פורטל:היסטוריה/המחקר?/46
הגילויים הארכאולוגיים במערת האיגרות, שליד עין גדי, העשירו את הידע על מרד בר כוכבא לאין ערוך. בסך הכול, נמצאו במערה כ-70 מסמכים. 14 מתוכם הם איגרות בר כוכבא – שכתב בר כוכבא בעצמו, כפקודות לחייליו. 35 מתוכם הם מסמכים אישיים, של אישה בשם בבתא. בבתא בת שמעון הייתה אלמנה, בעלת מטעים אמידה. המסמכים שהותירה מהווים מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים, הכלכליים והמשפטיים, בפרובינקיות הרומיות ערביה ויהודה, בתקופה שקדמה למרד. מתוכו מתגלה דמותה כדוגמה לעצמאות נשית בעולם היהודי העתיק. המחקר על מסמכיה הוא דוגמה למחקר במיקרו-היסטוריה. הארכיון התגלה על ידי צוות בראשות הארכאולוג יגאל ידין בשנת 1960 במערת האיגרות בנחל חבר. הארכיון הכיל 35 מסמכים משפטיים: שלושה בארמית, שישה בנבטית, 17 ביוונית ותשעה נוספים ביוונית עם תוספות וחתימות בארמית או בנבטית.[1] המסמכים היו ממוינים לנושאים וגלולים בתוך שקיק עור שהונח בסל נצרים. הסל הוחבא בנקיק עמוק במערה, שנאטם על ידי המחביא. בין המסמכים היו כתבי מכר, חוזי חכירה, כתובות נישואין של בבתא ושל שלומציון בת יהודה, הסכמי אפוטרופוסות ומזונות של ישוע בן בבתא, וזכויות שימוש במים לצורכי השקיה. חלק מן המסמכים מופיעים בשני העתקים או גם בתרגום ליוונית. מעמדה הכלכלי העצמאי של בבתא מתחוור מן העובדה שהלוותה לבעלה כספים. על אף מעמדה, לא ידעה בבתא קרוא וכתוב, ואת עסקיה ניהלה בעזרת רשמים.