עמנואל ביאר
עמנואל ביאר (בצרפתית: Emmanuelle Béart; נולדה ב-14 באוגוסט 1963)[1] היא שחקנית קולנוע צרפתייה ממוצא יהודי.
 | |
| ביאר, 2016 | |
| לידה |
14 באוגוסט 1963 (בת 61) גסין, צרפת |
|---|---|
| שם לידה |
Emmanuelle Marie Hélène Béart  |
| מדינה |
צרפת |
| תקופת הפעילות | מ-1972 |
| מקום לימודים |
Collège International Marie de France |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Nelly Auteuil |
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.ebeart.co.uk/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים
עריכהנולדה בשם עמנואל ביאר-חסון (Emmanuelle Béhart-Hasson) בסן טרופה שבריביירה הצרפתית. אימהּ היא ג'נבייב גַלֵאָה (צר'), דוגמנית ושחקנית ממשפחה נוצרית ממוצא קרואטי, יווני ומלטזי. אביה, גי ביאר - זמר ומשורר, יליד קהיר ובן למשפחה יהודית-ספרדית.
בנעוריה גרה תקופה קצרה בקנדה.
קריירה
עריכהביאר החלה את קריירת המשחק שלה בסרט הקולנוע משנת 1976 Tomorrow's Children. בנעוריה היא הופיעה בתפקידים קטנים בטלוויזיה ואז הגיעה למונטריאול שבקנדה על מנת לעבוד כאומנת בטרם שבה לצרפת בשנה שלאחר מכן על מנת ללמוד דרמה בבית ספר בפריז. זמן מה לאחר מכן היא לוהקה לתפקידה הבוגר הראשון בסרט, וב-1986 הופיעה לצידם של איב מונטן ודניאל אוטיי, בסרט מאנון. עבור הופעתה בסרט היא זכתה לפרס סזאר כשחקנית המשנה הטובה ביותר בשנת 1987. היא גם הוכתרה כשחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הבינלאומי לסרטים של מוסקבה (MIFF) עבור תפקידה בסרט אשה צרפתייה מ-1995.
בנוסף לפרס שהוענק לה כשחקנית המשנה הטובה ביותר, היא הייתה מועמדת שבע פעמים לפרס סזאר כשחקנית הטובה ביותר עבור הופעותיה הבאות:
- 1985 - אהבה אסורה (Un amour Interdit)
- 1986 - L'Amour en douce
- 1990 - Les Enfants du désordre
- 1992 - דוגמנית עירום - (La Belle Noiseuse)
- 1993 - לב בחורף (Un Coeur en Hiver)
- 1996 - נלי ומר ארנו (Nelly et Monsieur Arnaud)
- 2001 - Les Destinées
חיים אישיים
עריכה
בשנים 1993–1995 הייתה נשואה לשחקן-במאי הצרפתי דניאל אוטיי (שכיכב לצידה במאנון, אשה צרפתייה ולב בחורף), לאחר שהיו בזוגיות גם כעשור לפני כן. הייתה לאחר מכן בזוגיות עם עוד שני מפיקים. לה שלושה ילדים. ב-2008 היא נישאה לשחקן מיכאל כהן בבלגיה, והם אימצו ילד מאתיופיה. ב-2011 הם נפרדו.
היא נודעת גם בשל פעילותה החברתית. היא משמשת כשגרירת קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים, והביעה דעתה בכלי התקשורת כנגד מדיניות החקיקה הצרפתית הנייטיביסטית, ב-1996 היא עלתה לכותרות כאשר היא הגנה על זכויותיהם של ה-"sans-papiers" (מהגרים בלתי חוקיים), היא סולקה בכוח הזרוע לאחר שקבוצתה השתלטה על כנסייה בפריז.
פילמוגרפיה
עריכהסרטים
עריכה- Demain les mômes (1975)
- Premiers désirs (1983)
- אהבה אסורה (Un amour Interdit) (1984)
- (L'Amour en douce (1984
- מאנון (Manon des Sources) (1986)
- Date with an Angel (1987)
- À gauche en sortant de l'ascenseur (1988)
- Les Enfants du désordre (1990)
- Il Viaggio di Capitan Fracassa (1991)
- רקדנית עירום (La Belle Noiseuse) (1991)
- Le bateau de Lu (1991)
- לב בחורף (Un cœur en hiver) (1992)
- La Belle Noiseuse: Divertimento (1992)
- Rupture(s) (1993)
- L'Enfer (1994)
- נלי ומר ארנו (Nelly et Monsieur Arnaud) (1995)
- Le dernier chaperon rouge (1996)
- משימה בלתי אפשרית (1996)
- Le Dernier Chaperon rouge (1996)
- Don Juan (1997)
- Le Temps retrouvé (1999)
- Elephant juice (1999)
- La Bûche (1999)
- Les Destinées (2000)
- Voyance et manigance (2001)
- (La Répétition (2001
- 8 נשים (Huit Femmes) (2002)
- Searching for Debra Winger (2002)
- Histoire de Marie et Julien (2003)
- A boire (2004)
- Un fil à la patte (2005)
- L'Enfer (2005)
- גיהנום (L'Enfer) (2005)
- A Crime (2006)
- Les Témoins (2007)
טלוויזיה
עריכה- Raison perdue (1984)
- Zacharius (1984)
- La femme de sa vie (1986)
- Marie-Antoinette, reine d'un seul amour (1989)
- ד'ארטניאן ושלושת המוסקטרים (מיני-סדרה) (2005)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של עמנואל ביאר
עמנואל ביאר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- עמנואל ביאר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
עמנואל ביאר, באתר AllMovie (באנגלית)- עמנואל ביאר, באתר Metacritic (באנגלית)
עמנואל ביאר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
עמנואל ביאר, באתר AllMusic (באנגלית)
עמנואל ביאר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
עמנואל ביאר, באתר Discogs (באנגלית)- הפורנו האחרון בפאריז, באתר וואלה, 16 בפברואר 2005
- יקיר אלקריב על הסרט גיהנום, 8.9.2006, עיתון תל אביב
- על הסרט "גיהנום", במחנה
.svg){kind=logo}
