ערדסקין

ערדסקין (גם: ערדסקית ו-ערדסקוס) הייתה עיירה יהודית בגליל התחתון, אשר התקיימה בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ונזכרת בהקשרים שונים בספרות חז"ל.

במקורות

העיירה נזכרת בעיקר בקשר לפועלו של רבי מאיר, אשר ישב בין היתר בעיירה זו ובעיירה טבעין הסמוכה אליה בתקופת מושב הסנהדרין באושה. כך, מובא בתוספתא המעשה הבא: ”אמר רבי שמעון בן אלעזר, מעשה בזקן אחד בערדסקית שהיה שוקל את כלכלתו מלאה וחוזר ושוקלה ריקנית, והיה רבי מאיר משבחו”^[1].

כמו כן, מובא במקורות חז"ל מעשה הנוגע לעירוב תחומין בין העיירות טבעין וערדסקין: ”אמר רבי שמעון בן אלעזר, פעם אחת היינו יושבין לפני רבי מאיר בערדסקין, ואמר אחד ערבתי בבצלים, והושיבו רבי מאיר בדלת אמות שלו”^[2]. מעשה זו מובא בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי גם בגרסה הבאה: ”אמר רבי שמעון בן אלעזר, פעם אחת שבת רבי מאיר בערדיסקא ובא אדם אחד לפניו, אמר לו, רבי, עירבתי בבצלים לטיבעין, והושיבו רבי מאיר בארבע אמות שלו”^[3].

פירוש השם "ערדסקין" בספרות התלמודית הוא מחתות מנוקבות^[4].

זיהוי

את אתרה של העיירה הקדומה הוצע לזהות, על פי דמיון השם והתיאור הגאוגרפי שבמקורות, בח'רבת קוסקוס הסמוכה לקריית טבעון מצפון, ואשר נסקרה עוד בידי חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל בסוף המאה ה-19.

יצחק גולדהאר וקליין הציעו לזהות את ערדסקין באל ח'רתייה, בה נמצאת היום שער העמקים^[5].

לקריאה נוספת

זאב וילנאי, אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עמ' 6009–6010.

הערות שוליים

^ תוספתא תרומות ג, ג.
^ תוספתא עירובין ו, ב.
^ בבלי עירובין כ"ט ע"א, ירושלמי עירובין פ"ג.
^ תוספתא ביצה ב, י, בבלי ביצה כ"ב ע"ב.
^ א. י. בראוור, לתקון שמות בארץ ישראל, חרושת הגויים, הארץ, 10 באוגוסט 1925

[1] תוספתא תרומות ג, ג.

[2] תוספתא עירובין ו, ב.

[3] בבלי עירובין כ"ט ע"א, ירושלמי עירובין פ"ג.

[4] תוספתא ביצה ב, י, בבלי ביצה כ"ב ע"ב.

[5] א. י. בראוור, לתקון שמות בארץ ישראל, חרושת הגויים, הארץ, 10 באוגוסט 1925

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]