הפילוג בקיבוץ המאוחד

הפילוג בקיבוץ המאוחד היה משבר שפקד את התנועה הקיבוצית בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, וגרם לפיצול בין תומכי מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) לתומכי מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת). על רקע הפילוג תומכי מפא"י עזבו את הקיבוץ המאוחד והקימו את תנועת אחדות הקיבוצים שהתמזגה לאחר כמה חודשים עם חבר הקבוצות והקיבוצים.

הרקע לפילוג

מאז הקמתו שררה מתיחות על דרכו של הקיבוץ המאוחד, שהוגדר כחלק אינטגרלי מהתנועה הציונית כולה והסתדרות העובדים, ותושביו לא חויבו להשתייכות מפלגתית כלשהי, מכיוון שרק בדרך זו ניתן היה לבנות יישובים גדולים הפתוחים לקליטה. לאחר קום המדינה ולאור החרפת המלחמה הקרה בעולם, שהטילה באותה עת את צילה על ישראל, ממשלת ישראל קיימה מדיניות של אי-הזדהות. עם החרפת המלחמה הקרה, זנחה הממשלה את מדיניותה והביעה תמיכה בגוש המערבי על ידי משלוח תרופות לדרום קוריאה. הדבר השפיע על התנועה הקיבוצית כולה, בעיקר בקיבוצים שבהם התגוררו תומכי מפא"י ותומכי מפ"ם.

הפילוג באשדות יעקב

ניצני הפילוג בתנועה הקיבוצית החלו בשנת 1950 באשדות יעקב שהיה היישוב הראשון שהתפלג. באפריל 1950 עלתה מחלוקת בנושא החינוך שנסובה סביב הרחקת החינוך מהפוליטיזציה. רוב אנשי הקיבוץ השתייכו למפא"י ולקיבוץ הגיעה חברת נוער, שחלק מחבריה השתייכו למפ"ם והיה קיים חשש שחברי קבוצה זו ישפיעו על בני הנוער מבחינה פוליטית.

לאור זאת הוקמה ועדה ציבורית שנקראה ועדת בית הספר אשר הופקדה על גיוס החברים לעבודה החינוכית וההוראה. שבוע לאחר הקמתה התקיים דיון בנוגע לאישור חברות במשק של 45 מועמדי חברות וביניהם מדריכי הנוער שהיו חברים בקבוצה זו. חברותם נדחתה עקב השתייכותם למפ"ם והחשש להיווצרות רוב לתומכיה בקיבוץ. מזכירות הקיבוץ המאוחד התנגדה לדחיית קבלתם לחברות על רקע זה, וחייבה את אשדות יעקב לקבלם לחברות. התפתח משבר בין תומכי מפא"י לתומכי מפ"ם בקיבוץ, ובין אפריל לאוגוסט 1950 הסתמן תחילת הפילוג.

מועצת הקיבוץ המאוחד התכנסה בפתח תקווה באוגוסט 1950, והחליטה לאשר את חברותם של המועמדים בטענה שאי-קבלתם סותרת את עקרונות הקיבוץ. המועצה אסרה על פילוג המשק, ואף שלחה ועדה לקיבוץ. ואולם, איסורה של המועצה וביקור הוועדה היו לשווא, כיוון שתהליך הפילוג בקיבוץ כבר היה בעיצומו: כך למשל, שתי הקהילות הפוליטיות בקיבוץ החלו להוציא עלונים נפרדים, ובחודש ינואר 1951 הופיע היומן הראשון באשדות עם התוספת "יומן הרוב במשק". באפריל 1951 החלה חלוקה במוסדות החינוך לפי השתייכות למפא"י או למפ"ם. הפילוג גרם לקרע בין משפחות. בספטמבר 1951, עם תחילת שנת הלימודים תשי"ב, נעשתה הפרדה מלאה במערכת החינוך. רק בית העלמין וקבוצת הכדורסל נותרו משותפים.

בעת פילוג הקיבוץ היו תומכי מפא"י הרוב במשק: כ-246 חברים וחברות, לעומת 231 חברים וחברות תומכי מפ"ם. קבוצת הרוב שתמכה במפא"י נשארה באשדות יעקב, ואילו קבוצת המיעוט שתמכה במפ"ם הקימה קיבוץ נוסף צפונית לאשדות יעקב. אדמות הקיבוץ, המים ומפעל הקיבוץ "אשד", חולקו באופן שווה בין שני הקיבוצים. תהליך הפילוג הסתיים בשנת 1954, כאשר כל קיבוץ נשא שם נפרד: "אשדות יעקב איחוד" המזוהה עם מפא"י (במיקום בו הוקם אשדות יעקב במקור) ו"אשדות יעקב מאוחד" המזוהה עם אחדות העבודה (צפונית אליו), כאשר רק דרך עפר מפרידה בין שני המשקים. כיום שני המשקים שייכים לתק"ם.

