פאול גרינינגר
פאול גרינינגר (בגרמנית: Paul Grüninger; 27 באוקטובר 1891 - 22 בפברואר 1972) היה מפקד משטרת הגבולות של שווייץ בתחנת גבול בין שווייץ לאוסטריה שאיפשר מעבר פליטים יהודים מאוסטריה לשווייץ בזמן מלחמת העולם השנייה ובשל כך הוכר - כעבור 33 שנים - כחסיד אומות העולם.
 | |
| לידה |
27 באוקטובר 1891 סנט גאלן, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
22 בפברואר 1972 (בגיל 80) סנט גאלן, שווייץ |
| מקום קבורה |
Au cemetery |
| מדינה |
שווייץ |
| מקצוע |
שוטר, כדורגלן, מורה |
| מספר צאצאים |
2 |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (20 באפריל 1971) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | פאול גרינינגר |
  | |
ביוגרפיה
עריכהגריניגר למד במכינה למורים בין השנים 1907–1911. ב-1913 הצטרף לקבוצת הכדורגל בריל סט. גאלן (אנ'), והיה חלק מהקבוצה בעת שזכתה באליפות היחידה בהיסטוריה שלה בעונת הספורט של 1914-15. בהמשך התגייס לצבא שווייץ, וב-1919 לאחר שחרורו מהצבא התגייס למשטרה של מחוז סנט גאלן.
פעילות להצלת יהודים
עריכהבאוגוסט 1938 שימש כמפקד משטרת הגבולות של מחוז סנט גאלן, לאחר סגירת גבולותיה של שווייץ בפני פליטים יהודים מגרמניה, איפשר לכ-3,600 יהודים לעבור את הגבול לשווייץ באזור קנטון סנט גאלן, ובכך הציל את חייהם. בנוסף, רכש מכספו מעילים וציוד נוסף לפליטים שהגיעו חסרי כל.
גרינינגר פוטר מן המשטרה לאחר שנמצא אשם בהפרה מכוונת של הוראות חוקיות ממפקדיו, ונשללו ממנו דרגותיו, כל זכויות הפנסיה וכן פיצויי פרישה. הוא עבד זמן מה בעבודות מזדמנות ואחר כך עבד כמורה במשרה חלקית. במאי 1970 נדון עניינו בפרלמנט השווייצרי ובעקבות זאת, בדצמבר 1970 קיבל מכתב רשמי מממשלת הקנטון המודה לו על הגישה ההומנית שגילה כלפי פליטים שהיו שרויים בסכנת נפשות. עם זאת, הממשלה סירבה לפתוח מחדש את המשפט מחדש ועל כן לא קיבל פנסיה[1]. בשווייץ וגרמניה נאספו תרומות עבורו[2] ובמרץ 1971 קיים ארגון נפגעי הנאצים טקס הוקרה לכבודו[3]. בשנת 1971 הוא גם הוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם[4].
גם לאחר מותו לא מיהרה ממשלת שווייץ להחזיר לגרינינגר את תוארו וזכויותיו. רק בשנת 1995 טוהר שמו על ידי ממשלת שווייץ. הערך הכספי של ההפסד שנגרם לו מפיטוריו ושלילת פיצויי הפיטורין שלו הועבר לידי יורשיו אשר השתמשו בכסף כדי להקים בשנת 1998 את קרן פרס גרינינגר, המעניקה אחת לשנה פרס כספי על מעשים הומאניים וגילויי אומץ לב יוצאי דופן.
הנצחה
עריכהבשנת 2004 נקרא על שמו רחוב בשכונת פסגת זאב שבצפון ירושלים. כאשר נתבקשו נציגי שווייץ בישראל והשגריר השווייצרי להגיע לטקס סירבו מפני שהאזור ממוקם מחוץ לקו הירוק. גם בשכונת קריית אלון (שבעבר הייתה ידועה כיישוב הערבי פג'ה ובמקור ככפר היהודי פוגה) שבפתח תקווה נקרא רחוב על שמו. בשנת 2017 נקרא על שמו רחוב בראשון לציון בטקס שבו השתתפו שר מממשלת שווייץ, שגריר שווייץ בישראל, נציג העמותה על שמו וראש עיריית ראשון לציון.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- באומינגר אריה, חסידי אומות העולם: דמויות מימי השואה, תל אביב: עם עובד, 1978, עמ' 158.
קישורים חיצוניים
עריכה
- פאול גרינינגר, באתר יד ושם
- קרן פרס גרינינגר, שווייץ (באנגלית)
- אלכס דורון, יום השואה: חסיד ורע לו, באתר nrg, 12 באפריל 2010}
- רצוי ומצוי: דיוקן הנאצי כחסיד אומות העולם
יובל מלחי, שוויץ לא סולחת לחסיד אומות העולם, באתר "קטעים בהיסטוריה", 13 ביולי 2015- פאול גרינינגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ הוחזר כבודו של קצין שוויצי שפוטר על עזרתו ליהודים, מעריב, 21 בינואר 1971
- ^ שרי רובר, תורמים לקצין המשטרה השוויצי שהציל יהודים - פוטר ונשאר ללא פנסיה, מעריב, 17 בפברואר 1971
- ^ כבוד לשוויצי שהציל יהודים ונרדף בשל כך, מעריב, 18 במרץ 1971
- ^ הכרת תודה אחרי 33 שנה, דבר, 14 בנובמבר 1971
