פורטו

פורטו
**Porto**
סמל פורטו סמל פורטו	דגל פורטו דגל פורטו
מדינה	פורטוגל
שטח	41.30 קמ"ר
גובה	104 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	231,800 (2021)
‑ במטרופולין	1,762,524
קואורדינטות	41°9′N 8°38′W / 41.150°N 8.633°W
אזור זמן	UTC+0
	http://www.cm-porto.pt
אתר מורשת עולמית
	המרכז ההיסטורי בפורטו
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 4
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פורטוגל רגילה) ליסבון בראגה סטובל קוימברה לייריה פארו אבורה ספרד האוקיינוס; האטלנטי; פורטו (למפת פורטו רגילה) פורטו

ערך זה עוסק בעיר נמל בפורטוגל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פורטו (פירושונים).

פּוֹרְטוּ (בפורטוגזית: Porto, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא עיר נמל בפורטוגל, והעיר השנייה בגודלה ובחשיבותה בפורטוגל.

פורטו ממוקמת בגדה הצפונית של שפך נהר הדורו, על חוף האוקיינוס האטלנטי ואוכלוסייתה כוללת 237,584 תושבים נכון לשנת 2011, ו-1,762,524 במטרופולין פורטו, פורטו היא בירת צפון פורטוגל. בפורטו אקלים המזכיר אקלים ים-תיכוני, על אף שהיא מושפעת מרוח מהאוקיינוס ולכן קרירה יותר. בשיא הקיץ, במיוחד באוגוסט, הטמפרטורות יכולות להגיע גם ל-40 מעלות צלזיוס.

לשמה של פורטוגל, שמה של השפה הפורטוגזית, שמו של היין הנודע פורטו (או פורט) וגם למושג אופורטוניזם מקור אטימולוגי משותף-השם "פורטו-קאלה" שנתנו הרומאים שכבשו את עיר הנמל "קאלה" המזוהה עם תרבות הקסטרו.

בעיר פועלים שני מועדוני כדורגל מפורסמים, פורטו ובואבישטה, שקבוצותיהם משחקות/שיחקו בליגת האלופות. שדרות בואבישטה הן הארוכות ביותר בפורטוגל ומגיעות ממרכז העיר עד חוף האוקיינוס.

ב-1996 הכריז ארגון אונסק"ו על החלק ההיסטורי של העיר כאתר מורשת עולמית. כנסיית קלריגוש ומגדל הפעמון שלה מהווים אחד מסמלי העיר.

האולם הראשי של תחנת הרכבת בפורטו - 20,000 אריחי קרמיקה מסוג אזולז'ו azulejo מקשטים את קירות חלל אולם הכניסה.
אזולז'ו המתאר את יריד בעלי חיים מוצג באולם הראשי של תחנת הרכבת בפורטו

היסטוריה

ההיסטוריה של העיר מגיעה עד לתקופה הקלטית במאה ה-4 לפנה"ס ואף לפני כן. בזמן שלטון האימפריה הרומית העיר הפכה לעיר נמל חשובה (במיוחד כנקודת מסחר בין ליסבון לבראגה). בזמן הכיבוש המוסלמי של ספרד, העיר נפלה לשלטון המורים בשנת 711. בשנת 868, אלפונסו השלישי, מלך אסטוריאס נשלח לכבוש את העיר מחדש. בשנת 1386 נחתם בעיר החוזה ההיסטורי הסכם וינדזור. במהלך המאה ה-14 וה-15 העיר היוותה נקודה מכרעת להתפתחות הצי של האימפריה הפורטוגזית המתפתחת. במהלך המאה ה-18 וה-19 התפתחה העיר ואוכלוסייתה צמחה מאוד. ב-24 באוגוסט 1820 פרצה בעיר המהפכה הליברלית שהובילה לכינון חוקה בפורטוגל ולעצמאותה של ברזיל.

