ערוך השולחן

ערוך השולחן
מידע כללי
מאת	יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
שפת המקור	עברית
סוגה	ספרות תורנית
נושא	הלכה
הוצאה
תאריך הוצאה	1884

ערך זה עוסק בספר ערוך השולחן. אם התכוונתם למחבר הספר, ראו הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין.

ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך. ערוך השולחן נכתב לכל ארבעת חלקי השולחן ערוך.

נכדו, הרב מאיר בר-אילן, כותב בספרו 'מוולוז'ין עד ירושלים', שסבו רבי יחיאל מיכל, נהג לכתוב את ספרו תוך כדי ישיבות בית הדין. דבר שהתאפשר עקב בקיאותו הרבה ויכולתו לבצע מספר פעולות בו זמנית.

שם הספר

ישנה סברה ששם הספר "ערוך השולחן" מבוסס^[^{דרוש מקור]} על לשון המקרא בישעיה "עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן"^[1], ומכאן שהמילה "ערוך" מנוקדת בחולם^[2] אולם, במהדורה הראשונה כתב המחבר עצמו בתעתיק הרוסי של השם את המילה "ערוך" בשורוק^[3], ובכך רומז לשם ספר ההלכה "שולחן ערוך". ייעוד הספר "ערוך השלחן" דומה למטרת ספר התשתית של ה"שולחן ערוך" - ה"בית יוסף" - לפסוק ולסדר את ההלכה הנוהגת בזמן הגלות כולה מן המשנה והתלמוד ועד הדיונים של הפוסקים האחרונים. בכך, שם הספר רומז למגמתו להיות "שולחן ערוך" מעודכן.

כתיבת הספר

ערוך השולחן יצא לאור ברובו בוורשה/פיוטרקוב בחיי המחבר, בין השנים תרמ"ד-תרס"ח (1884 - 1908), לאחר שהגיע לנבהרדק. הפירוש לחלק חושן משפט נכתב ונדפס ראשון, ולכן הקדמתו של המחבר מופיעה בתחילת חלק זה של החיבור. חלקים של הספר הודפסו לאחר מותו, ומספר חלקים של הספר לא הובאו לדפוס מעולם, וככל הנראה אבדו.

באותה תקופה נכתב גם ספר המשנה ברורה (שלפעמים אף מובא בדבריו של הראשון). ההבדל הגדול בסגנונם של שני החיבורים הוא שהמשנה ברורה נכתב כפירוש רצוף ללשון השולחן ערוך עצמו (אולם רק לחלק אורח חיים), ואילו בערוך השולחן, במקום פירוש צמוד לטקסט, לכל סימן יש מאמר שעומד בפני עצמו. ולפי הדברים שנדפסו בשער הספר:

בו יבואר כל הדינים וההלכות הכתובים בשולחן ערוך... עם כל הדינים המפוזרים בספרי האחרונים. וכל דין ודין בארתי במקומו בטעמו בעזרת השם יתברך, על פי הצעות וראיות מגדולי הפוסקים. והכל בלשון צח וקל, ובסדר נכון, כאשר תחזינה מישרים הלומד בפנים הספר

הספר מיוחד בכך שבכל סימן המחבר מפרט את יסודי הדינים מהגמרא וחלק מהראשונים.

פסיקה ומנהג

שיטת הפסיקה ההלכתית והמנהגים שבספר ערוך השולחן משקפים היטב את הנורמות של קהילות ליטא במיוחד, והמתנגדים במזרח אירופה בכלל, בסוף המאה ה-19. לעיתים מזכיר המחבר את מנהגי החסידים, אבל רק בתור "יש נוהגים", ולא כעיקר בהלכה או במנהג.

מנהגי פולין (ואף של המתנגדים שם) משתקפים פחות בספר. ההבדל הגדול שבינו לבין ספר הפסק הגדול שנכתב בליטא באותו זמן - המשנה ברורה, אינו בתחום המנהג אלא בשיטת הפסיקה דווקא. המשנה ברורה נטה להחמיר בנושאים רבים על מנת לצאת ידי כל השיטות השונות, ואף כאשר פסיקה כזו נוגדת את המנהג שהיה מקובל במשך דורות. לעומת זאת, בערוך השולחן הנטייה הכללית היא להצדיק את הפסיקה שהייתה מקובלת בקהילות, ולמצוא תמיכה למנהגים המקובלים אצלן.