הפילוג בעין חרוד

קיבוץ עין חרוד קדם ל"קיבוץ המאוחד" וכונה גם "מולדת הקיבוץ". על אדמתו נבנו בניינים ומוסדות מרכזיים של הקיבוץ המאוחד. המאבק המרכזי בקיבוץ זה התמקד בחינוך בני המשק וחברות הנוער. בית הספר נוהל על ידי מפא"י אך המחנכים היו תומכי מפ"ם. על רקע זה פרץ ביולי 1949 ויכוח אשר הוביל לאספת משק.

בדצמבר של אותה שנה הגיע לקיבוץ גרעין של 60 עולים צעירים ממצרים שהודרך על ידי שני מדריכים, כאשר האחד תומך מפא"י והשני תומך מפ"ם. ניסיונותיהם של המדריכים לכבוש את לבבות הנערים ולגייסם לדרכם הפוליטית חילקו את הגרעין לשתי קבוצות מתנגחות, והגרעין פולג. כתוצאה מכך הוסכם כי חברות הנוער יודרכו מכאן והלאה על ידי מדריכים התומכים במפלגה אחת בלבד. בקיץ של שנת 1950, עקב החרפת הסכסוך בקיבוץ, חולק התקציב לפי מפלגות בהתאם ליחס הכוחות במשק. כל חבר הצהיר על זהותו המפלגתית וקיבל עיתון לפי השקפתו הפוליטית, חברי מפא"י קראו את העיתון "דבר" וחברי מפ"ם קראו את העיתון "על המשמר". בהמשך התנהלה מחלוקת סביב הבחירות למזכירות של עין חרוד, וחברי הקיבוץ תומכי מפא"י חדלו לשלוח דמי חבר לקיבוץ המאוחד, דבר אשר הביא עמו תחושה שהפילוג בפתח.

חברי מפ"ם, שהיו מיעוט, סירבו לעזוב את אדמת הקיבוץ וליצור קיבוץ חדש. כארבע שנים נאבקו שני הפלגים על הזכות להישאר על אדמת המשק. רק בשנת 1955 קם היישוב של תומכי מפא"י על "גבעת קומי", ונקרא "עין חרוד איחוד". תומכי מפ"ם נשארו על אדמת עין חרוד ושינו את השם ל"עין חרוד מאוחד". בנייני הציבור נשארו משותפים לשני הקיבוצים והיוו קו מפריד בין הקיבוצים.

ההחלטה על הפילוג והקמת "איחוד הקיבוצים"

במועצת הקיבוץ בנען שהתקיימה בין התאריכים 18 עד 19 בחודש מאי 1951, דובר על החזרת האחדות לאשדות יעקב. בהצבעה שנערכה עזבו חברי מפא"י את המועצה. עם פרישתם יצאה הודעה ברדיו על הקמת "קיבוץ ארצי ציוני-סוציאליסטי", כשהכוונה לאיחוד הקיבוצים. בין 1 ל-2 ביוני התכנסה מועצה של המתפלגים מהקיבוץ המאוחד והוקם "איחוד הקיבוצים", על יסוד הקיבוצים שפרשו בשלמותם מהקיבוץ המאוחד.

במשקים שהתפלגו אשר בהם פער הכוחות לא עלה על 20%, החלוקה התבצעה לפי הסכם שלפיו נקודת ההתיישבות הוותיקה נותרה בידי הרוב והרכוש חולק לפי רישומי האוכלוסייה של ראשית 1950 על מנת למנוע עימותים.

דוד בן-גוריון כתב ביומנו: "אני חושב שהפילוג בקיבוץ (יהיה) לאסון הגדול ביותר שקרה לתנועתנו".

קיבוצים שהתפלגו

ערב הפילוג השתייכו 78 יישובים לקיבוץ המאוחד, ולאחר מועצת נען יצאו ממנו 21 יישובים: כפר גלעדי, מעיין ברוך, כפר בלום, נאות מרדכי, איילת השחר, יפתח, עין זיתים, כפר הנשיא, האון, מעגן, כנרת, אפיקים, תל יוסף, בית העמק, גלעד, רמת רחל, סנה (ברור חיל), מפלסים, דורות, חצרים וקיבוץ אפעל (גשר הזיו וכברי כבר התפצלו לפני כן עם הפינוי של בית הערבה).