תחבורה

נמל התעופה פרנסיסקו סא קרניירו

את פורטו משרת נמל התעופה פרנסיסקו דה סא קרניירו שנמצא בפדראס רוברס, בשכונת מוריירה דה מאיה של העירייה השכנה מאיה, כ-15 קילומטרים מצפון-מערב למרכז העיר. שדה התעופה עבר תוכנית שיפוץ מקיפה עקב אליפות יורו 2004 בכדורגל שהתארחה בחלקה בעיר. הוא מחובר למרכז פורטו באמצעות קו E של המטרו. בשנת 2024, שדה התעופה שירת כמעט 16 מיליון נוסעים, והוא שדה התעופה השני העמוס ביותר בפורטוגל וה-37 העמוס ביותר באירופה.

המטרו של פורטו

המטרו של פורטו היא רשת רכבת קלה בפורטו, פורטוגל, הפועלת בחלקה גם כרכבת תחתית ומהווה חלק מרכזי ממערכת התחבורה הציבורית של העיר. המערכת החלה לפעול בשנת 2002 והיא פועלת במנהרות במרכז פורטו ומעל פני הקרקע בפרברי העיר, תוך שימוש בקרונות בעלי רצפה נמוכה. לרשת 6 קווים והיא מגיעה לשבע רשויות באזור המטרופולין של פורטו: פורטו, גונדומאר, מאיה, מאטוסינהוס, פובואה דה וארזים, וילה דו קונדה ווילה נובה דה גאיה. נכון לתחילת 2025 יש לה בסך הכל 85 תחנות לאורך 70 ק"מ. המערכת מנוהלת על ידי התאגיד הציבורי ViaPORTO^[1].

חשמליות

בעיר פועלת מערכת נפרדת מהמטרו של חשמליות היסטוריות.

רכבות

תחנת הרכבת הראשית של פורטו היא תחנת הרכבת קמפניה, הממוקמת בחלק המזרחי של העיר ומחוברת לקווים של דורו (פסו דה רגואה/טואה/פוצ'ינו), מינהו (ברצלוס/ויאנה דו קסטלו/ולנסה) ומרכז פורטוגל (הקו הראשי לאוויירו, קוימברה וליסבון).

מתחנת קמפניה, יש גם שירותי רכבת קלה ורכבת פרברית המתחברים למרכז העיר. התחנה המרכזית במרכז היר היא תחנת סאו בנטו, שהיא בעצמה נקודת ציון בולטת בלב פורטו. תחנה זו נבנתה בין השנים 1900–1916, בהתבסס על תוכניות של האדריכל חוסה מרקס דה סילבה. אריחי הקרמיקה על תקרת התחנה עוצבו על ידי חורחה קולאסו; ציורי הקיר מייצגים רגעים בהיסטוריה של המדינה וסצנות כפריות המציגות את תושבי אזורים שונים.

פורטו מחוברת לליסבון באמצעות שירות רכבות מהירות, Alfa Pendular, שמכסות את המרחק ב-2 שעות ו-42 דקות. לסירוגין לוקח קצת יותר מ-3 שעות כדי לעבור את אותו המרחק. בנוסף, פורטו מחוברת לעיר הספרדית ויגו עם רכבת סלטה, הפועלת פעמיים בכל יום, נסיעה של 2 שעות ו-20 דקות.

הרכבת הקלה של פורטו

Internal highway

הרובע היהודי

בשנת 1492 הגיעו לפורטוגל עשרות אלפי יהודים מגורשי ספרד. עם גירוש יהודי פורטוגל התרוקן הרובע היהודי מיושביו ומאז כמעט לא ניתן למצוא שרידים לקיום חיים יהודים ברובע. לפני שנים אחדות התגלתה גומחה, שכפי הנראה שימשה את ארון הקודש בבית כנסת ברובע היהודי של פורטו, ונשמרה במבנה ששימש בתחילת המאה ה-21 כמרכז יום לקשיש. כנסיית ויקטוריה שבכניסה לרובע, נבנתה ב-1539 על מקומו של בית כנסת.