ערוך השולחן לעומת המשנה ברורה

הספר ערוך השולחן היה עד השואה פופולרי מאוד בקהילות אשכנז, נדפס פעמים רבות, ובתור ספר פסיקה הוא נחשב כבר סמכא חשוב ביותר. בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתו של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וזו ביטלה כמעט לחלוטין את השפעתו של הערוך השולחן בתור ספר פסיקה בסיסי. פסקי המשנה ברורה אף הצליחו לעקור פסיקות ומנהגים רבים של מסורת קהילות המתנגדים במזרח אירופה, שהיו מקובלים עד תקופת השואה, ואשר נכתבו במקומות רבים בערוך השולחן.

עם זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה (בעיקר בארצות הברית) שהמשיכו לייחס חשיבות בפסיקה לערוך השולחן, ביניהם הרב משה פיינשטיין והרב יוסף דב סולובייצ'יק, והיו אף כאלו שהביעו את דעתם במפורש על עדיפותו של ערוך השולחן בפסיקה על המשנה ברורה, ביניהם הרב יוסף אליהו הנקין, והרב בנימין זאב בנדיקט.

הרב הנקין העדיף את ערוך השולחן מבחינת "הלכתא כבתראי", כלומר, שבעל ערוך השולחן הספיק לקרוא את הכתוב במשנה ברורה ובכל אופן פסק אחרת. אולם יש הסתייגות חלקית (ישורון כרך ל"ג עמ' תל"ב) מכך שנראה שהיה לפני המחבר רק את חלקים א' וג' של משנה ברורה - העוסקים בהלכות תפילה ובהלכות ושבת, ואילו ביתר הלכות חלק אורח חיים אינו מזכירו^[4]. הרב בנדיקט ציין בעשרות שיעורים שלו, את העדיפות של ערוך השולחן על פני "משנה ברורה" בכך שבעל ערוך השולחן פסק בכל חלקי השולחן ערוך, ואילו מחבר המשנה ברורה רק בחלק אורח חיים, בעל ערוך השולחן פסק גם מעבר לארבעת חלקי השו"ע וחיבר ספר בשם ערוך השולחן העתיד בו הוא פוסק כמעט בכל ההלכות שלא נכללו בשו"ע של ר' יוסף קארו ובזה הוא דומה לרמב"ם שפסק בכל התורה כולה.

כיום, נדחקה בארץ ישראל פסיקתו של ערוך השולחן, מפני פסיקת המשנה ברורה והחזון איש, וחלק מזה נבע גם מדברי החזון איש "ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית"^[5], אך בארצות הברית (כמו גם אצל העולים ממנה לארץ) עדיין יש לו השפעה רבה, בעקבות יחסם של הפוסקים הבולטים שם (שהוזכרו לעיל), אם כי גם שם מעמדו של ה"משנה ברורה" מרכזי. בשנים האחרונות ישנה חזרה מסוימת גם בארץ ישראל לספר, כפי שניתן לראות מהוצאת המהדורות החדשות, וניתן לראות פוסקים בני דורנו כמו הרבנים דב ליאור, נחום אליעזר רבינוביץ', ויהודה הרצל הנקין שנשענים על פסיקותיו.

מהדורות

המהדורה המקורית החלה לצאת לאור עוד בחיי המחבר, כאשר בדרך כלל הודפסו חוברות שכללו רק כמה עשרות סימנים בכל אחת. החוברות הראשונות היו על חציו הראשון של חלק חושן משפט, בשנת תרמ"ד (1884), ובשנת תרנ"ג (1893) יצא לאור חלקו השני של חושן משפט בכרך אחד. החל משנת תרנ"ז (1897) החלו לצאת לאור החלקים של חלק יורה דעה, והחל מתרס"ה (1905) חלקי אבן העזר ואורח חיים. לאחר פטירת המחבר בשנת תרס"ח (1908) עברו כתבי היד שטרם נדפסו לאחריותה של בתו בריינה וולאברינסקי, על פי צוואת המחבר. בעזרת בנה, נכדו של המחבר המשיכה הוצאתם לאור של חלקים שעוד לא נדפסו, כמו גם מהדורות חדשות של חלקים ישנים. על פי הקדמתה להוצאה חמישית של הכרך על הלכות ייבום וחליצה בשנת 1931, בידיה היו כתבי היד של חלקים שטרם נדפסו: שלושה חלקים לחלק יורה דעה, וחלק אחד לאבן העזר, כמו גם חלק שני לחיבור "אור לישרים" על ספר הישר של רבינו תם^[6]. למרות רצונה, חלקים אלו לא הודפסו על ידיה מאוחר יותר, ולא ידוע מה עלה בגורלם (להוציא חלק אחד שיצא לאור בראשית שנות התשעים של המאה ה־20 על ידי משפחת בר-אילן). ערוך השולחן העתיד יצא לאור על ידי נכדו של המחבר, הרב מאיר בר-אילן ועל ידי מוסד הרב קוק החל משנת תרצ"ח (1938).