שלושת המשקים: אשדות יעקב, עין חרוד וגבעת חיים התחלקו על פי הגדרות של "איחוד" "ומאוחד". המתפלגים מגבעת השלושה הקימו קיבוץ חדש בשם עינת. המתפלגים מגבת הקימו את קיבוץ יפעת, ביחד עם קבוצת השרון. חברי מפא"י ממשאבי שדה עברו לחצרים, חברי מפ"ם מבית העמק עברו לקיבוץ אייל וממעגן עברו חברי מפ"ם לבית אורן.

משאר הקיבוצים הייתה עזיבת המיעוט לקיבוצים אחרים (למשל מעין גב לגינוסר, מכפר סאלד לגבעת חיים איחוד, מגבעת ברנר לנצר סרני; לקיבוץ הגושרים הגיעו חברים מאיילת השחר, מכפר גלעדי, מנווה אור ומיד חנה).

הקיבוצים הפורשים הקימו באופן זמני מסגרת בשם איחוד הקיבוצים וכעבור מספר חודשים התאחדו עם חבר הקבוצות והקימו את התנועה הקיבוצית הנפרדת: "איחוד הקבוצות והקיבוצים".

חברים שעברו ממשקי האיחוד למשקי הקיבוץ המאוחד:

	חברים	ילדים
מתל יוסף לבית השיטה	107	84
מיפתח להגוברים (גדות של היום)	35	12
מעין גב לגינוסר	90	85
מאיילת השחר להגושרים	34	31
מכפר גלעדי להגושרים	11	8
סה"כ	274 חברים	223 ילדים

חברים שעברו ממשקי הקיבוץ המאוחד למשקי איחוד הקיבוצים והקבוצות:

	חברים	ילדים
מבית השיטה לאיילת השחר	102	123
משדות ים למעין צבי	20	18
משדה נחום ליפעת	18	16
ממחניים ליפעת	11	9
מגבעת ברנר לנצר סרני	100	124
מרמת הכובש לעינת	74	60
מיגור לגבעת חיים ולנוה ים	47	43
מכפר סאלד לגבעת חיים איחוד	78	84
מדפנה לכפר גלעדי	27	32
ממעוז חיים לדורות	18	28
משפיים לרמת יוחנן	14	19
מבית השיטה, מיגור ומכפר סאלד לרמת יוחנן	7	7
ממלכיה, מבית אורן ומבארי לגשר הזיו	6	8
סה"כ	522 חברים	571 ילדים

ראו גם

• התנועה הקיבוצית

לקריאה נוספת

• זאב צור, הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1984
• יוסי אסף, הסכסוך הפוליטי בקיבוץ המאוחד 1951-1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, 1987
• ברוך כנרי, סנוורים: פרוטוקול הסמינריון על פילוג הקיבוץ המאוחד , הוצאת יד טבנקין, 2011.
• כרמית גיא, בדרך ליד חנה
• נעמן כהן, על האוטופיה: עלייתה ונפילתה של קבוצת קדושי פינסק , ת"א 2011
• אסף ענברי, הספר האדום, הוצאת ידיעות ספרים, 2022
• מרדכי נאור, ראש בראש - שמונה עימותים ופולמוסים בתולדות היישוב ומדינת ישראל, יד יצחק בן-צבי, 2019, הפרק "המפץ הגדול של התנועה הקיבוצית: פרה למאוחד, פרה לאיחוד", עמ' 115–147.

קישורים חיצוניים

• ליטל לוין, היום לפני 59 שנים: ליל הפילוג בקיבוץ המאוחד, באתר הארץ, 20 במאי 2010
• יחיעם ויץ, סיפור עגום של היחלשות וירידה, באתר הארץ, 2 במרץ 2008 – ביקורת על הספר "בעצמם הם כותבים להם שיר", עיצובו של הזיכרון הקולקטיבי בקיבוץ המאוחד 1948-1978 מאת אפרת קנטור
• עדינה בר-אל, פרה לאיחוד פרה למאוחד, באתר הארץ, 25 באפריל 2012
• תוכנית רדיו על הפילוג בקיבוץ המאוחד, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי – כאן 25 בספטמבר 2021
• תערוכה - מגלים אוצרות // עפרה ברעם (פסקת "התחנה האחרונה"), באתר מגזין פורטפוליו, ‏21 באוקטובר 2024
• חומרים על הפילוג בקיבוץ המאוחד בארכיון יד טבנקין