2022), חברת סגל בפקולטה למדעי החברה והרוח בקריה האקדמית אונו.

תחומי המחקר שלה הם ההבדלים במגדר, וסוגיות עיקריות שעל סדר יומה של החברה הישראלית. ליבליך היא בין החוקרים הבולטים בעולם העוסקים במחקר איכותני.

בשנת 2013 היא ארגנה "קפה מוות" ראשון בישראל.

על ספריה

ליבליך מפרסמת ספרים העוסקים בתחומי המחקר שלה, ומופנים גם לקהל הרחב. בין היתר, ספריה עוסקים בחוויית השירות הצבאי בישראל, הקיבוץ, סיפור חייהן של נשים ושל המשפחה החדשה בישראל.

ספרה קיבוץ מקום (יצא ב-1984) מביא שיחות עם 3 דורות של חברי קיבוץ בעמק יזרעאל. השיחות עוסקות בשלוש תקופות: הקמת הקיבוץ, הפילוג בשנת 1952, וההווה. הקיבוץ, שאינו מוזכר בשמו בספר, הוא בית השיטה.

ספרה ילדי כפר עציון (יצא ב-2007) עוסק בסיפורם של יתומי כפר עציון, יתומים אשר שימרו קשר רב שנים וחלקם שבו לשקם את מקום נפילת אבותיהם; זהו סיפור המשלב היסטוריה עם תופעה חברתית-פסיכולוגית ייחודית. על ספרה זה קיבלה ליבליך את פרס בהט. ספרה חוץ מציפורים, שיצא לאור בשנת 1989, מספר את סיפורם של עשרה חיילים אשר נפלו בשבי המצרי במהלך מלחמת ההתשה והוחזרו לישראל.

החל מדצמבר 2009, ליבליך כותבת טור קבוע (בלוג), "על אנשים, ספרים ואירועי חיים" באתר פסיכולוגיה עברית. באמצעות הבלוג מבקשת ליבליך לשתף בהרהוריה ולשוחח עם אחרים ובעיקר עם הצעירים, שיעצבו את העתיד, על עניינים שונים.

משפחתה

עמיה ליבליך היא בתו של הרב ד"ר אריה משה קורץ. לה שתי אחיות - אלישבע מאי ושלומית רובין (מבקרת עיריית ירושלים ואלמנתו של עו"ד יעקב רובין שהיה ראש לשכת עורכי הדין). עמיה ליבליך היא אלמנתו של ישראל ליבליך (1937–1986), שהיה גם הוא מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ולזוג נולדו שני בנים ובת. הבכור הוא המוזיקאי והסופר יובל ליבליך, חבר בלהקת "גן חיות". האמצעית היא מתי ליבליך, מטפלת ומרצה בנושא מיינדפולנס (קשיבות). הבן הצעיר הוא פרופ' אליאב ליבליך, חבר סגל הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.

ספריה

• חיילי בדיל על חוף ירושלים, תל אביב: הוצאת שוקן, 1979. קיבלה עליו את פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה.
• קיבוץ מקום, תל אביב: הוצאת שוקן, 1984.
• אביב שנות, תל אביב: הוצאת שוקן, 1987.
• חוץ מציפורים, תל אביב: הוצאת שוקן, 1989. קיבלה עליו את פרס יצחק שדה לספרות צבאית.
• רקמות, תל אביב: הוצאת שוקן, 1991.
• אל לאה, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995; מהדורה חדשה ומורחבת - 2011.
• דודה למחצה, תל אביב: הוצאת שוקן, 1997.
• גלגולו של מקום, תל אביב: הוצאת שוקן, 2000.
• סדר נשים, תל אביב: הוצאת שוקן, 2003.
• ילדי כפר עציון, ירושלים: הוצאת כתר, חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2007. קיבלה עליו את פרס בהט.
• ערק לארוחת בוקר, תל אביב: הוצאת שוקן, 2007. (תורגם גם לאנגלית)
• תראו אותי!, תל אביב: הוצאת שוקן, 2010.
• למרות הכול: סיפורו של ישוב דו-לאומי, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ב 2012.
• קולות: עוני חדש בישראל, חיפה: פרדס הוצאה לאור, 2017. עליו זכתה בפרס בהט
• קפה מוות, הוצאת דביר, 2019.
• רק חיבוק, הוצאת דביר, 2021.
• המשכילים החדשים, הוצאת פרדס, 2022.
• רבות וטובות - הפמיניזם פוגש את היהדות, הוצאת דביר, 2023.

לקריאה נוספת

• חירות הפרט קודמת בעיני לציונות וליהדות (מראיינת: מריאנה קורנפלד), "מחשבות ישראל - שיחות עם הוגים וסופרים על יהדות, ציונות וישראל", הסוכנות היהודית (המחלקה לחינוך יהודי-ציוני) והוצאת ידיעות אחרונות, 2003, עמ' 303 - 316 .

קישורים חיצוניים

• הבלוג של עמיה ליבליך, באתר פסיכולוגיה עברית
• ורד לי ואלכס ליבק, עמיה ליבליך פסיכולוגית וסופרת, יפו, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2007
• עמיה ליבליך, באתר YouTube
• הרצאה של עמיה ליבליך על הזיכרון הקולקטיבי והדור השני בכפר-עציון, 2006, בערוץ של האוניברסיטה העברית באתר YouTube
• עמיה ליבליך, הקיבוץ על סף האלפיים: חלום וגלגוליו, באתר מט"ח
• על הספר "ילדי כפר עציון", באתר "טקסט"
• אבירמה גולן, הולכת אל הים יחפה, באתר הארץ, 8 באפריל 2008
• יותם שווימר, לכתוב כדי לדעת - ריאיון לרגל צאת ספרה "תראו אותי!", באתר ynet, 4 בספטמבר 2010
• דורית ירושלמי, "תראו אותי" מאת עמיה ליבליך, תפקיד חייהם, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2010
• אוריאל זוהר [1] "תראו אותי! מאת עמיה ליבליך", באתר המוסד לביטוח לאומי, בכתב העת "ביטחון סוציאלי" גיליון מס. 86, יולי 2011, עמודים 123–127
• ריאיון עם עמיה ליבליך על ספרה "למרות הכל", רשת א, 20 באפריל 2013 (ראיינה: אפרת בזרקון-שחר)
• גתית גינת, מה יש להם לישראלים שעושה אותם כה להוטים לבית?, באתר הארץ, 7 ביוני 2016
• יאיר שלג, ‏להתיידד עם הסוף, בעיתון מקור ראשון, 8 באפריל 2019
• שירלי גל, "בתרבות שלנו להגיד על אדם זקן שהוא מיני זה אוקסימורון", באתר הארץ, 7 ביולי 2021
• דפנה לוי, ראיון אישי עם עמיה ליבליך בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 7 באפריל 2023
• עמיה ליבליך, דף שער בספרייה הלאומית