במשך יותר ממאה שנה מהדורות ערוך השולחן שהודפסו (שכללו בכרך אחד את כל החוברות שהודפסו בזמנים שונים, על פי סדר השולחן ערוך) היו מהדורות צילום.

בשנת תשס"ו (2006) יצאה לאור מהדורת עוז והדר, שהיא במתכונת של המהדורה המקורית, אך אינה מהדורת צילום. במהדורה זו בוצע פיענוח ראשי תיבות ופיסוק חלקי, הוספת פסקי המשנה ברורה בחלק אורח חיים, הקדמה מפורטת על חיי המחבר, וכן נדפסו בסופו ציונים שרשם האדמו"ר מגור בעל פני מנחם. במהדורה הזאת נוסף ג"כ "דרשות קול בן לוי" של המחבר, בעניינים כלליים כגון לימודי חול ועוד.

חלקים חסרים

יורה דעה

בערוך השולחן על יורה דעה, חסרים שני חלקים גדולים במהדורה המקורית שיצא בחיי המחבר, וכמו כן במהדורות הצילום הנפוצות שנעשו ממנה:

הלכות יין נסך, עבודת כוכבים, ריבית, וחוקות העכו"ם (סימנים קכ"ג עד קפ"ב; לאחר הלכות הכשר וטבילת כלים, ולפני הלכות נידה)
הלכות נדרים ושבועות (סימנים ר"ג עד רל"ט; לאחר הלכות נידה ומקוואות, ולפני הלכות כיבוד אב ואם)

ביחד חסרים 96 סימנים במהדורות המודפסות, מתוך 403 סימנים ביורה דעה.

כתב ידו של המחבר להלכות נדרים ושבועות נמצא בעזבונו אצל צאצאיו — משפחת בר-אילן בארץ — והובא לדפוס על ידי הרב שמחה פישביין בשנת תשנ"ב. וכך כתב פישביין בפתיחה למהדורתו:

רבנו פתח בדיני, והדפיס את החלק הראשון של ספר ענקי זה (על חושן משפט) בשנת תרמ"ד, וכעשר שנים לאחר מכן התחיל בהדפסת החלקים על יורה דעה. משום מה לא אסתיעא מילתא להדפסת חלקנו זה על הלכות נדרים.

והנה גילגלה זכות רבנו לידי, שמשפחת בר־אילן, צאצאי רבנו, ובראשם הרב נפתלי בר־אילן, בנדיבות לבם המציאה לי את כתב־היד של החלק, והרשה לי להדפיסו.

חלק זה על "הלכות נדרים" נכלל במהדורה החדשה של "עוז והדר", שיצאה לאור בשנת תשע"ה, מתוקנת ע"פ כתב היד של המחבר, ובתוספת תיקונים רבים על המהדורה הקודמת.

הלכות יין נסך, עבודת כוכבים, ריבית, וחוקות העכו"ם עדיין חסרות, שהם 60 סימנים.

אבן העזר

בערוך השולחן על אבן העזר, חסרה חטיבה אחת גדולה של הלכות, דהיינו הלכות כתובות (אבן העזר סימנים ס"ו-קי"ח, לאחר הלכות קידושין ולפני הלכות גיטין). בשולחן ערוך אבן העזר חסרים אפוא 53 סימנים מתוך 178.

ערוך השולחן העתיד

מאחר שערוך השולחן נכתב על פי סדר ה"שולחן ערוך", הוא עוסק כמוהו במצוות התקפות בזמן הזה בלבד, ונעדרים ממנו נושאים רחבים של דינים התלויים בארץ ישראל ובבית המקדש, כמו זרעים, קדשים, טומאה וטהרה, נזירות, ערכין וחרמין, סנהדרין, ממרים, מלכים, שקלים וקדוש החודש.

נושאים אלו נכנסו לספרו הבא של הרב אפשטין - ערוך השולחן העתיד, שחלקו יצא לאור בשנים תרצ"ח-תש"ו (1938-1946) בתל אביב. מאוחר יותר (החל משנת תשכ"ב 1962) הוציא מוסד הרב קוק את הספר מחדש, כולל חלקים שלא הודפסו קודם לכן. בשנת ה'תשס"ג יצאה לאור מהדורה חדשה, שבחלקה היא הדפסה חוזרת של כרכים שהודפסו בעבר, ובכרכים מסוימים זו הדפסה חדשה.

הספר מחולק לארבעה חלקים: