עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי)

עמנואל בִּן גָּרְיוֹן (כ"ג בסיוון תרס"ג, 18 ביוני 1903 – י"ג בסיוון תשמ"ז, 10 ביוני 1987) היה סופר ומבקר ספרות, בנו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.

עמנואל בן גריון

לידה	18 ביוני 1903 ברסלאו, הקיסרות הגרמנית
פטירה	10 ביוני 1987 (בגיל 83) חולון, ישראל
מדינה	ישראל, גרמניה
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
שפות היצירה	עברית, גרמנית
בן או בת זוג	דבורה ברטונוב
צאצאים	עידוא בן גריון

ביוגרפיה

נולד בברסלאו, (אז בגרמניה, כיום בפולין), בן יחיד לרחל לבית רמברג, רופאת שיניים, ולמיכה-יוסף ברדיצ'בסקי (מי"ב). אביו למד אז באוניברסיטת ברלין, שם הכיר את אמו. למד עברית אצל אביו ואצל חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"). בשנת 1921, בהיותו בן 18, מת אביו. בשנות ה-20 למד תנ"ך והיסטוריה באוניברסיטת ברלין. פרסם רשימות ספרותיות בעיתוני גרמניה. במשך שבע שנים שימש עורך לשוני של האנציקלופדיה היהודית-גרמנית הגדולה "אשכול".

בשנת 1935 עלה עם אמו לארץ ישראל. בשנת 1936 פגש את הרקדנית דבורה ברטונוב באחת מהופעותיה, וכעבור שנה נישאו השניים ברחובות. לאחר כשנה נולד בנם עידוא, שהיה שחקן, מתרגם, משורר ומחזאי. עמנואל בן גריון היה בעל טור קבוע בעיתון דבר ופרסם בו ביקורת ספרותית.

עמנואל בן-גריון עסק רבות בכתבי אביו ובעזבונו. באמצע שנות ה-20 הוציא בגרמניה את הספר המדעי "סיני וגריזים" של אביו. אחת מיצירותיו של ברדיצ'בסקי הייתה "ממקור ישראל", שהוא אוסף סיפורים עבריים שליקט ממקורות שונים. האוסף פורסם בחייו בשישה כרכים בשפה הגרמנית בשם Der Born Judas ("באר יהודה"). לאחר מותו הוציא בנו עמנואל את הספר לאור.

בן-גריון ערך את ספר היובל "אדר היקר" לכבודו של חוקר החסידות ד"ר שמואל אבא הורודצקי, המכיל דברי ספרות ומחקר מאת סופרים ואנשי מדע.

בן-גריון חיבר שירים ופזמונים, ובהם "לא בפינה נדחת", שהושר ללחנו של עמנואל עמירן.

לאחר התאבדות בנו עידוא בגיל 34, כתב עליו את הספר "בין שלשום למחרתיים". עמנואל בן-גריון נפטר בחולון בגיל 84.

יחסו למורשת אביו

עמנואל בן גריון נועד על ידי אביו, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, להפוך לחוקר שפות שמיות בגרמניה. ואולם, מותו הפתאומי של אביו ב-1921 גרם לו לזנוח בהדרגה את הקריירה האקדמית לטובת יעוד חדש: איסוף, שימור והנחלה של כתבי אביו ומורשתו הרוחנית. בן גריון התמסר למשימה זו עד יומו האחרון, ותרומתו בתחומים אלה הייתה מכרעת לעבודתם של חוקרים נוספים שבאו בעקבותיו. למרות בקיאותו המוחלטת בכל חלקי יצירתו של ברדיצ'בסקי האב, וכתיבתו הענפה עליה, עמנואל בן גריון לא ראה את עצמו כחוקר או פרשן של אביו. יחסו למורשת אביו תואר על ידו כ"שומר נחלה". למרות שפעל גם כסופר, חוקר ומבקר ספרות עצמאי, הוא עמל קודם כל על פרסום כתבי אביו ולא על אלה שלו עצמו. אבנר הולצמן, בספרו "עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות", מאיר באור נוסף את תחושותיו האישיות של בן גריון ביחס ליצירותיו של אביו. בן גריון חזר וקרא בכתביו של ברדיצ'בסקי כל השנים, ותמיד מתוך התפעמות של קריאה ראשונה. הוא ראה בהתמסרותו המוחלטת למורשת אביו את מימושו העצמי שלו, ולא התייחס אליה כוויתור על שאיפותיו.

מספריו

• בין שלשום למחרתיים: דפים אישיים
• גרגר החרדל: מעשיות ומעשים
• יוסף בן־מתתיהו, הורדוס וביתו. תרגום מיוונית ועיבּוּד לבני הנעורים. ספרית „שחרות“, הוצאת „עם עובד“, תש"ו.
• יאמן כי יסופר: סיפורי אגדה ומשל
• המשכיל והכסיל: מעשיות לילדים
• שבילי האגדה: מבוא לאגדות-עם של העמים ושל ישראל

כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

• ילקוט מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן גריון)
• מבחר מאוצר האגדה
• ממקור ישראל (שישה כרכים) (מהדורה מקוונת, באתר מס"ע – המרכז לסיפורי עם ולפולקלור)
• מעשים שהיו
• מקורות וחקרם: מעזבונו של מיכה יוסף בן גריון (ברדיצ'בסקי)
• עולם ועולמות בו: מ"י ברדיצ'בסקי (בן גריון) מורד ומשורר
• קורא הדורות: מ"י ברדיצ'בסקי (בן גריון)
• רשות היחיד: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן גריון) בעשרים שנותיו האחרונות

לקריאה נוספת

• נורית גוברין, "עמנואל בן-גריון", קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך ב, תל אביב: גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, עמ' 431–436.
• אבנר הולצמן, עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות, הוצאת כרמל, ירושלים, 2018, עמ' 14 - 30

קישורים חיצוניים

• עמנואל בן גריון, ברשת החברתית Goodreads
• פרטים על עמנואל בן גריון בארכיון דבורה ברטונוב, בספרייה הלאומית
• מידע על עמנואל בן גוריון בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "עמנואל בן גריון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1916
• כתבי עמנואל בן גריון בפרויקט בן-יהודה
• עמנואל בן גריון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• ממקור ישראל(הקישור אינו פעיל) מאת מיכה יוסף בן גריון (ברדיצ'בסקי), מהדורה מקוונת.