פּוֹל (בעברית יומיומית ובערבית - פוּל; שם מדעי: Vicia faba) הוא צמח חד-שנתי חורפי, אשר נזרע בספטמבר ומניב באביב. מוצאו ממרכז אסיה, מחבש ומארצות הים התיכון. זהו גידול תרבות עתיק בלבנט עוד מהתקופה הנאוליתית, לפני כ-10,000 שנה. הפול נזכר במקרא בין הירקות החשובים לאדם – למאכל ולמספוא. הערבים גידלו את הפול בקנה מידה רחב, והשתמשו גם בגרגירים היבשים וגם בתרמילים ובגרגירים הירוקים. כיום נפוץ הצמח בעיקר באירופה ובארצות הים התיכון.

קריאת טבלת מיוןפול
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: בקיה
מין: פול
שם מדעי
Vicia faba
לינאוס, 1753
דוכן פול בשוק

הפול הוא מאכל נפוץ, עשיר בחלבון ודל שומן. הוא נמכר טרי או בפחית שימורים, מוגש כתוספת מקובלת למנת חומוס, ובמצרים כיום הוא נחשב כמאכל הלאומי.[1]

היסטוריה

עריכה

זן הבר שממנו בוית הפול אינו ידוע לאשורו. זרעים מפוחמים של פול בן 14,000 שנים התגלו בשנת 2016 באשפת המזון של ציידים-לקטים נאטופיים במערת הנחל. אלה זרעי הפול הקדומים ביותר שנמצאו בעולם, המייצגים ככל הנראה את האב הקדום של הזן שבוית לאחר מכן[2]. העדויות הקדומות ביותר בעולם לגידול פול התגלו באתרים בני כ-10,200 שנה לפני זמננו מהתקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב' בגליל התחתון: יפתחאל, אחיהוד ונחל ציפורי[3]. באתרים אלה נחשפו כמויות גדולות של זרעי פול (בין אלפים ביפתחאל למעל מאה באתרים האחרים). חלק מהזרעים תוארכו ישירות בשיטת תיארוך פחמן-14 לגיל זה. הזרעים נשמרו בבורות אחסון (ממגורות) לאחר שהופרדו מקליפתם. מדידות הזרעים מלמדות על אחידות בגודלם - נתון המלמד על גידול חקלאי מאורגן, במסגרתו קצרו את הקטניות אשר הגיעו להבשלה באותו פרק זמן. ייתכן כי שמירת הזרעים בבורות אחסון, מלמדת גם על תכנון חקלאי לאורך זמן, כאשר הזרעים שנשמרו נועדו לא רק למאכל, אלא גם להבטחת גידולים עתידיים לשנים הבאות.

הפול בתנ"ך

עריכה

"משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי"

"ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו"

הפול נזכר פעמיים במקרא לצד 'עדשים' ומרכיבי מזון בסיסיים אחרים (שמואל ב', י"ז, כ"ח; יחזקאל, ד', ט'). הזיהוי של ה'פול' הוא חד משמעי בכל התרגומים והפירושים. הפול נזכר רבות כגידול יסוד חשוב גם בספרות חז"ל ובימי הביניים.[4]


פול
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 10.98 ג'
קלוריות 341 קק"ל
חלבונים 26.12 ג'
פחמימות 58.29 ג'
שומן 1.53 ג'
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 3 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.555 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.333 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 2.832 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.366 מ"ג
 ‑ ויטמין C 1.4 מ"ג
ברזל 6.7 מ"ג
סידן 103 מ"ג
מגנזיום 192 מ"ג
זרחן 421 מ"ג
אשלגן 1062 מ"ג
נתרן 13 מ"ג
סיבים תזונתיים 25 ג'
מקור: משרד הבריאות האמריקני

חוסר באנזים g6pd

עריכה
  ערך מורחב – חוסר G6PD

הפול עשיר אמנם בחלבונים ובעל ערך קלורי רב, אך הוא עלול לעורר אצל אנשים רבים, הלוקים בחוסר חלקי או מלא של האנזים G6PD, תגובות קשות של המוליזה - הרס מהיר של כדוריות הדם האדומות. תופעה תורשתית זו נפוצה באפריקה, אסיה ואזור הים התיכון, ובישראל בעיקר בקרב יהודים יוצאי ארצות ערב וערבים ישראלים.[5][6]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הפול, לפי אתר המאכלים המזרח תיכוניים, הוא המזון המהיר השימושי ביותר במצרים, ונאכל בידי עשירים ועניים כאחד.
  2. ^ Caracuta V., Weinstein-Evron M., Kaufman D., Yeshurun R., Silvent J., Boaretto E. 2016. 14,000-years-old seeds indicate the Levantine origin of the lost progenitor of faba bean. Scientific Reports 6.
  3. ^ Caracuta, V., Barzilai, O., Khalaily, H., Milevski, I., Paz, Y., Vardi, J., et al. (2015). The onset of faba bean farming in the Southern Levant. Scientific reports, 5.
  4. ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 105
  5. ^ ד"ר רות גופן, פרופ' מרים קוויט, מחסור באנזים G6PD, באתר קופת חולים כללית
  6. ^ אזהרה מפני אכילת פול בלתי מבושל, הצופה, 20 באפריל 1956